לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

יפן וקוריאה על פי ג'ן


רשמים וחוויות מהטיול של ג'ן ג'ן ביפן ובקוריאה בחודש אפריל 2009...

כינוי:  ג'ן

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2009    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  




הוסף מסר

12/2009

מה קורה פה? או מי יודע מה זה מרד סצומה?


שלום בלוגי היקר, התגעגעתי אליך.

טאדאימה!

 

קודם כל, אני מתנצלת שנעלמתי, הייתי טיפה עסוקה. מה זאת אומרת במה? אההה.... לא סיפרתי?

טוב הנה זה בא.

 הקאסט של הפוסט או מושגים, מילים קשות ואנשים חשובים (למה שיהיה שונה?):

 טאדאימה – זה ביפנית:  אני בבית. זה מה שאומרים בדרך כלל, כשחוזרים הביתה (עכשיו שתבינו, שאת 

המילה הזאת שומעים כל 3.5 דקות בדרמה האהובה עלי KIMI WA PETTO, שעליה תקבלו הסבר מיוחד 

בעתיד הקרוב)...


 קימי ווה פטו (לא אמרו לכם, שהעתיד כבר כאן?) או באנגלית I'M YOUR PET זאת דרמה יפנית, 

שמשחקים בה כמה מהשחקנים האהובים עלי, שאת אחד מהם אתם מכירים, הלא הוא ג'חנון.




 ג'חנון – טוב אנו אני ארענן את זיכרונכם. סתם, אני עושה את זה רק מאהבה. כי ג'חנון יש רק אחד. 

הוא מטסומוטו ג'ון, הצלע החמישית והצעירה של להקת פופ יפנית "אראשי", שיש כאלה שלא אוהבים 

(אבל הם המיעוט ובעיקר ישראלי... זה לא נשמע טוב, אבל תאמינו לי שהמיעוט הישראלי הזה כולל את 

חברותיי הטובות, את הגורו קיוי ואת האמ-אמא הרוחנית שלי – לולי....) ומצד שני יש כאלה שאוהבים אותם... 

והם רבים יותר (גומנסאי לולי וקיו... זאת האמת).



אראשי – סתם עבדתי עליכם. אבל הייתי מתה לראות את הפרצוף של לולי וקיוי ברגע שהן קראו 

את המילה. 


סורי, אף קליפ לא עלה משום מה....


  ומי שבאמת מעוניין לדעת מה זה מרד סצומה... זאת העבודה שלי לסוף החודש והכל נמצא בויקיפדיה (המכונה "ויקי – הנערה שיודעת הכל").

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%93_%D7%A1%D7%A6%D7%95%D7%9E%D7%94

 

 

 נקודות חשובות:

אני מקווה, שאת כל המושגים פה תבינו, כי אם לא יש לנו בעיה. הפוסט הזה לא ממש על יפן, אבל די קשור אליה. 

ומי שלא יודע מה זה "אראשי" ו"קט טון", צריך בסך הכל לדפדף כמה פוסטים אחורה.

ואגב, הסימן פה בצד , מוקדש לקיוי. וגם התמונה מתחת.



 

אז ככה, אי שם בקיץ האחרון (יש על זה בפוסט של יולי) אלכס מהעבודה שלי טס ליפן בהפתעה. הוא חזר 

משם אחרי חודש עם המון חוויות וקצת ממתקים ותה בשבילי. היה מאוד ברור לי שאני מקנאה. 

הייתי חייבת לעשות משהו עם כל האהבה הזאת ליפן שבי. אבל עם כל מה שידעתי על יפן, הרגשתי 

שאני בעצם לא יודעת כלום ובכל פעם, שלמדתי משהו חדש וחזרתי אחורה בבלוג וקראתי את מה שכתבתי 

רק לפני כמה ימים או שבועות, הבנתי שאני בעצם לא יודעת כלום על היפנים. 

ואז החלטתי, שאם כבר, לפחות אלמד יפנית.... ואז..אופסי.... אני לא זוכרת מה קרה, רק שהייתה 

מערבולת, שסחררה אותי וסחפה אותי והטביעה אותי וסחררה שוב ושוב ולא היה לי זמן לנשום 

אפילו בתוכה... ואז... כשנזרקתי לחוף, מצאתי את עצמי כתלמידה מן המניין בלימודי מזרח אסיה אחרי, 

שקיבלתי פטור במבחן בשפה היפנית רמה א'.  

וואו.... זה היה מהיר, מסחרר, מדהים ומרגש יחד.

האמת, שהחיים שלי הפכו למהירים ומעניינים מאוד (אני לא מספיקה לעשות כלום). בבוקר אני עובדת 

אי שם ואחה"צ אני הופכת לסטודנטית חביבה, המתרוצצת במסדרונות האוניברסיטה ושואפת לריאותיה 

את יפן וקוריאה (גם את סין, אבל זה כי הייתי חייבת השלמות) בשיעורים מרתקים ומעלפים.

 

אני יודעת, שעיני האומה נשואות אל הבלוג שלי בציפיה לפוסט נוסף, אבל אני חייבת לספר לכם מה עובר 

עלי, בתקווה שזה יעניין מישהו ואקבל פטור עד לסוף הסמסטר.

 

אז ככה, אני לומדת בימים אלה על יפן המודרנית ועל סין המודרנית ועל קוריאה המודרנית, העניין 

הוא שמודרניות זה דבר יחסי. המודרניות בהיסטוריה זה משהו (בערך) החל ממאה ה-16. 

מרתק, אתם אומרים? אז זהו, שכן. זה מרתק אותי וזה מביא אותי להיי בסוף היום, מזרים לי אדרנלין 

וגורם לי להיות יפה, בלונדינית וכוסית על... תנסו!

אם לא ידעתם, אז ההיסטוריה (במיוחד בקטע של מלחמות והיחסים על המערב) של יפן, סין וקוריאה היא 

אותה היסטוריה פחות או יותר, כי הם די נלחמו אחת בשנייה, אבל כל אחד מספר את זה מזווית אחרת. 

גם נורא מעניין, שהמרצה לסין, המרצה (לוב יו) ליפן והמרצה המתוק שלי לקוריאה מלכלכים כל אחד בתורו 

על המדינה, שהם לא מלמדים עליה. מכך, מה שאני מבינה שהעמים האלה די לא סובלים אחד את השני, 

אבל מרוב שהם תקועים עמוק האחד בישבן של השני, אין להם ברירה אלא להסתדר. מה שאומר, שאני 

לומדת בשיעור של סין המודרנית על מלחמת סין –יפן ואז אחרי שעתיים אני לומדת ביפן המודרנית על 

מלחמת סין-יפן ואז למחרת בשיעור על קוריאה המודרנית אני לומדת על מלחמת סין-יפן, אבל 

מהזווית הקוריאנית.  ככה שאין לי צורך להתכונן למבחנים, כי כל שיעור ממילא נראה כמו חזרה על 

השיעור הקודם.

  

קצת על המרצים, אמרתם? יש לי מרצים מדהימים, עגולי עיניים וחביבי הקהל. אני מאוהבת בהם אחד אחד. 

אני מאוהבת ביפנים ובקוריאנים (דונט פוש איט, כי לא תשמעו את זה על הסינים ממני, אם כי ההיסטוריה 

שלהם די סבבה, קונפוציוס היה גאון, אבל עד כאן). 

הכרתי אנשים נחמדים, כמו נ' שאוהבת את אראשי יותר ממני (וכן יותר מכל האחרות שאני מכירה), 

את ק' שקריאות ה"הוי!!!!" שלה כדי למשוך את תשומת הלב של האנשים, כשהיא מודיעה הודעות של הוועד 

או זה, שהיא נותנת את המבחן בשתי הידיים למרצה, מעלים לי חיוך, את ר', א', ח', ס', ה', נ' ועוד...

אני חושבת שההחלטה ללמוד הייתה נכונה, למרות שאין לי הרבה זמן והבלוג שלי עבר למקום קצת משני, 

לפחות עד סוף הסמסטר הנוכחי העמוס בגלל ההשלמות האינסופיות, שע' שאיתה יש לי חשבון פתוח רשמה 

אותי אליהם.

טוב, אין ברירה, אלא לקבל מיילים מההנהלה של ישראבלוג ואז לכתוב פוסט.

 

אבל פה לא נגמר הקשר שלי ליפן, חברתי אסול, כותבת בלוגים מהוללת ואחת ממנהלות פורום מצליח 

משל עצמה, בחורה עצמאית, חרוצה ומקסימה ביותר, טסה בחודש שעבר ליפן וכבר הספיקה לחזור עמוסת 

חוויות וריגושים.


אז, אני כאן. אני חיה (אם לצאת בשש וחצי בבוקר לעבודה ולחזור הביתה בשמונה וחצי בערב נקרא חיים), 

אני נושמת (בקושי), אני נהנית (חסר היה לע' שרשמה אותי לכל הקורסים האלה שלא, כי הייתי נותנת לה 

מכות), אני עובדת בפרך כדי לתרגם את כל המאמרים, כתבי העת, כותבת עבודות על נושאים מעניינים, 

כמו מרד הסמוראים בתקופת האדו ומחייה את האהבה הכמעט אבודה ביני לבין קוריאה בעזרתו של ג', 

המרצה הנפלא שלי. וכדי שתבינו - לא הייתה מאושרת ממני לראות את הסרט הקוריאני ההסטורי האהוב עלי

 THE KING AND THE CLOWN, באורך מלא, על מסך ענק, באדיבות המרצה שלי בקורס על קוריאה.

ככה ש.... וויש מי לאק!


נסיים בנימה אופטימית זו בכמה תמונות של חברי לעבודה אלכס, שהיה ביפן ביולי השנה באזור, שאני לא 

הייתי בו, האזור האידיאלי לטיולים בקיץ הלח של יפן – בצפון יפן והוקאידו... והפעם אני מצרפת 

תמונות מדהימות של מצושימה - קבוצת איים בצפון יפן. מורכבת בערך מ-260 איים ונחשבת לאחת 

משלושת נקודות הנוף המפורסמות של יפן (על אמאנוהאשידטה כבר כתבתי באחד הפוסטים).

ENJOY

 



מצושימה

תגידו שהיא לא קאוואי... תגידו, נו? נראה אותכם...
קאוואי!!!



הקאוואי ואמא...
הקאוויאי ואמא...






תודה לאלכס, שתרם לי את התמונות המדהימות.

 ג'ה.....



 

נכתב על ידי ג'ן , 4/12/2009 22:08  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





7,696
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מסעות , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לג'ן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ג'ן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ