לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

KeyMan


"הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים." (יאנוש קורצ'ק)

Avatarכינוי: 

מין: זכר

MSN: 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2013    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ ֳ°ֳ¹ֳ©ֳ­ ֳ§ֳ¹ֳ¥ֳ¡ֳ©ֳ­. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

גם אני הטרדתי מינית...


 

קראו לה פ' (פנינה) ואבא שלה עבד במשרד החקלאות (הוא היה אחראי על הגינון בעירייה)...

פ' הייתה הכי יפה.

היו לה עיניים כחולות, שער שטני ושתי צמות.

הכי אהבתי כשהיא הייתה באה בחולצה וחצאית.

זה היה מדליק אותי מאוד.

כשהיינו יושבים אחד ליד השנייה, הייתי מנסה לגעת להרים לה את החצאית

לראות מה יש מתחת...

היא ברוב המקרים הייתה מזיזה לי את היד ומסתכלת עלי במבט זעוף.

"אמרתי לך אלף פעם לא להרים לי את החצאית!" גערה/כעסה

אבל אני רוצה לגעת, תתני לי! הייתי אומר

"לא. כשאני אומרת לא זה לא" פתחה מולי זוג עיניים.

"אתה מסכים שאני אגע לך בתחתונים?" שאלה

כן אני לא מפחד. אמרתי.

 

אח"כ הלכתי אחריה והרמתי לה את החצאית...

היא עשתה את עצמה לא מרגישה.

משכתי לה גם בצמות שהיו אסופות בקוקיות כמו של ילדות קטנות.

אהבתי להטריד אותה.

אבל זה היה נסלח.

פ' הייתה בת 3 ואני הייתי כמעט בן 4...

זה מתאים לגן הילדים, לגישושים כאלו של לראות את ההבדלים בין בנים לבנות.

הסקרנות הבריאה של הגיל הצעיר מאוד.

 

יש אנשים שאצלם הגיל הזה נמשך גם לחיים הבוגרים שלהם.

זה נשיא, וקצין צבא בכיר, ניצב במשטרה או ראש עירייה.

זה קיים גם במקומות פחות "עטורי תהילה".

במקומות עבודה, בבתי ספר ואפילו באוטובוס.

מטבע הדברים רק ממקומות "מובחרים" זה מגיע לתקשורת.

כשזה מגיע זה כבר מאוחר. מאוחר לקורבן.

והתקשורת מגינה על חבריה כמו על עמנואל רוזן.

נכון שאין חדש תחת השמש, אבל כשאנשי תקשורת כמו הדס שטייף שמוערכת בעיניי וגדי סוקניק

אומרים קבל עם עולם ותקשורת, שכולם ידעו שעמנואל רוזן מטריד מינית שנים ונטפל לכל חצאית

בין אם היא חדשה במערכת או מרואיינת שנראית טוב, ולא הולכים עם זה הלאה, גרוע בעיניי.

גרוע כמו אותם אלו שהגנו על קצב ומאמינים עד היום בצדקתו, כמו אותם אנשי צבא

ומשטרה שבאו להיות סנגורים של אותם בכירים ונתנו עדות אופי מצויינת עליהם.

גם בהנחה שמנואל רוזן לא אנס אף אחת, הוא לבטח הטריד מינית נשים שלא היה להן את הכוח

לעמוד מול דרישותיו וחיזוריו העקשניים העוברים על חוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח 1998.

 

היושבים על הגדר או כפי שקראתי להם בפוסט שכתבתי פעם "הצד השלישי", לא פחות אשמים.

לראות ולא לעשות, לראות ולא להתריע, לראות ולהחריש.

אנשים כאלו יכולים להטות את הכף לכאן או לכאן.

ברצותם ובגילוי מוקדם, יעצרו את מעשה הנבלה ויפסיקו את המעשים המגונים וההטרדות המיניות

של אותן נשים שאני באמת מאמין בצדקתן ושעשו את מה שעשו כדי לשמור על המשרה שלהן,

או בגלל פחד מהבוס שדרש את ליטרת הבשר שלו, וברצותם העלימו עין ואמרו אח"כ "כן, ידענו שהוא כזה".

 

מעשים המתאימים לגיל 3-4 בגן הילדים, מקומם שם, בגן הילדים.

זה צריך להקבר יחד עם התקופה והזכרונות המצחיקים של גילוי המיניות או ההבדל בין המינים

שבא ממשהו מאוד תמים וילדותי.

 

עמנואל רוזן הוא התורן הפעם.

אני בטוח שהוא גם לא האחרון בתולדות האנושות.

ריבוי המקרים האלו לא נגדע אולי באשמת מערכת המשפט המתחסדת ונותנת עוד סיכוי

ואולי המטריד הוא בעצם הקורבן למיניותה השופעת של האישה שעמדה מולו והוא המסכן לא יכול היה

לשמור את כל 21 אצבעותיו בכיסים.

מה על אותן נשים חוקיות של אותם מטרידים.

מה הן מרגישות מלבד ההרגשה הגועלית של אישה נבגדת.

איך הן חיות עם מה שקורה בבית, ברחוב, בעבודה או אפילו בסופרמרקט השכונתי?

מה הילדים אומרים? איך הם מרגישים בבית הספר כשמצביעים עליהם כעל הילדים של...

 

לו רק היה אפשר להשאיר את כל זה שם הרחק בגן הילדים בגיל שלוש.

 

 

 


 

 

נכתב על ידי , 27/4/2013 18:13   בקטגוריות אישי, אלימות, בת זוג, אנשים חשובים, התבוננות מסביב, התנסות, זוגיות, זכרונות, חוקים, חינוך, ילדים, מחשבות, מפלצת, משפחה, נשק, עבר, אהבה ויחסים, אקטואליה, עבודה  
40 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של KeyMan ב-29/4/2013 18:27
 



יום הולדת


 

היום הזה הגיע, יום הולדת עגול, 50.

הזמן עובר מהר, נכון אבל אני נהנה ממנו.

חשבתי לא אחת האם כדאי היה לי לחזור לעבר לחיות את חיי עשרים שנה לאחור.

המחשבה עברה מהר מאוד ממני והלאה, אני לא מוכן לוותר על שום דבר שעשיתי

בזמן שעשיתי אותו.

אני לא יודע מה המשפחה מתכננת בשבילי היום, למרות שראיתי כבר התלחששויות כאלו ואחרות

וכשניסיתי להקשיב כולם היו פני פוקר סטנדרטי

הכנתי נאום למשפחה וזה יבוא בטח בערב כשנתכנס כולנו, המשפחה הקטנה והגרעינית בלבד.

אני לא מאלו החוגגים עם חצי עולם, הפרטיות והאינטימיות חשובה לי מאוד.

מהיותי בן מזל דגים, יש לי מין נטייה למיסטיקה, רוחניות, מסתוריות ולפעמים אני חוטא גם לקרוא

מה צופן העתיד ובסמארטפון שלי יש אפילו אפליקציה של הורוסקופ שאני לא משתמש בה באופן תדיר ולא חי לפיה,

אבל זה מעניין לעיתים לראות אם זה מתחבר למאורעות בחיי.

החלטתי "לחגוג" כאן עם קצת מידע על המזל שלי ואיך אני רואה את עצמי בתוכו.

 

 

מזל דגים

 

- מזדהה עם הזולת - כן. יש בזה הרבה אצלי אין ספק.

- חולמני, נראה לאחרים תמים ומרחף - ממש לא. תמיד עם הרגליים על הקרקע

    ואפילו לא בחול הים כיוון שהוא מכביד, מעדיף אדמה נוקשה. טס הרבה, אולי לזה התכוונו במרחף,

    ועדיין מעדיף אדמה קשה מתחת לרגליי.

- קיימת הנטייה לברוח מהמציאות באמצעות סמים ואלכוהול - ממש לא שותה

    ולא בורח משום מציאות, יש פעמים שאני מייצר את המציאות...

 - סלחן - אכן, אבל רק פעם אחת.

-  בעל אינטואיציה חזקה המגנה עליו מפני פגיעות מצד אחרים - מסכים עם זה

    בכל פה. אני לא חושב על דברים שכן הם יכולים להפוך למציאות ומעשים.

    תחושות בטן שהוכיחו את עצמן לא פעם "בקרב". עושה לפעמים דברים

    המנוגדים לשכל הישר בגלל אינטואיציה חזקה מאוד ובסוף מתבררים

    כמוצלחים ביותר (תורשה מאמא שלי...)

-  רגשן, עדין ונוטה  לוותר לבת זוגו. מעורב רגשית - מוותר כשצריך ויודע שטעיתי.

    רגשן, כן לאחרונה וגיליתי שזו לא בושה להסתיר רגשות אפילו לי.

    עדין, תלוי מתי. יש פעמים שממש עדין ויש פעמים...שממש לא. הכל נסיבתי. 

- מושפע מאד ממצבי רוח - מי לא מושפע ממצבי רוח???

- מאד אינטואיטיבי - כן.

- עצותיו עשויות להיות מועילות לחברה - אני חושב שכן לו היו מקבלים את כולן

   או רובן, לטעמי המצב היה יכול להיות הרבה יותר טוב.

- מפתח תקשורת על בסיס עקרונות - לא מבין את זה. מפתח תקשורת על בסיס

   עניין או אינטרס, כמו הרוב. אם יש מישהו מעניין אני אמצא דרכים לתקשר

   איתו, אם יש אינטרס תלוי תקשורת, גם שם אמצע את הנישה לדחוף רגל

   ולהיכנס בלי שום בעיה.

- מחפש תרבות ומרחב אישי - מחפש מרחב אישי, בטח. אני מזל דגים שאוהב

   את הים הפתוח, הים של המרחב, לא אוהב להיות כלוא.

   תרבות, כן אני מחפש, לא תמיד מוצא...

- מתאים לעסוק בתחום האומנות ובעיקר במוסיקה, במיסטיקה,

   וכן בטיפול ריפוי   ותמיכה - ממש לא. אני לא מצייר או מנגן, בילדותי

   ניגנתי באקורדיון ושם זה נגמר.

    בקשר לטיפולי ריפוי ותמיכה - אולי בעתיד אבל אני יודע לעשות עיסוי בשמנים

    ארומטיים שזה טוב לטיפולי ריפוי, לא?

 

זה ככה מאוד בכללי, אם לכתוב את האני מאמין שלי על מזל דגים, אומר כך.

מזל דגים, שני דגים השוחים לשני כיוונים, אין לי פיצול אישיות, ואין לי קונפליקטים.

אצלי שני הדגים מסמלים באמת שני סוגי דגים.

האחד הוא דג זהב, לב רחב, מוכן לתת ולתרום למען האחר כמעט עד חצי המלכות.

הדג השני שלי הוא כריש, מוכן לטרוף מי שיעיז להרע לי או למשפחתי.

אין ניגודיות אני יכול להיות גם וגם.

 

 הקטע הבא מארץ נהדרת של מזל טוב ויום הולדת יחד עם מסעדה, יבטא בחיוך את החלפת הקידומת

ואני מאחל לעצמי בריאות פרנסה והנאה עם המשפחה.

 

 

אני אוהב במיוחד מוסיקה ישראלית.

השיר הזה תמיד מחזיר אותי לפרופורציות, אין כמו הבית.

הרבה שנים הלכתי מהבית בלי לספר לאן ומבלי לדעת אם אחזור ואם כן באיזה מצב.

שיר ששמעתי לראשונה ביום הולדת שלי בילדות, מאז יש לו הרבה מאוד משמעות בחיים הבוגרים שלי.

עם השנים זה רק מתהדק ואין ספק שהייתי רוצה לשמוע אותו ביום ההולדת הזה.

בית במשמעות של בית הילדות שהיה קן נעים לחיות בו כמו ציפור דרור

ובית עם המשפחה ועם בת זוג נהדרת שתמיד עוטפים באהבה אין קץ.

אז עם דברים כאלו מי מרגיש בכלל את הזמן?

 

 

 

 

 

(לא שמו לי בלון אדום...לא יפה)

נכתב על ידי , 9/3/2013 09:35   בקטגוריות אישי, אנשים חשובים, גאווה, היסטוריה, העתיד, התבוננות מסביב, זוגיות, זכרונות, התנסות, חו"ל, חינוך, יום הולדת, ילדים, מזל, מחשבות, מיוחד, מסעות, משפחה, מצחיק, עבר, תודה, אהבה ויחסים, אופטימי, אקטואליה  
52 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של KeyMan ב-19/3/2013 14:15
 



יש לי ספינת מפרש....(בערך)


(אחרי התמונות עכשיו המילים שלי כאבא גאה)

תם פרק ההכשרה, עכשיו מתחיל פרק חדש.

אחרי שנה של הכשרה בקורסים פיקודיים, הגיע הזמן להראות את היכולות שנרכשו

ויותר מכך את היכולות הטבועות עמוק כמו מנהיגות, נחישות ואחריות אישית.

שמענו חוויות, צחוקים, ראינו תמונות של תקופה ארוכה, המילון הצבאי על כל נגזרותיו

בעלות שלוש האותיות היו חלק מהשיחה הקולחת.

 

אני מביע את עצמי מצויין בכתיבה ולכן החלטתי להקדיש כמה מילים

לבן הקצין הטרי, שעומדת לו הזכות לקבל לידיו חיילים ולעצב את אישיותם, מקצועיותם

וראייתם הרחוקה לעבר אופק שכל אחד מהם יתפוס בו נדבך חשוב.

 

מכתב ממפקד למפקד טוב יותר

לפעמם היה קשה וכואב, מעייף ומשביז, עוד מסע, עוד ניווט (רגלי או רכוב)

אולי עברה בראשך לחלקיק שניה, המחשבה של "למה אני צריך את זה?"

"מה אני עושה כאן?"

"כמה אני עייף ורעב וחם פה רצח, אוכל לא טעים או לא מספיק..."

לא רוצה להיות ממ"ש (מ"מ שבועי - המפקד התורן שאחראי על כל הלוגיסטיקה, לו"ז ואימונים)

רוצה להיות בבית, במיטה במחשב עם המשפחה והחברים.

(מחשבות של אחד שהיה שם ובטוח שהן משותפות לרוב)

 

ואז,

היית כמו מפרש.

מפרש המתמלא ברוח, רוח קרב.

רוח הדוחפת אותך קדימה לעבר מחזות רחוקים.

הרמת משקפת וראית את האופק שאליו אתה רוצה להגיע.

מלב ים סוער וקשה לעבר חוף מבטחים.

חוף מבטחים לא נודע, אבל אתה ברוחך כבר דימיינת איך הוא הולך להיות.

 

החזה שלך התמלא בגאווה וזקפת ראש והישרת מבט אל הקושי.

התמלאת כוחות חזקים, ממש כמו מפרש הספינה המושך אותה קדימה,

בגו זקוף כמו תורן ובחזה מנופח כמו המפרש.

חזה מנופח לא מיהירות אלא מתחושה של מחויבות אישית.

להוביל, לפקד, להראות כיוון.

לדחוף, למשוך ולצעוק "אחרי".

רוח קרב הנובעת מתחושה אחת.

להיות שונה, להיות הכי טוב, להיות בחוד החנית.

 

אם עד היום הסתכלת על הגב של המפקד שלך וסמכת עליו,

תדע שמהיום אתה תהייה הגב שכולם יראו לפניהם.

גב זקוף של אדם ערכי, שהדרגות הן רק תפאורה כל הטוב שיש בו בפנים

היום אתה קצין, מפקד עם משימות חשובות.

משימות כמו פקודות לפני תרגיל, אימון או חלילה קרב.

אולם המשימה החשובה ביותר היא אחת.

וזו משימה המתחלקת לשניים, ליחיד ולרבים.

 

הראשונה, תשמור על החיילים שלך שיחזרו הביתה בשלום

תשמש להם כאב ואם וכמפקד נחרץ ונערץ שילכו אחריו לכל משימה.

תחנך ותדרוש, אבל תדע גם ללטף בשעת צרה או קושי.

והמשימה השנייה, לא פחות חשובה, תחזור אלינו, הורייך, בריא ושלם בגופך ובנפשך.

בשבילנו אתה לא קצין, לא מפקד ולא צבא הגנה לישראל כולו על כל מרכבותיו.

בשבילנו אתה ילד, הילד שלנו.

 

 



(החולצה של הבן...)

 




נכתב על ידי , 28/10/2012 11:15   בקטגוריות אחריות, אישי, אנשים חשובים, גאווה, הורים, העתיד, הצטיינות, התנסות, חברים, חיילים, חינוך, ילדים, מחשבות, מיוחד, מסעות, משפחה, אופטימי, אקטואליה, צבא  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של KeyMan ב-31/10/2012 22:48
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 30 פלוס , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לKeyMan אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על KeyMan ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2013 © נענע 10 בע"מ