לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


על דברים ועל....דברים :)

Avatarכינוי: 

בת: 26

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2018    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728   




הוסף מסר

2/2018

יש רק עכשיו


כשאמרת את כל המילים האלה

ממש התאמצת למצוא מילים שמכאיבות או שבאמת התכוונת?

לא ראיתי יותר אהבה בעייניים שלך

עצומות 

עצומות

לא היית מוכן להסתכל

לא היית מוכן לראות אהבה

והבנתי שעכשיו התפקיד שלי הוא להראות לך

התפקיד שלי לתת את הסתירה

והלכתי לאיבוד

במלחמה מולך

רק הראיתי עוד כאב, עוד התנגדות



אוף זה לאכזב את עצמי כשאני שומעת קריאה

ומגלה עוד שאריות של טינה וכעס בתוכי

ובמקום לתת לך אור

הוכחתי את החושך

כלואה שבויה במעגל האינסופי 

ככה זה כשאני חושבת שיש לי תפקיד

ככה זה כשאני מתבלבלת

ככה זה



בא לי להיות מסוגלת לצחוק על זה

היי, שוב התבלבלת

איזה קטע


אבל לא, יש את הקול שקורא להכות את עצמי ולכעוס 

אני שומעת את הקול שאומר- רק ככה תלמדי!

אויש אשכרה תקשורת אלימה

קודם לעצמי

ואז לכל השאר

רואה את כל המבטים מסביבי שופטים

ויודעת שאני היא ששופטת

רואה אותך כועס

ויודעת שאני זו שכועסת

הכל מראות- האמת הכי אמיתית בכל המשפטים שנאמרים שוב ושוב...



וזה מתסכל- איך עושים את הצעד מחוץ לסיבוב?

אי אפשר

אפשר רק לצפות ולדעת- זה לא שלי, זה לא אני

כל מה שאתה אומר עליי- הוא לא אני

כל מה שאני חושבת עליי- הוא לא אני

כל הביקורת- כל זה לא אני

אני רק אור

אני רק אור



ואי אפשר להגיד את זה אלף פעמים ולהבין את זה

כי זה לא במחשבה, זה לא בראש

זו האמת

הבלתי ננגעת

הידועה מראש ולא משתנה


אמת שהידיעה שלה לא מגנה עליי מכלום

היא רק שם, שטה ברוחות הנשימה

מתבוננת בי ואני מתבוננת בה

וכל פעם שאני שולחת יד היא בורחת

וכל פעם שאני נתלית היא נשכחת

חמקמקה כל כך כשמסתכלים אליה

עצומה כל כך כשמסתכלים בפנים



אהההההה

בא לי לצעוק ולצרוח ולהיות בפשטות

ולשכוח ולברוח מכל ההתמודדות

בא לי לצעוד על ענני האמת, מוגנת

ולהיות בכלל מישהי אחרת

שלא כואבת או ננגעת או מרגישה משהו בכלל

שמחייכת בעדינות וקורנת אל הכלל



אין

כזה

דבר

באמת

אז די.



תהיי עכשיו

עכשיו

עכשיו

עכשיו פה.

ברגע הזה.



תגעי באדמה הלוהטת

תנשמי את הרוח

יש רק עכשיו.
נכתב על ידי , 18/2/2018 12:24  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נוסטלגיה. ב-26/2/2018 11:01
 



עורי אור


אז הנה אני

עוברת דרך הכאב

צולחת את החושך שלי

איזה מטורף לדעת

פשוט לדעת

שהחושך הזה הוא לא אני

והוא כבר לא יכול לכלות אותי

הוא לא יכול לבלוע אותי אל הכלום

לקבור אותי בתוך האדמה

להזכיר לי את האבדון, את השיכחון

כמעט, אבל רק כמעט



איך כשרואים, כשיודעים 

אי אפשר לאבד את זה

כמו זכרון עמום של אור בקצה 

שרק מתוך הדמיון שלו

הנה הוא מופיע

הוא אמיתי?

כן, הוא אמיתי

הוא שם

תמיד היה שם

רק היית צריכה להזיז את היד

רק תפסיקי להסתיר את השמש

כי היא לא הולכת לשום מקום



את אור, אור אינסופי של אהבה ושפע

אור קורן חזק ועוצמתי

וזה מה שאת

תזכרי את זה או לא, זה לא ישנה דבר

תשארי אור



וזה כואב להתנגד

זה כואב לעצום עייניים

זה כואב להתכסות בחושך

זה כואב כי זה לא הטבע שלי

זה לא מה שאני

וזה הרבה יותר קשה לקבל



אני כל כך מאמינה בחושך שלי

נאחזת ונתלית בו

שכשאתה רואה אותי באמת- את מה שאני באמת

אני כועסת שאתה לא רואה

אני חושך!!! תסתכל יותר טוב!!! 

הנה אני! נראה אותך מאמין עדיין?!?!



ואתה בוהה בי, מבולבל

מסתכל על המלחמה שקורית בתוכי

ולא מבין למה אני מתעקשת, 

להשליט סדר באהבה



באור



להסתיר את השמש



איזה ברת מזל אני

לפגוש באחד

שברגע הזה בדיוק

מעיף לי סתירה



ואוו


תתעוררי

תתעוררי

תתעוררי



עורי



אורי



אור
נכתב על ידי , 17/2/2018 13:24   בקטגוריות סיפרותי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Sahar_K ב-18/2/2018 12:30
 





35,902
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , יצירתיות , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSahar_K אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Sahar_K ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ