לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי:  Tsuki Continue

בן: 8





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

4/2017


אני רוצה להוריד דברים מהלב, אבל באותו זמן אני לא יודעת מאיפה להתחיל.

אני מנסה לחתוך את המחשבות האלו כל פעם שהן עולות ולהפסיק להתעסק בזה.

בעולם אחר ובנסיבות אחרות לא הייתי חוזרת לאותה נקודה שהיא נוטרת טינה ולכן אני ממש מעוצבנת מזה, כי אני לא אמורה לתת לזה לרדוף אותי, אני לא אמורה לתת לעצמי ליצור שיחות אפשריות ומקרים שבחיים לא יקרו ואמירות מלאות רעל.

אבל זה קורה וזה מתגנב אלי בכל פעם שהראש שלי שקט. אני יוצרת סיטואציות שלא אמורות לקרות ומשפטים מורעלים ש90% מהם לא יאמרו

וזה מכתים אותי ומעצבן אותי ללא סיבה.

אני כועסת שהיא אמרה לי שאני חשובה לה, אע"פ שכבר חצי שנה היא לא מדברת איתי. כל פעם מחדש מבטיחה שנדבר, אבל שישה חודשים ברצף וכלום.

אני מנסה להגיד לעצמי שאני מאוכזבת ממנה, אבל אני גם שונאת אותה וכועסת כלכך שכשהיא הייתה בדיכאון היה לה ממש קל ונוח לדבר איתי יום ולילה. ופיניתי לה זמן. מאז שאני זוכרת את החברות ביננו פיניתי לה כמה שרק צריך.

ומה קרה? לא הייתי מספיק ממורמרת? מצחיקה? בעלת אותם תחומי עניין כמוך?

ואני אומרת לעצמי כלכך הרבה פעמים שבעיה שלה, אבל גם בפנים אני תוהה מה לא היה מספיק איתי שאני לא חלק מהחיים שלה.

ואני שונאת את עצמי על זה ואני שונאת אפילו יותר שאכפת לי מזה.

שלא משנה מה, אכפת לי

ולא משנה מה, אני אצבור כלכך הרבה רעל כלפי זה.

 

ואני כלכך כועסת ומאוכזבת מהן

כי כשאני לא מתאימה למה שהן אוהבות וכשאני לא תורמת להן באיזושהי דרך אז אני לא קיימת.

ואני כועסת על עצמי שאני מביאה לעצמי לחשוב ככה ואני מתאכזבת מעצמי כל פעם מחדש שאני מתווכחת, ויוצרת ויכוחים, איתן בראש שלי. יוצרת סיטואציות.

אני אמורה להשתחרר מהן, לעזאזל, אני אמורה להמשיך הלאה וזין על הכל.

אני שונאת את ששת שנות החברות ביננו. אני שונאת שהן לקחו חלק כזה גדול מחיי.

ופתאום בלעדיהן אני מדברת עם כלכך הרבה אנשים, וזה כאילו שהן היו העננים שהסתירו לי את השמיים הבהירים

ועדיין זה כאילו שאני מתגעגעת לעננים האלו

וזה כלכך מחרפן אותי

כי מגיע לי יותר

ואני ראוייה לחברות יותר טובות

ויש לי חברות יותר טובות

ואיכשהו אני עדיין רוצה אותן

ואני כלכך מאחלת לעצמי שיגיע בוקר אחד שבו אקום ובמשך 24 שעות אני לא אזכר או אחשוב עליהן, כמו שקרה עם חברות רבות אחרות.

כי זה לא שאני בחרתי להתרחק; זאת לא אני שהחלטתי בוקר בהיר אחד לעשות את זה.

הן אלה שהוכיחו את המיקום שלי הרחק מהן ואני בחרתי להענות לזה.

כי נמאס לי להרגיש בודדה בסביבתן, נמאס לי לרדוף אחריהן ולקוות שיראו הודעות. נמאס לי לשמוע את הבעיות שלהן ולשמוע את ההתלהבות שלהן ולהעמיד פנים שאכפת לי, בזמן שכשזאת אני זה כלום וכשזאת אני זה כאילו חסר חשיבות.

 

אני לא מוכנה לרדוף אחרי אנשים שלא רוצים אותי בחברתם. אני לא מתכוונת להחשיב אנשים שמתייחסים אלי כאל סוג ב' כסוג א'.

אני מחזירה את אותו יחס שמביאים לי, ואם הן רוצות הן יודעות בדיוק איפה למצוא אותי.

 

והינה פרקתי את זה, בתקווה שעכשיו השתחררתי מהשטות הזאת.

 

נכתב על ידי Tsuki Continue , 17/4/2017 01:25  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של haunted princess ב-19/4/2017 12:47
 





14,383
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , תחביבים , פאנפיקים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTsuki Continue אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Tsuki Continue ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ