אנשים מקועקעים משאירים אותי נדהם.
לא רק בגלל מה שהם עושים לגוף שלהם שכרוך בכאב של כמה ימים
אלא ובעיקר על האומנות והצבעים הנחרטים על העור.
ראיתי הרבה קעקועים שהייתי ממסגר בתוך מסגרת כאות הוקרה לאומן שיצר אותם.
אלו קעקועים פיסיים הנראים בכל מקום.
אבל מה בעניין קעקועים אלקטרוניים?
כולנו משתמשים במכשירים אלקטרוניים בחיי היום יום.
סלולרי כמובן וכמה שיותר חכם יותר טוב, פעם רצינו כמה שיותר קטן, שיכנס לכיס
היום אנחנו מחפשים יותר מהיר, יותר חכם ויותר גדול.
פייסבוק על רישומיו ומעקביו השונים,
טוויטר, למי שמצייץ ומודיע ברבים את תחושותיו הלגיטימיות על מה שקורה מסביבו,
אימיילים למיניהם, כוננים וירטואלים ועננות רשת על צורותיה הרבים,
אינסטגרם, פליקר, בלוגים ועוד ועוד.
אלו קעקועים אלקטרוניים.
כל ביט כזה של מידע העולה לרשת ומשותף עם כולם, בין בכוונה ובין שלא,
שם את חותמו במקום מסויים.
כל סימן כזה מצטרף לפאזל, פאזל האומר לכל העולם מי אנחנו.
איזו יצירת אומנות יש בנו, מה אנחנו חושבים, אוהבים, שונאים וכו'.
כל אחד בעצם "מצולק" בקעקוע יחודי לו, קעקוע אלקטרוני שישאר לנצח.
גם כשכולנו נהפוך מאנשים חיים ומתקיימים לזיכרון, טוב או רע, תלוי כבר בכל אחד ואחד מאיתנו,
הקעקועים האלו לא ימחקו.
אי אפשר להימנע מלהשאיר עקבות אלקטרוניים היום.
לא צריך להיות פורץ מחשבים או "האקר" כדי לדלות מידע על כל אחד.
אלו האחרונים משתמשים בכלי פריצה מתוחכמים, אלקטרוניים כדי למצוא מידע.
אנחנו שותלים את המידע ברשת בעצמנו, לעצמנו ובמו אצבעותינו.
יש אנשים מקועקעים במקומות אינטימיים
כמו אותם אנשים המעלים רק תמונה אחת או הגיג אחד לפייסבוק פעם בשנה.
לא רוצים להראות לכל העולם מה יש להם.
שומרים את הכל לעצמם ומראים רק לחברים קרובים את אותו קצה הקעקוע והם צריכים לדמיין את השאר.
ויש כאלו שהקעקועים שלהם פורצי גבולות.
יצירות שלמות על בד אנושי מהלך ונושם, ממש אפשר לראות את האריה שואג כששריר היד מתנפח,
או לראות את אותו העכביש מטייל לו כששרירי הגב זזים.
הכל מוחצן, "תראו אותי".
אותם אנשים משאירים עקבות אלקטרוניים בכל מקום, ממש כמו שהקעקועים חושפים
את אהבתם/שנאתם לדברים כך גם הסטטוסים שלהם בטוויטר או תמונות חצי גוף ערום בפייסבוק.
כתבתי פעם על קעקועים ועל הסטיגמות, הלא נכונות לדעתי, כשמקבלים אנשים לעבודה.
אני גם לא מסתיר את דעתי על חשיפה לא נכונה או מיותרת בפייסבוק ובכל אמצעי אלקטרוני אחר.
כמו הרצון שלנו לצייר על הגוף ולהראות לכולם כך ה"ציור" והקעקוע שלנו ברשת.
קעקועים אלקטרוניים לא יכולים להימחק.
לא פעם ראיתי דיסק קשיח של מחשב שרוף שמומחי אבטחה הצליחו לדלות ממנו מידע,
או מחשב שניזוק והדיסק הקשיח התפרק ועדיין אפשר היה לדעת חלקי מידע שצורפו
לפאזל ונתנו כיוון לדברים שאנשים חיפשו.
קעקועים על גופנו לא יצליחו להימחק, ואם נצליח להסיר חלק מהקעקוע, תמיד תשאר צלקת.
צלקות יכולות להרוג, לפגוע, לפצוע...
שימו לב לקעקועים האלקטרוניים שאתם משאירים, לא תמיד תרצו שהם יוליכו לציור המקורי על עור גופכם...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
