לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

ככה סתם, שום דבר מיוחד


אני והוא בעיר הרוחות.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2016    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2016

מה פסח עכשיו


נזכרתי בחוב קטן, הבטחתי לענות לכל שאלה ונשאלתי על ההבדלים בין ההגדה הקיבוצית למסורתית. אז הנה ההתיחסות:

עיקר ההבדל הוא בנעלם הכי גדול של ההגדה המסורתית: משה. הגיבור של יציאת מצריים נמחק לגמרי מההגדה, כמו יאיר לפיד מהממשלה, והסיבה לכך היא שיהיה ברור לכולם שמי שאחראי ליציאת מצרים זה הקדוש ברוך הוא, אני ולא מלאך, אני ולא שרף, אני ולא אף אחד אחר, הבנתם? אף אחד לא עזר לי. רק אני לבד. אני! והמסר מהקטע הזה הוא שיהודי טוב כאשר עומדים עליו לכלותו יושב ומחכה לקדוש ברוך הוא שיצילו מידם.

אממה, התנועה הקיבוצית לא כל כך סומכת את ידיה על המסר הזה. אם כל הכבוד לקדוש ברוך הוא ולמשיח שלו, אם משה לא היה מנופף במקל אף אחד לא היה הולך אחרי עמוד אש ואלמלא התנועה הציונית והמאבק על המדינה לא היה לנו היום בית לעם היהודי. ובואו נדבר על הפיל הגדול שיושב במרכז החדר, איפה בדיוק היה הקדוש ברוך הוא להצילנו מידי הצורר הנאצי שעמד עלינו לכלותנו. ולכן הגיבור הבלתי מעורער של ההגדה הקיבוצית הוא משה, זה שעמד בראש המחנה ואמר אחרי, זה שקם ועשה מעשה. לאורך כל ההגדה הקיבוצית יש הקבלה בין סיפור יציאת מצריים וההגעה לארץ ישראל לבין היציאה מגיא ההריגה באירופה והתקומה וגאולת הארץ מחדש בימינו אנו. 

 

ההגדה הקיבוצית מחולקת ל4 חלקים. חלק ראשון מתייחס לעובדה שפסח הוא חג האביב, וחוגג את בשורת האביב וההתחדשות ואת תחילת הקציר (ספירת העומר).

חלק שני הוא החלק העיקרי, מצוות החג- סיפור יציאת מצריים. לא שיר הלל לקדוש ברוך הוא, אין נברך, נהלל, נקלס, נפאר, נאדיר, נלקק רק שלא יכעס עלינו. לא סיפורים על רבי מהשמו ורבי למיאכפת שסיפרו ביציאת מצריים עד הבוקר. סיפור יציאת מצריים עצמו כפי שמופיע במקור הרשמי- בתנך. סיפור גאולת ישראל בימים ההם בזמן הזה. ארבעת הקושיות, פסח מצה ומרור, שירת הים. הסיפור המלא.

(בשלב הזה בדרך כלל מגישים מרק)

חלק שלישי- עוסק בתקווה לשלום ולגאולה. החלק הזה נפתח בקריאת זכור את היום הזה אשר יצאתם בו ממצרים, מזכיר לנו שהסיפור לא נגמר שם, שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו ואנחנו צריכים להמשיך ולקוות ולשאוף לשלום ושלווה. החלק הזה נסגר בבשורת אחרית הימים.

חלק אחרון- מוקדש לשיבת ציון אז והיום ולישוב הארץ מחדש, קיבוץ גלויות וגאולת הארץ. 

 

בפעם הראשונה שקראתי בהגדה המסורתית ממש התחלתי לזוז בחוסר נוחות כשכל קטע הסתיים בנברך ונהלל ונקלס וגדול ונפלא וכל זה, ממש צרם לי הצורך הזה להתעסק בכמה נהדר האל שלנו כאילו אין שום דבר אחר שחשוב לנו לקחת מהסיפור של יציאת מצרים. יכול להיות שזה בגלל שגדלתי לתוך זה, אבל אני ממש מרגישה שההגדה הקיבוצית הרבה יותר רלוונטית לימינו, יותר מתעסקת במהות החג ופחות בשירי הלל לקדוש ברוך הוא. זה הרעיון הכללי ברוב החגים הקיבוציים, להתעסק במהות ולא בעטיפה, במסר ולא במחוות מוזרות (אני בטוחה שכל עניין ההסבה לימין מגיע מאיזה טקס שפעם היה מרשים והיום כל מה שנשאר ממנו זה הוראות לא ברורות), בעשיה ולא בפיאור השם. 

 

מקווה שלא עצבנתי יותר מדי אנשים עם הטקסט הזה. 

 

כמה דפים לדוגמה:



נכתב על ידי , 21/5/2016 00:14  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




Avatarכינוי: 

בת: 35

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , החיים מעבר לים , המשועממים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לjust-another-one אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על just-another-one ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ