לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

משהו מתרחש במחסן הפסנתרים


Avatarכינוי: 

בת: 52

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

3/2010

דברים מוזרים קורים, וטוב שכך - על הספר החדש של קלי לינק


 

 

"החלום הוא המיתוס של היחיד והמיתוס הוא החלום של השבט" (יונג)

 

  

הילדה ג'ני רוז, בת לזוג מיסיונרים ששוהים דרך קבע בדרום מזרח אסיה, מתגעגעת עד כלות לאבא ואמא. בת דודתה, הילדי, חושבת ש"היא מכבה עצמה או משהו."

האם אנרגיית הגעגוע חזקה מספיק על מנת לחולל אפשרות ממשית של תנועה אליהם? 

 

קלי לינק, בסיפרה "דברים מוזרים קורים", מציעה לנו חוקיות חדשה - חוקי תנועה המתבססים על פחדים ומשאלות לב. זוהי חוקיות שמתעלמת מהמגבלות והגבולות שמציבה המערכת הפיזיקאלית הבנאלית - כי אם המערכת הקונבציונלית ממשטרת את הגוף, אין שום סיבה שגם הנפש תיכנע לה. הרבה יותר הגיוני להיות מונחים על ידי כמיהות ומועקות, כשהתנועה הנפשית מיתרגמת לתנועה במרחב הפיזי של הסיפור. לפיכך בסיפורים של לינק הגבול בין חיים למוות הוא עמום למדיי, המרחקים הגיאוגרפיים תלויים במרחק שבין הלבבות, וכוח רצון עשוי להכריע את כוח הכבידה.

יחד עם זאת, מערך החוקים החדש מוכר לנו היטב, כי האנרגיה המניעה את הסיפורים בקובץ היא אנרגיה של חלום, ואנרגיה של אגדה, ובשני המקומות הללו ביקרנו אינספור פעמים אפילו עוד בטרם נולדנו.

 

אולי הביקורת הזאת תתגלגל לידיו של איש חסר סבלנות. אין ספק שעליי להתחשב בו. הגיוני להניח שחובבי סיפורים קצרים הם אנשים מעשיים מאד, חלקם חסרי-סבלנות מעל לממוצע. לא הייתי רוצה שמי מהם יחמיץ את הספר המצויין הזה, רק משום שאין לו סבלנות לקרוא ביקורות ארוכות. לפיכך: קלי לינק, "דברים מוזרים קורים", קובץ סיפורים קצרים חדש ונהדר, כתיבה וירטואוזית. מתי בפעם האחרונה קראתם ספר ואמרתם לעצמכם, זה מקסים! איזה כיף לקרוא!  וחוויתם הנאה מושלמת?

הספר יצא בהוצאת בבל, בתרגומה השוטף, הסוחף  והאינטליגנטי של דבי אילון.

 

 

 כל מי שמכיר אותי יודע שז'אנר הסיפורים הקצרים הוא הז'אנר האהוב עליי. כמיסיונרית ותיקה של סיפורים קצרים אני סבורה (ואין טעם לנסות להתווכח איתי) שזו סוגת הכתיבה האלגנטית ביותר שיש בנמצא. הסיפור הקצר מקפיד לכבד את עצמאותו של הקורא, ונמנע מלהטביע אותו ברשת נכלים צפופה ומתמשכת. סיפור קצר שכתוב היטב משאיר משקע משמעותי על הנפש הקוראת, כי הסיפור רחב מספיק על מנת לברוא עולם יחידני, אבל גם  נדיב ופתוח דיו על מנת לפנות בתוכו חלל שהייה מזמין. בניגוד לרומאן, סיפור קצר מביא את הקורא רענן לקו הגמר, כשהוא זוכר היטב גם את ההתחלה ואת האמצע. לפיכך סיפור קצר, יותר מרומאן, מציע יחידה תימאטית שלמה ומלוכדת.

 

סיפורים קצרים שכתובים היטב הופכים אותי למוסכניקית, מפענחת קופסאות שחורות.

מה מסתתר בקופסה השחורה של "דברים מוזרים קורים"?

 

בבסיס כל סיפור של לינק טמונים מועקות ופחדים: חוסר בטחון בזוגיות, חרדת נטישה, התמודדות עם פרידה ואובדן. הדרך להציף ולעבד את הפחדים הללו היא כמו בחלום, באמצעות התמרה של המצוקה לדימויים ויזואליים פרטיים, או הסתייעות במיתוס, כמבטא רבדים עמוקים של לא-מודע קולקטיבי החרוטים בנפש האדם באשר הוא אדם.

 

בזמן מן הזמנים, על רצף הימים שמחברים בין ילדות לבגרות, אפשרות-רוח-הרפאים-שמסתתרת-מתחת-למיטה מאבדת את עוצמתה הקונקרטית (רוח רפאים! מסתתרת מתחת למיטה!) לטובת הכוח המדמה (~). כמבוגרים, הפחדים שלנו נעשים טריוויאליים. מבוייתים. העוצמות מופחתות, המראות דוהים, אנו נסוגים ממי שהיינו כמו קו שיער. כל מבוגר יודע שההסטה מהקונקרטי-של-הילדות אל המדמה-של-הבגרות כיוונה אחד, עם זאת הערגה אל מראות השתיה הישנים תמיד קיימת.

הספרות, איזה מזל, משמשת כבנק בו מופקדים מראות הנפש של הילדות. מתוך כך קל לנו להתפתות להבטחות של משוררים -

 

"הלא ייאמן פשוט ישנו

 והוא משתרע ממש לפניי עד למרחק

 שהעין הולכת אליו לגעת בו"

(ישראל אלירז)

 

קלי לינק בסיפרה  משלבת להילוך אחורי ומחוללת עבורנו את התנועה ההפוכה - הדימוי הוא נקודת מוצא, ומתוכו עולה הקונקרטי-הסיפורי. הטיפול של לינק במצבי מועקה הוא טיפול לשוני, באמצעות קונקריטזציה של מטאפורה ריגשית. העלילה מאפשרת ירידה לעומקו של עניין עד למיצוי. כשהעין נוגעת בדימוי הוא קם לתחייה - עז, טרי ותובעני. כך למשל, בסיפור הפותח, 'ציפורן שושנה, שושנה, ורד', הדימוי 'חשוב כמת' מתמתח לכדי סיפור אודות גבר מת הכותב מכתבים לאשתו-אלמנתו. (ניתן לקרוא את הפתיח כאן). בסיפור 'מסעות עם מלכת השלג', אי-השלמה עם עזיבתו של בן זוג הופכת למסע תלאות פיזי עיקש בעקבותיו, ממש כמו בסיפור הידוע של אנדרסן, בו גרדה יוצאת להחזיר את קאי שלה ממלכודת זרועותיה הממיתות של מלכת השלג. זהו מסע שמתקיים כולו במרווח בין רסיס לרסיס, דומה שרסיסים מפוזרים בכל מקום - זהו דימוי הלב השבור שהופך לעלילה, לכוח המניע של המסע. רסיסי האהבה המנופצת שהגיבורה מבקשת לאחות נמצאים בכוס שהשליכה לעבר אהובה, וגם במפה, המסומנת  כנתיב מסע של דם וזכוכיות על כפות רגליה היחפות. הרסיסים מתנוצצים גם בפאזל המכושף שקאי מרכיב, והאיחוי הפיזי של פצעי הרסיסים בסיפור מקביל לאיחוי ולריפוי של הגיבורה. זה סיפור רב-כוח ורלוונטי, כי למרות כל סממני הכישוף והנימה האגדית - הסיפור נשען היטב על יסודות ארציים עמוקים של רגש, המותאמים לקורא(ת) הבוגר(ת). התחושה היא של בניית קומות נוספות על סיפורי-המסד של הילדות, וזו קריאה מספקת מאד. הגילויים הקטנים המפוזרים בסיפורים השונים מרגשים, כי נעים להיווכח שהסמלים המוכרים מתבגרים יחד איתנו. כל מי שהתרגשה מהסיפור של דורותי ב'קוסם מארץ עוץ', תתרגש מול הגלגול העכשווי של הסמלים המוכרים מאז, בסיפור המבריק 'מיס קנזס ויום הדין'. כשלחלל האוויר נזרק משפט כמו, 'כשאתה אוחז בי, אני לא מתגעגעת הביתה בכלל', הוא נטען באלף משמעויות חדשות, אי אפשר שלא להתרגש. וזו רק דוגמה אחת, יש דוגמאות רבות אחרות.

 

אם היסודות הארכיטיפיים של מיתוס נועדו להקנות תוקף של כלל לתחושות ומהלכים אנושיים, הרי קלי לינק שבה וגואלת מתוך הארכיטיפ את המקרה הפרטי. אם המטאפורה היא החיץ הלשוני שמקהה את הפחד, קלי לינק עסוקה באמנות השיחזור, כשהיא מפיחה חיים חדשים במטאפורה שחוקה. הנימה האגדית מפזרת אבקת קסמים על כל הסיפורים, אך מתווסף אליהם מימד של עומק ומורכבות ריגשית של כתיבה בוגרת.. מכאן הכוח המרפא שיש לאחדים מהסיפורים: בלי הפיתיון המתוק מדי של אושר ועושר, תחושת השובע שנשארת בתודעה אחרי קריאה של אחדים מהסיפורים היא אמיתית מאד.

 

 

 

 

נכתב על ידי , 4/3/2010 13:27   בקטגוריות קלי לינק, בבל, דברים מוזרים קורים, אורפיאוס, אימהות, בובת ברבי, הנס כריסטיאן אנדרסן, מוות, מכשפות, מסע נשי, סיפור קצר, פמיניזם ומיגדר, קריאה, תרגום, אגדה  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נאוה ב-1/5/2010 04:15




133,868
הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , ספרות , אומנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למירי שחם אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מירי שחם ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ