לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

KeyMan



Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ®ֳ©ֳ¥ֳ§ֳ£. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

עין תחת עין...


 

"באתי להזמין אותך אישית לטקס סיום קבלת התואר" אמר לי סרגיי כשעמד על מפתן הדלת.

בוא תיכנס חייכתי אליו.

"אפשר לחבק אותך"? שאל במבוכה סרגיי

חיבקתי אותו ואמרתי לו כמה אני גאה בו, ישבנו והרמנו כוסית לחיים.

 

הכל התחיל לפני שנתיים בערך.

אנחנו 6 חברים "עלומי שם" (למעט אני הכותב כאן) ששמנו לנו למטרה לעזור במקומות שצריכים אותנו.

אנחנו בודקים אנשים בדרכים שלנו, וכך הגענו אל סרגיי.

סרגיי היה חייל בודד שעלה לארץ מאוקראינה, התנדב לגולני ועשה שירות סדיר מלא.

סרגיי רצה ללמוד הנדסת חשמל באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע אבל לא הצליח להתקבל לשם,

התקבל למכללת סמי שמעון, לשמחתו, למגמת חשמל ואלקטרוניקה.

פגשתי אותו אז בבית קפה זו הייתה מעין פגישה עיוורת.

"אני לא זקוק לכלום, מבחינתי לא לאכול אבל אני רוצה ללמוד, יש לי מענק שחרור שיכול להספיק לי

ללימודים ואני עובד בעבודות מזדמנות כך שאני חי בסדר". תימצת סרגיי.

אני רוצה לעזור לך בתחום הלימודים, במה אני יכול לעשות לך את החיים יותר קלים שאלתי.

סרגיי היה נבוך והשפיל את עיניו "הייתי רוצה מחשב שיעזור לי תגיד לי מה אני צריך לעשות" אמר סרגיי.

אני אבדוק ואחזור אליך יש לך עוד כמה שבועות עד סיום הסימסטר, אנחנו נשוב לדבר.

 

בבתי החולים בארץ מחפשים תמיד אנשים לניסויים. לא ניסויים פולשניים, למטרות שונות.

הניסויים האלו עוזרים במחקרים שונים בתחילת דרכם או במעלה הדך והם חשובים להתפתחות הרפואה.

אם אפשר לחבר אחד ועוד אחד ולקבל שלוש...למה לא לעשות את זה?

כל אחד מאיתנו נרתם להתנדב לניסוי, בתשלום, לאחד מבתי החולים המפרסמים מודעות בעיתונים ובאינטרנט.

בעזרתה של ענת73 הגעתי למחלקת העיניים של בית החולים אסף הרופא.

במחלקת עיניים באסף הרופא, עורכים ניסויים בעיניים כמובן.

בתמצית אומר שמדובר על בדיקה של עדשות מודדות לחץ המייצרת חברה שווצרית.

מדובר על ניסוי של 24 שעות- מגיעים בצהריים לבדיקת עיניים הכוללת בעיקר מדידות לחץ בעין אחת (ונמשכת עד שעה),

שמים את העדשה (שהיא עדשה רגילה לכל דבר, ללא מספר). מחברים באמצעות פלסטר סביב העין אנטנה מיוחדת,

המחוברת עם כבל דק למכשיר קטן ומשדרת לו מדידות של לחץ על העין.

המכשיר המקליט נמצא בכיס בגודל של חצי קופסת סיגריות בערך.

אחרי 24 שעות חוזרים לבית החולים שם מורידים את העדשה ועורכים בדיקות לעין שנבדקה.

מטרת הניסוי היא לבדוק את השפעת הגלאוקומה על העין, ובמקרה ואני מפספס משהו, ענת תוכל להשלים אם היא תקרא כאן.

 

אז למה אחד ועוד אחד שווה שלוש?

עוזרים לחולים עתידיים במחקר, מקבלים תמורה (500 שקלים) כולל איסוף מהבית וחזרה, עם הכסף ניתן לעזור לאנשים

והצלע השלישית היא הסיפוק משני האחרים.

אספנו 3,000 שקלים ביחד וקנינו מחשב נייד לסרגיי.

מחשב נייד שהכיל את כל התוכנות שסטודנט זקוק לו ויכול להשתמש בהן במהלך הלימודים וכמובן גם לאחריהם.

סרגיי היה באמצע לימודי התואר והיה זקוק למחשב ועד אז הוא היה משתמש במחשבים של אחרים בכל מיני מקומות. 

 

קבעתי עם סרגיי פגישה נוספת למרות שכל הזמן הייתי איתו בקשר.

הוא הגיע לבית קפה ארומה במרכז ביג בבאר שבע.

ישבנו כמה דקות ואז אמרתי לו שאני רוצה להציג חמישה חברים שלי.

התקשרתי לאחד מהם והם נכנסו כולם עם קופסא ביד עטופה בסרט כחול.

הכל תוכנן מראש, גם השולחן הפינתי כדי שנוכל לשבת בפרטיות, עד כמה שניתן.

סרגיי תכיר אלו "צביקה" (האות הראשונה של כל אחד מהם).

"צביקה" שמו את הקופסא העטופה על השולחן.

אחד מה"צביקה" אמר לסרגיי "תפתח זה בשבילך".

סרגיי כמובן שלא הבין מה זה צביקה, מי האנשים האלו, מה יש בקופסא והיה מבולבל לגמרי.

שמתי יד על כתפו ואמרתי לו זה בשבילך כולנו כאן בשבילך.

סרגיי פתח במהירות את העטיפה וגילה קופסא עם מחשב נייד בפנים...

 

אני בטוח שלסרגיי היו ימים קשים בתקופת שירותו הצבאי כחייל בודד שלא רצה לקבל כלום מאף אחד.

היו דמעות של געגוע למשפחה ולחברים שהשאיר שם באוקראינה.

היו דמעות של קושי וחריקת שיניים אבל דמעות של אושר, כנראה שלא היו הרבה בשנים האחרונות שלו בישראל.

סרגיי דמע, ונראה כי הדמעות פשוט פרצו ללא שליטה.

"זה בשבילי?" שאל סרגיי.

בטח ענינו כולנו רק בשבילך.

 

והנה סגירת מעגל.

סרגיי בא להזמין אותי לטקס קבלת הדיפלומה של מהנדס חשמל ואלקטרוניקה.

גאווה אישית שיכולנו לעזור למישהו, שכנראה והיה מסתדר בכוחות עצמו אבל נלחם בשיניים.

אז הצלחנו להקל על אדם אחד שהשקיע את כולו בלימודים ועכשיו יצא לחפש את עתידו בעולם העבודה

כשהוא חמוש בתעודת אקדמאי.

אני ממליץ לכל אחד שיכול לעשות דברים דומים או אחרים ולהצליח להוציא חיוך מאחרים, לעשות את זה.

אין דבר נשגב יותר מלהעניק לאחרים, הנתינה נותנת לנותן הרבה יותר.

 

 

 


 

נכתב על ידי , 12/3/2014 12:19   בקטגוריות אישי, בית חולים, בחירות, גאווה, התנדבות, התנהגות, התנסות, חברים, חיוך, חיילים, לימודים, מיוחד, שיתוף, אופטימי  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של KeyMan ב-23/3/2014 06:15
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 30 פלוס , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לKeyMan אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על KeyMan ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ