לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

KeyMan


"הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים." (יאנוש קורצ'ק)

Avatarכינוי: 

מין: זכר

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2013    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ²ֳ¡ֳ¥ֳ£ֳ₪. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הגיינה לא מזיקה...


 

ביום הראשון שהגעתי לארגון שאני עובד בו לראיון עבודה ומבחנים,

התרשמתי מאוד מהניקיון, במיוחד הניקיון בחדרי השירותים (הסתובבתי בכמה מהם...)

הכל היה שם נקי, מסודר, מראות נקיות, מספיק נייר בכל מקום, לא היו ריחות לוואי

שמאפיינים שירותים ציבוריים בכלל ושירותים במקומות עבודה בפרט.

בהתחלה חשבתי שזה מאוד "פלצני" לא במובן המעשי של המילה, אלא מאיך שזה מרשים.

לאט לאט התרגלתי לעניין והיום כשאני מגיע למקומות עבודה אחרים, אני מייד משווה, למרות

שזה ממש לא משהו רצוני, ההשוואה בלתי נמנעת ואני שמח על היותי מועסק בארגון שלי

וזו עוד סיבה אחת מני רבות.

 

כולנו משתמשים בשירותים אבל לא כולם דואגים להיגיינה שלהם.

אם בבית לא שוטפים ידיים אחרי, ניחא, בכל זאת כולנו בני משפחה אחת

ואולי זה בסדר (אני לא בעד אבל בואו נניח).

להיכנס למקום ציבורי ולא לשטוף ידיים אח"כ...נו זה כבר משהו לא בריא.

שמעתי כבר מאנשים שמורידים את המים באסלה בעזרת הרגל (הנעל) כך שהם לא נוגעים

בידית של מיכל ההדחה...ומה אח"כ? לא חולצים נעליים? ולך תזכור שהיית בשירותים ציבוריים...

 

כשאני שוטף ידיים, אני בודק ככה מסביבי אנשים, בוחן האם הם שוטפים ידיים.

מסטטיסטיקה לא מקצועית, אני יכול להגיד שחצי שוטפים וחצי לא.

הדבר הזה הביא אותי לחשוב על כך שאותם אנשים (שאני כמובן מכיר טוב), ילחצו לי את היד

או יגישו לי כוס מים/קפה בקפיטריה...ואני ממש לא רוצה את זה.

ישבתי עם מחלקת הבטיחות שלנו ועם צוות המרפאה וצוות האחראים על הניקיון וחשבנו.

בסוף יצאנו בקמפיין בארגון על בריאות.

קמפיין שהכיל סטיקרים על דלתות השירותים מבפנים "האם שטפת ידיים?"

על המראות הגדולות בכיתוב של "לא חשוב רק איך את/ה נראים, האם אתם גם נקיים?"

נשמע כמו סיסמאות צבאיות אבל מסתבר שלפעמים זה עוזר, ואם זה העלה את המודעות

של העובדים, אני שמח.

קצת היה מוזר כל הדיון כי האנשים שאלו איך זה שלא שוטפים ידיים?

להפתעתי גם אחד מהמנהלים שם "נתפס" על ידי לא פעם כשהוא יוצא מהשירותים ולא שטף את ידיו...

 

בעולם כזה, ששני מיליארד וחצי אנשים חיים בו, במאה ה-21, גלובליזציה וכו'

ללא שירותים ומים זורמים, כל מי שיש לו מים ושירותים צריך להשתמש בהם

בשבילו ובשביל הסובבים אותו.

 

ובהמשך לעניין, פורסם השבוע כי רבע מכל הנפטרים השוהים בבתי החולים בארץ, מתים מזיהום.

זבובים בחדר ניתוח, רצפה לא נקייה, סטריליזציה לא מספקת, כל אלו ניתן לתקן בעזרת תקציבים

באם זו הבעיה.

אבל זו לא הבעיה הבסיסית.

הבעיה הבסיסית נובעת מחוסר היגיינה של הצוות הרפואי, מה שמעלה את הסיכוי לאותם חולים

ללקות בזיהום שעובר מחולה לחולה דרך הרופא או מאותם אנשים לא נקיים.

כמובן שזו לא הסיבה היחידה אבל מספיק חשובה.

 

בשורה התחתונה, היגיינה אישית מונעת זיהומים. נקודה.

היגיינה אישית עוזרת לכל אחד מאיתנו ולסביבה הבאה איתנו במגע.

תהיו בריאים!

 

 

 


נכתב על ידי , 9/5/2013 16:31   בקטגוריות אחריות, בחירות, בריאות, בית חולים, חולים, חוקים, מים, מפלצת, ניקיון, רפואה, רפואה קונבנציונלית, אקטואליה, עבודה  
48 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של KeyMan ב-14/5/2013 23:29
 



מחדל אנושי חמור!


"מחדל בשריון: סמל דרש מחייליו לזחול על צרכיהם."


זה קרה בסוף השבוע בגדוד שיריון של טירונים בשיזפון.


הטירונים שהיו בשטח בסדרת שדאות לא ניקו את השירותים כפי שהיו צריכים לעשות.


הסיבות לאי מילוי הפקודה לא חשובות בעיניי, למרות שזו בעיה משמעתית, אלא התוצאה.


סמל המחלקה לקח את החוק לידיים, כי אני לא רואה הגדרה אחרת כרגע, והחליט להעניש אותם


"ענישה לימודית".


 


אחרי שהם הוזחלו את הצואה והטינופת, הם חזרו לפעילות.


זה היה יום שישי והם נכנסו ל"נוהל שבת" האומר הפסקת פעילות בגלל השבת למעט שמירה.


הם נצטוו לא להחליף בגדים ולישון כך בתוך שקי השינה...


המחדל התגלה כשמפקד המחלקה הגיע ושם לב שמשהו מוזר קורה.


כל החיילים שהוא נתקל בהם היו עם כתמי צואה על בגדיהם.


הוא העמיד את כולם למסדר ואז התברר לו מה קרה.


 


הבן שלי משרת כקצין באותה החטיבה, באותו הגדוד אבל בפלוגה אחרת.


ביום שבת בבוקר נערך תחקיר ע"י המח"ט שהגיע מהבית במיוחד לצורך כך.


הדברים נחתכו שם במיידית וההחלטות נלקחו במקום.


הסמל נדון ל-28 ימי מחבוש, וכל שרשרת הפיקוד שמעליו קיבלה נזיפה חמורה


למרות שהם לא היו נוכחים במקום.


ביום ראשון בצהריים, המח"ט כינס את כל המפקדים בחטיבה והעלה את העניין.


היה עוצר אימונים והנושא לובה בין דרגי הפיקוד השונים ביחד עם המח"ט.


 


עד כאן אלו העובדות כפי שאני יודע מהבן שלי שהזדעזע מהמקרה כמו כל אדם נורמלי.


 


דיברנו שעה בטלפון, אני והבן.


הוא המשיך וסיפר איך המח"ט וכל סגל הפיקוד מתחתיו כינסו את החיילים שנמצאים


בסה"כ חודשיים בטירונות והתנצל בפניהם.


אני מכבד את המח"ט על הפעולה שהוא עשה.


להראות שהמקרה הוא חמור מאוד וטרטורים לא צריכים להתקיים בצבא.


אני יודע מהבן הקצין שהמשובים שהתקבלו מהחיילים היו טובים.


משוב על ההתנהלות בכלל בחטיבת ההדרכה של חיל השריון בשיזפון.


החיילים הודו על ההתנצלות דרך המפקדים הזוטרים והמשוב הגיע עד למפקדת החיל.


 


מדי תקופה עולים לתקשורת מקרים מזעזעים של התעללות וטרטורים.


פעם חשבו אחרת.


הנה מגיע נער שהיה קם בבוקר כשבא לו, אוכל כשהוא רוצה, מסתפר פעם בשנה,


מתחצף למורים ולהורים, עושה מה שבא לו על בסיס קבוע.


כדי להפוך אותו לחייל ממושמע צריך לעקור את כל הדברים הנ"ל מהשורש.


לשם כך נתזז אותו, נטרטר נהפוך אותו לאפס, מכאן יש רק יכולת לעלות.


זו הייתה הדוקטרינה בצה"ל כמו בהרבה מאוד צבאות בעולם.


 


הזמן הזה חלף מלפני הרבה שנים.


חיילים הם אנשים כמו כל אחד מהמפקדים ולרוב המפקדים הזוטרים "בוגרים" בחצי שנה עד שנה


מאותם מתגייסים טריים לטירונות.


היום על כל פיפס ההורים יודעים ומיד יודעת גם כרמלה מנשה שמדווחת ברדיו.


ואני לא חולק על כך שבעידן תקשורתי פתוח הדברים יכולים להגיע בתוך שעות לכל אמצעי התקשורת


ולרשתות החברתיות ולא בגלל פחד מהתקשורת, לא צריך להתעלל בחיילים.


לא צריך לעשות זאת כי חיילים ממורמרים, שלא מאינים במפקדים שעשו להם רע, לא ילכו אחריהם.


חינוך ניתן לעשות בכל מיני דרכים והכאה, טרטורים וכו' הן לא דרכים נכונות.


אני לא בעד הכאה של ילד ואני לא בעד טרטור והענשה מזעזעת כזו או אחרת.


יש המון דרכים יצירתיות אחרות שהחייל יענש ויעמוד על טעותו בלי שיסבול בצורה כזו.


 


הייתי שם, סבלתי ממפקדים גרועים ונשבעתי שאני לא אהיה כזה וכך היה.


הייתי שם, קיבלתי מכות כשהייתי ילד מאבי כי הוא חשב שכך מחנכים, "חוסך שבטו שונא בנו"


היה חרוט על דגלו כחינוך נאות.


חינכתי את הילדים שלי להבנה של בני אדם, לא הרמתי יד מעולם גם לא כאיום, השגתי המון בחינוך


של הילדים שלי בהרבה סבלנות אורך רוח ודיבורים, כך עשיתי גם עם החיילים שהיו תחת פיקודי.


ההישגים שלהם היו ההישגים שלי.


אני מצטער על מה שקרה שם, מתבייש שיש כאלו מפקדים ומקווה שלא יקרו יותר דברים כאלו.


 


למי שרוצה לקרוא, המחדל.


 


 


 




נכתב על ידי , 30/4/2013 08:37   בקטגוריות אישי, אלימות, בחירות, בריאות, היסטוריה, התבוננות מסביב, התנסות, זכרונות, חיילים, חינוך, ילדים, מחשבות, מפלצת, ניקיון, עבר, תרבות, אקטואליה, ביקורת, עבודה, צבא, פסימי  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של KeyMan ב-4/5/2013 09:01
 



גם אני הטרדתי מינית...


 

קראו לה פ' (פנינה) ואבא שלה עבד במשרד החקלאות (הוא היה אחראי על הגינון בעירייה)...

פ' הייתה הכי יפה.

היו לה עיניים כחולות, שער שטני ושתי צמות.

הכי אהבתי כשהיא הייתה באה בחולצה וחצאית.

זה היה מדליק אותי מאוד.

כשהיינו יושבים אחד ליד השנייה, הייתי מנסה לגעת להרים לה את החצאית

לראות מה יש מתחת...

היא ברוב המקרים הייתה מזיזה לי את היד ומסתכלת עלי במבט זעוף.

"אמרתי לך אלף פעם לא להרים לי את החצאית!" גערה/כעסה

אבל אני רוצה לגעת, תתני לי! הייתי אומר

"לא. כשאני אומרת לא זה לא" פתחה מולי זוג עיניים.

"אתה מסכים שאני אגע לך בתחתונים?" שאלה

כן אני לא מפחד. אמרתי.

 

אח"כ הלכתי אחריה והרמתי לה את החצאית...

היא עשתה את עצמה לא מרגישה.

משכתי לה גם בצמות שהיו אסופות בקוקיות כמו של ילדות קטנות.

אהבתי להטריד אותה.

אבל זה היה נסלח.

פ' הייתה בת 3 ואני הייתי כמעט בן 4...

זה מתאים לגן הילדים, לגישושים כאלו של לראות את ההבדלים בין בנים לבנות.

הסקרנות הבריאה של הגיל הצעיר מאוד.

 

יש אנשים שאצלם הגיל הזה נמשך גם לחיים הבוגרים שלהם.

זה נשיא, וקצין צבא בכיר, ניצב במשטרה או ראש עירייה.

זה קיים גם במקומות פחות "עטורי תהילה".

במקומות עבודה, בבתי ספר ואפילו באוטובוס.

מטבע הדברים רק ממקומות "מובחרים" זה מגיע לתקשורת.

כשזה מגיע זה כבר מאוחר. מאוחר לקורבן.

והתקשורת מגינה על חבריה כמו על עמנואל רוזן.

נכון שאין חדש תחת השמש, אבל כשאנשי תקשורת כמו הדס שטייף שמוערכת בעיניי וגדי סוקניק

אומרים קבל עם עולם ותקשורת, שכולם ידעו שעמנואל רוזן מטריד מינית שנים ונטפל לכל חצאית

בין אם היא חדשה במערכת או מרואיינת שנראית טוב, ולא הולכים עם זה הלאה, גרוע בעיניי.

גרוע כמו אותם אלו שהגנו על קצב ומאמינים עד היום בצדקתו, כמו אותם אנשי צבא

ומשטרה שבאו להיות סנגורים של אותם בכירים ונתנו עדות אופי מצויינת עליהם.

גם בהנחה שמנואל רוזן לא אנס אף אחת, הוא לבטח הטריד מינית נשים שלא היה להן את הכוח

לעמוד מול דרישותיו וחיזוריו העקשניים העוברים על חוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח 1998.

 

היושבים על הגדר או כפי שקראתי להם בפוסט שכתבתי פעם "הצד השלישי", לא פחות אשמים.

לראות ולא לעשות, לראות ולא להתריע, לראות ולהחריש.

אנשים כאלו יכולים להטות את הכף לכאן או לכאן.

ברצותם ובגילוי מוקדם, יעצרו את מעשה הנבלה ויפסיקו את המעשים המגונים וההטרדות המיניות

של אותן נשים שאני באמת מאמין בצדקתן ושעשו את מה שעשו כדי לשמור על המשרה שלהן,

או בגלל פחד מהבוס שדרש את ליטרת הבשר שלו, וברצותם העלימו עין ואמרו אח"כ "כן, ידענו שהוא כזה".

 

מעשים המתאימים לגיל 3-4 בגן הילדים, מקומם שם, בגן הילדים.

זה צריך להקבר יחד עם התקופה והזכרונות המצחיקים של גילוי המיניות או ההבדל בין המינים

שבא ממשהו מאוד תמים וילדותי.

 

עמנואל רוזן הוא התורן הפעם.

אני בטוח שהוא גם לא האחרון בתולדות האנושות.

ריבוי המקרים האלו לא נגדע אולי באשמת מערכת המשפט המתחסדת ונותנת עוד סיכוי

ואולי המטריד הוא בעצם הקורבן למיניותה השופעת של האישה שעמדה מולו והוא המסכן לא יכול היה

לשמור את כל 21 אצבעותיו בכיסים.

מה על אותן נשים חוקיות של אותם מטרידים.

מה הן מרגישות מלבד ההרגשה הגועלית של אישה נבגדת.

איך הן חיות עם מה שקורה בבית, ברחוב, בעבודה או אפילו בסופרמרקט השכונתי?

מה הילדים אומרים? איך הם מרגישים בבית הספר כשמצביעים עליהם כעל הילדים של...

 

לו רק היה אפשר להשאיר את כל זה שם הרחק בגן הילדים בגיל שלוש.

 

 

 


 

 

נכתב על ידי , 27/4/2013 18:13   בקטגוריות אישי, אלימות, בת זוג, אנשים חשובים, התבוננות מסביב, התנסות, זוגיות, זכרונות, חוקים, חינוך, ילדים, מחשבות, מפלצת, משפחה, נשק, עבר, אהבה ויחסים, אקטואליה, עבודה  
40 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של KeyMan ב-29/4/2013 18:27
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 30 פלוס , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לKeyMan אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על KeyMan ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2013 © נענע 10 בע"מ