לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  Little Miss Sarcastic

בת: 23





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2019    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2019

מילים שאסור להגיד


ממש בא לי לבוא אלייך מחר

ותכלס אם לומר את האמת אני מתעקשת שחברה שלי תבוא כדי שלא אהיה איתך לבד.

כי אם אבוא מחר לבד, מפחיד אותי שיהיה רגע, מבט, מבוכה, זכרון נעים...

כי אז ארגיש לא נעים מחבר שלי

כי אז אכעס על עצמי שבאתי לבקר אותך בידיעה שאתה לא סתם ידיד רחוק

כי אז אחשוד שלא נעלמו כל הרגשות שלי אלייך

וזה מפחיד.

בכל מקרה, היא לא תבוא מחר

וגם אני לא.

לצערי.

הערב עלו לי הרבה זכרונות ממך, מפעם הרחוק, מפעם הקרוב שכבר מרגיש גם רחוק.

אני פתאום מתגעגעת לשיחות, לאינטימיות, למבטים שקוראים את הלב שלי כמו ספר פתוח.


עכשיו אני קצת כועסת על החברה שמכתיבה מונוגמיה.

נכון, יש קיצוניים שחיים בפוליגמיה וטוב להם ואני מעריצה אותם, אבל אני נורמלית מדי (לא בקטע טוב), קשה לי לדמיין את זה, כמו שקשה לי לדמיין את עצמי לסבית אבל נהנית מפורנו לסביות.

לפעמים אני תוהה האם המחשבות האסורות האלו באמת כל כך אסורות

או שאני צריכה לשנות את אורך החיים שלי לפוליגמי כדי להרגיש טוב עם עצמי.

ואולי זה בכלל מצב של "הדשא של השכן תמיד ירוק יותר" ונורא קל לראות את החסרונות אצלך והיתרונות בצד השני.


יש לי מחשבות על לנשק אותך,

עולים לי זכרונות שלנו שוכבים וזה נחמד לי.


אני מרגישה שאני עושה עוול לחבר שלי אבל קשה לי להתעלם מענן המחשבות הזה שצץ מעליי פתאום.

זה כמו שיגידו לך "אל תחשוב על פיל ורוד".


אני מקבלת את זה שהערב המחשבות שלי חוגגות עלייך ואפילו איהנה מזה,

אבל אני לא אגיד כלום, לא אשלח תמונה מלפני שנתיים כדי להעלות זכרונות יחד, לא אראה סימנים של אינטימיות...

זה מיותר ולא ייצא מזה כלום וזה אסור.

זין על מונוגמיה. אני שונאת אותָך היום.

 

אז, אני רק רוצה להזכיר לך את המסיבה בגואטמלה.

אני הייתי שיכורה כל כך שזה מפתיע שלא הקאתי בסוף הערב, ואתה היית דלוק כל כך שזה מפתיע שהתעניינת בי מבעד לעיניים התזזיתיות. אני זוכרת איך רקדנו במסיבה הכי משוחררים, הכי בכיף, איך זרקת לי מבטים מדי פעם ואיך אני רקדתי יותר חזק כדי להתעלם מזה שאתה מדבר עם בנות אחרות. אני זוכרת שהתחיל לרדת גשם שגרם לכולם להתבאס ולהצטופף מתחת לסככה ואני הייתי בעננים, רוקדת בגשם כמו ילדה שלא אכפת לה מכלום, מאושרת. אני זוכרת אותך רוקד מסביבי, מתלהב, מתחבר. המבטים מצטלבים ממש כאילו נמתח חבל בין הנשמה שלך לשלי ואני יודעת את כל מה שאתה יודע דרך העיניים. איזה חיבור, איזה תחושות גבוהות, שמיימיות, גורליות.

איזה נעים להיזכר בנשיקה הראשונה, באמצע הרחבה, בגשם השוטף, לא יודעים מה קורה מסביבינו, רק שיש אותך ואותי ואיזה כיף כאן ואיזה נעים לחלוק תחושות ורגשות דרך העיניים.

זה זיכרון קסום שאני לא אשכח אף פעם.

 

איך בא לי להזכיר לך את זה באמת

לעשות העתק ולהדביק בווצאפ.

איך בא לי לנסוע אלייך מחר לבד

להעביר איתך יום רגוע בקיבוץ ולהעלות מיליון זיכרונות של אהבה רחוקה.


איזה קל זה להעריך את מה שלא שלך ולקחת כמובן מאליו את מה ששלך.

נכתב על ידי Little Miss Sarcastic , 25/10/2019 22:24  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



34,546
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLittle Miss Sarcastic אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Little Miss Sarcastic ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ