לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

KeyMan



Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ§ֳ¡ֳ¸ֳ©ֳ­. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

קשה לכתוב על הסוף...


 

אני לא מבין בתקשורת, בבעיות כלכליות של גופים גדולים, איילי הון וחברות גדולות.

אני מבין באנשים ובדברים שעושים אנשים ועבור אנשים.

הפוסט של מריאט על כך שהולכים לסגור את ישראבלוג, התחבר לי לשעון הקיץ.

כאילו כמו לקום שעה קודם, להתארגן לפני, להיות מוכן שמשהו יקרה.

קראתי גם את כל התגובות על כך שאמרו כבר שזה הולך לקרוא אוטוטו, וניהול כושל וכו' וכו'.

 

אני יכול להגיד רק כמה דברים מדעתי הצנועה.

בזמן שאני כאן, קראתי הרבה בלוגים אקראיים וקבועים.

אני יכול להגיד שהמקום הזה מכיל בתוכו אלפי סיפורים של אנשים שקשה להם להיות גלויים.

אנשים שלא היו כותבים בפייסבוק "מכתב לאמא" שהפקירה שלא גידלה שהכאיבה.

אנשים לא היו כותבים בשום מקום אחר על אבא שהיכה והשריטות של הילדות שמשפיעות עליו עד היום.

קראתי על נערים ונערות בהתבגרות שגילו שהם הומוסקסואליים או לסביות והתביישו וישראבלוג נתן להם את הבמה

להתבטא, לכתוב ולפרוק.

אנשים שאיבדו מישהו יקר ובאו לכאן כדי לכתוב על זה, באנונימיות הראויה לפעמים למצב כזה.

ילדים שהתחילו לכתוב כאן והיום בגרו והפכו למשהו אחר ואין ספק שהמקום הזה נתן להם משהו באישיות שהתפתחה עם השנים.

ויש כאלו שסתם באו לכאן כדי לכתוב יומן חיים ולשתף אותו עם אחרים.

אני בצד של היומן.

 

אם אני מסתכל על כמעט 800 פוסטים שלי כאן במהלך 5 שנים, אני יכול להגיד שכתבתי כאן דברים

שלא העזתי להגיד או לספר לאיש.

דברים חסויים, דברים חצי סודיים, דברים ששום יומן נעול במגירה לא היה יכול להחזיק מבלי שיעלה באש

כיוון שזה היה כל כך חם. חם בתוכן וחם בכך שיצא ישר מהלב.

הכרויות וירטואליות שלא הפכו אומנם להכרויות פנים אל פנים, אבל חברים שמזמן הפכו להיות שותפים בחיים שלי.

להתעורר בבוקר ולקרוא מה אחרים כתבו במהלך הלילה או לבוא מאוחר בלילה ולראות מה אנשים מגיבים על

דברים שכתבתי, דעות ודברים שהפריעו לי.

 

עם יד על הלב אני יכול להגיד שכל אחד ואחד כאן הפכו להיות חלק ממני כמו שאני הפכתי להיות חלק מהם.

אני מכיר הרבה אנשים אבל תערובת הטרוגנית כמו שיש כאן אני לא מכיר.

ניסיתי לכתוב במקומות אחרים במקביל אבל חזרתי מהר מאוד לכאן, זה המקום בשבילי.

נכון שהפלטפורמה לא משהו, יש אתרים יותר מושקעים וכאלו הנותנים כלים לעבודה ב-WEB עשירים יותר.

אבל האם חשוב מה יש במעטפת? חשוב איך נראה ספר הזכרונות? חשוב התוכן.

 

וישראבלוג מחזיק ב"רכוש אינטלקטואלי" של המונים.

רכוש שהוא שומר במשך שנים לטובת הכותבים והמגיבים כאן.

אני לא יודע על מה מדברים שהיה פעם מנוי פרו ששילמו עבורו כסף, לא הייתי כאן.

אני גם חושב שאם יבקשו תמורה עבור הכתיבה העצמית של אנשים, הרבה יעזבו.

יש כאן המוני בני נוער שמצאו כאן בית, חיבוק חם מאחרים, שיתוף.

אני לא בטוח שהם יוכלו להרשות לעצמם לשלם.

 

אין לי פתרון קסם, אבל יש לי תחושה של פיטורין. סגירת מפעל.

רוב הכותבים כאן לא יודעים מה זה לפטר מישהו מהעבודה (גם אני לשמחתי לא)

אבל ראיתי מפעלים סגורים, עובדים מתבצרים, מכתבי פיטורין.

אני מקווה שהמצב הזה לא יקרה כאן.

 

 

 


 

נכתב על ידי , 28/3/2014 16:29   בקטגוריות אישי, אנשים חשובים, בית, דעה אישית, זכרונות, חברים, מחשבות, משפחה, שיתוף, אקטואליה  
40 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של KeyMan ב-9/4/2014 18:37
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 30 פלוס , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לKeyMan אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על KeyMan ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ