לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הבלוג של פורום יצירות בגיימר,כאן תוכלו למצוא עדכונים על הקהילה שלנו,יצירות שנכתבו על ידי חברי הפורום ועוד הרבה מידע על הקהילה האיכותית שלנו.

כינוי:  Artists

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2011    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

8/2011

סיפור קצר לתחרות מטה היוצר / מאת: SoliduSnake


זה התחיל בעוד יום קייצי טיפוסי ב-Shire, מולדתם של ההוביטים. בודו עמד עם את חפירה בתוך הבור הגדול עליו עבד כבר כמה ימים טובים, ממשיך לחפור אותו לעומק.

"לחפור לחפור, נבנה עוד בור, שההוביט בו יוכל לנבור..." שר לעצמו בודו, מנסה להשכיח מליבו את השמש הקופחת והזיעה הניגרת ממצחו.

"בודו! איה אתה?!" נשמע קולו של הוביט מחוץ לבור, בנימת דחיפות ברורה לכל.

"כאן למטה!" צעק חזרה בודו, מנצל את ההדמנות להישען על את החפירה שלו ולנוח לרגע. "חופר את קברי" מלמל בשקט.

בקצה הבור הופיע פיפו, חברו הטוב ביותר של בודו.

"אני חייב לספר לך משהו" אמר פיפו.

בודו העייף סימן בידו לפיפו שירד אליו. פיפו, בזריזות הוביטית טיפוסית, קפץ לבור ונחת על רגליו באופן מושלם כמו חתול.

"אתה זוכר את משלחת העלפים שהגיעה לפה אתמול?" שאל פיפו. בודו משך בכתפיו כאומר "אז מה?". "הם התחילו לבנות משהו מוזר במעלה הגבעה" המשך פיפו, "ממש מוזר. אתה חייב לראות!"

הסקרנות ההוביטית ניצתה בליבו של בודו. הוא הביט סביבו על הבור הבלתי גמור. "הבור לא יברח לשום מקום" חשב לעצמו בודו, ונתן לאת החפירה ליפול לקרקע.

 

***

 

בודו ופיפו עשו את דרכם במעלה הגבעה. חצי תריסר עלפים חסונים ישבו מתחת לעץ במרחק מה מממתקן האבן המשונה ואכלו ארוחת צהריים. צמד ההוביטים התגנב בדממה אל המתקן כדי להסתכל עליו מקרוב.

"אני חושש, חברי, שזו בסך הכל באר" אמר בודו באכזבה כשהסתכל אל תוך בור קטן באמצע המתקן.

"היי, יש פה טבעת!" אמר פיפו בשמחה, מתכופף מאחורי בודו כדי לאסוף את המציאה החדשה.

"הוביטים! התרחקו מה-Reflecting Pool!" צעק בזעם אחד העלפים, שסיימו את הפסקת הצהריים שלהם.

פיפו הזדקף בבהלה, אך בחפזונו דחף בטעות את בודו, שנפל ראשו קדימה אל תוך ה-Reflecting Pool.

 

***

 

בודו לא ידע איפה הוא וכמה זמן עבר, אבל כשהתעורר מצא עצמו בתוך חדר חשוך מלא ארונות. תחילה חשב שהוא בתוך המחפורת שלו, אך כשרגליו היחפות נחשפו לקור הרצפה שם לב שהחדר כולו עשוי מתכת. הדלת בקצה הרחוק של החדר נפתחה, האור מבחוץ סנוור את בודו. אחרי כמה שניות של התרגלות לפרץ האור הפתאומי, הבחין בדמות גדולה ומפלצתית שמעולם לא ראה.

"הפולש התעורר" אמרה הדמות. הוא זז מעט הצידה ואישה אנושית נכנסה לחדר.

"הוא נראה כה רך וקטן, אולי נאכל אותו? אף אחד לא ישים לב..." המשיכה הדמות בתאווה גלויה.

"איכס!" השיבה האישה, "רק Krogan שמן כמוך יכול לחשוב ככה. והאוכל במטבח לא כזה גרוע". הקרוגן נחר בבוז.

האישה עשתה כמה צעדים לקראת בודו והתכופפה אליו, מאלצת את עצמה לחייך לאורח הבלתי צפוי.

"שלום, מי אתה? איך הגעת לכאן?" שאלה האישה.

"קוראים לי בודו אני עובד בבורות למרות שבכלל רציתי להיות גנן אבל אבא תמיד אמר שאין לי כישרון לזה למרות שהחבר הכי טוב שלי פיפו חושב אחרת והיום הוא בא לבור שחפרתי וסיפר שהעלפים בונים משהו מוזר על הגבעה אז הלכנו לראות ועלפים לא אוהבים שמתעסקים בדברים שלהם והם צעקו עלינו ואז..."

"אוקי, עצור" אמרה האישה, עוצרת את הברברת האינסופית של בודו.

"אני לא אוקי, אני בודו".

האישה נאנחה, שמה יד על פניה בייאוש. "מה נעשה איתו?" שאלה את עצמה בלחש.

"אני עדיין חושב שאפשר לבשל אותו. אולי בתוך סיר או קדרה" אמר הקרוגן, שלחישת האישה הגיעה עד עליו.

"טרול!!!" זעק בודו, שנזכר בסיפורו של בילבו באגינס, ההרפתקן הזקן, על שלושת הטרולים שרצו לבשל אותו ואת חבריו הגמדים אך התווכחו ביניהם עד שהשמש איבנה אותם. בודו אמנם מעולם לא ראה אחד, אבל איזה עוד מפלצת גסה יכולה לדבר שוב ושוב על בישול הוביטים? במחשבה זו זינק חיש מהר ממקומו, עקף את האישה המופתעת וחמק מן החדר בין רגליו של הקרוגן.

 

***

 

בודו רץ בלי הפסקה לאן שרגליו נשאו אותו, האדרנלין פועם בגופו. בדרך ראה בני אדם בוהים בו, אך גם יצורים נוספים שלא ראה מימיו. אחד מהם, היה נדמה לו, היה כולו עשוי מתכת. הוא המשיך לרוץ עד שהגיע למסדרון ללא מוצא. בודו הסתובב לחזור על צעדיו, אך בצד השני חיכו לו הקרוגן והאישה. בודו פתח את הדלת הקרובה ביותר, שחלון בנוי במרכזה. היה בפנים חדר קטן עם כסא. בודו הסתכל סביבו והבחין באורות מהבהבים ליד הדלת ולחץ על אחד מהם. צליל נעילה נשמע.

"צא משם!" זעקה האישה באימה, "הוא רק התבדח! הוא לא יעשה לך דבר!"

"זה התכסיס השחוק ביותר בספר, משרתת טרולים!" השיב בודו.

האישה החלה מהצד שלה להכניס את סיסמת הפתיחה של הדלת. בודו לחץ גם הוא על הכפתורים הצבעוניים כראות עיניו.

"אמאל'ה!" צעק בודו בבהלה ונצמד לכסא כשקול ללא גוף ספר אחורה לקראת השיגור. בתום הספירה בודו ראה איך משרתת הטרולים מתרחקת ממנו במהירות, משאיר אותה מאחור בתוך טירת מתכת ענקית שריחפה לה בתוך חלל שחור.

"בחיי נפשי, משרתי מורדור הנלוזים הללו מתוחכמים עד מאוד" אמר בודו, נרגע לאיטו מן ההתרגשות. "עכשיו, איך משיגים אוכל בדבר הזה?"


קטע זה נכתב ע"י חבר הפורום SoliduSnake, במסגרת תחרות "מטה היוצר" שנערכה בפורום.

 

נכתב על ידי Artists , 1/8/2011 23:55   בקטגוריות ס.סנייק, חברי קהילה, יצירות, סיפורים קצרים, תחרויות, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





609
הבלוג משוייך לקטגוריות: אינטרנט , יצירתיות , בלוגים קבוצתיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לArtists אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Artists ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ