לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


.When a girl is quiet, a million things are going through her mind


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2017

"אני חולם על הציור שלי, ואז מצייר את חלומי"


דבר מסוים שאפשר ללמוד עלי מקריאה בבלוג, הוא שכשאני כותבת באריכות זה בעיקר על דברים ש-
1. אני עצובה מהם
2. אני כועסת עליהם
3. אני צינית לגביהם/כותבת עליהם בצורה צינית לשם שעשוע עצמי
אני בד"כ לא כותבת ברגעי שמחה או על רגעי שמחה, וזה בעיקר נובע מהצד הזה באופי שלי שנוטה מאוד לרצות לשמור לעצמו רגעים מיוחדים, אולי מתוך חשש כזה שאם אחלוק אותם אז חלק מהקסם יעלם, וגם מתוך קורטוב כזה של אמונה תפלה שאומרת לי "אל תדברי על זה כי זה יהרס או יהפך לפחות טוב".
בכל אופן, זו סתם היתה הקדמה לנושא שרציתי להעלות, שמסווג איפשהו בין 'מכעיס אותי' ל-'מעציב אותי', אבל יותר לכיוון המכעיס.
אני לא אלאה אתכם בפרטים על התואר שלי או על "הגישה החינוכית" שאני לומדת (למרות שלפעמים מאוד בא לי לחלוק דברים ממנה, אבל זה יחכה להזדמנות אחרת), אז רק מעט רקע כדי שזה לא יהיה תלוש- אני לומדת חינוך לגיל הרך, ובכל שנה יש לי מדריכה פדגוגית אחרת ש"מלווה" אותי (ואת כל הקבוצה שלי) בהתנסות המעשית בשדה החינוכי ומעבירה לנו קורס של הדרכה פדגוגית. בשנה א', היתה לי מדריכה שנקרא לה.. ב'. באופן כללי אני מרגישה שלמדתי הרבה מאוד מ-ב' ושללא ספק יש לה הרבה ניסיון, אבל היו פה ושם נושאים שבהם הדעה שלי היתה חלוקה עם דעותיה. נושא אחד ספציפי הוא בהעברת פעילויות יצירה/הגשת חומרים בגן.
אני אדם מאוד יצירתי, אני אוהבת מאוד לצייר ולעבוד בכמעט כל סוג של חומר עוד מגיל מאוד צעיר, והסגנון שלי הוא מה שנקרא 'מובנה'. אני מציירת דברים ספציפיים, מסתכלת על תמונות ומציירת מה שאני רואה.
כחלק מהגישה אותה אני לומדת - חינוך דיאלוגי - ובעיקר ממה שלמדתי תחת ב', היצירה בגן צריכה להיות חופשית. מה זה אומר חופשית?
1. לא לתת לילדים נושא לציור/יצירה, אלא לתת להם להתבטא באופן חופשי על הדף ועם אילו חומרים/צבעים שירצו. אפשר לתת צבעים/מדבקות/חומרים על פי נושא שמעבירים בגן, כמו חג מסוים או עונות השנה, אבל לא להכווין לתוצר ספציפי.

2. לא להכין לילדים "שבלונות" או ציורים לצביעה.

3. לא להכין פרוטוטייפ כלשהו כדי להראות לילדים איך מוצר מוגמר אמור להיראות, כי לא משנה כמה הגננת מוכשרת או לא, בתור אדם בוגר היא ככל הנראה תיצור משהו יפה או מדויק יותר ממה שילדים קטנים יכולים לבצע וזה עלול ליצור אצלם תסכול, כאילו יש ציפייה לרמה מסוימת שעליהם להגיע אליה, או שהם בכלל לא ידעו מה לעשות כי מבחינתם זה לא אפשרי.

בשלב מסוים במהלך השנה שעברה, יצא לי לדבר עם ב' ולומר לה שאני באופן אישי חושבת שיצירה מובנית היא לא דבר פסול ו-שאני אוהבת את זה. שזו גם דרך לביטוי עצמי שלי, כגננת. אמנם אני לא מתכננת ליצור מודלים עבור הילדים ולצפות לתוצרים של מוזיאון, אבל אני כן חושבת שיש מקום גם למובנה וליצירה על פי נושא.
היא לא קיבלה את הדעה שלי. היא גם לא קיבלה, וגם כששאלתי אותה איך היא פעלה בתור גננת, היא ענתה שאוליייי פעם אחת בכל חג היא היתה נותנת איזושהי יצירה מובנית, אבל הכל אצלה היה חופשי.
בכל מקרה, באיזשהו שלב כבר אין לך כוח לנסות להעביר את דעתך למדריכה שלך, אז זה נעזב כך.
אממה.
כיום, בשנה ב', המדריכה שלי (לשעבר) ב', מלמדת אותי קורס שמתמקד באומנות הילד והגשת חומרים.
בשיעור של היום, התעסקנו בעיסת נייר, ומה אתם יודעים, כשנכנסנו לכיתה חיכה לנו שולחן ארוך מלא בעבודות של מכרה-סייעת שלה שיוצרת כתחביב ובעבודה עם ילדי הגן בו היא עובדת יצירות מובנות מעיסת נייר! דמויות, חיות, קערות, ומה לא. והכל צבוע בצורה מדוקדקת וכל הפרטים מדויקים.
פניתי ל-ב' ואמרתי לה "ב', את לא חושבת שהיא עושה דברים מובנים שלא מתאימים לרוח הגישה שלמדנו? את לא חושבת שלהביא תוצרים מוגמרים ומדויקים ומקובעים זה פסול?"
תמצית דבריה היתה כזו-
זה שהיא אמרה מה שאמרה זה נכון, אבל שיש מקום גם לדברים האלה. ובמיוחדדדד אם יש סייעת כל כך מוכשרת שזו דרך הביטוי שלה! ואם זו דרך הביטוי שלה, מי היא שתדכא אותה? למה שזה יהיה פסול? יש מקום גם למובנה וגם לחופשי! יאללה קרחנה.

מכיוון שהיינו בשיעור והיא אמרה זאת בפני כל הכיתה אז לא אמרתי דבר, אבל בפנים מאוד כעסתי וגם התאכזבתי.
למה כשאני אמרתי שאני אוהבת יצירות מובנות מדי פעם ושזו דרך שלי לבטא את עצמי ואת הדמיון/יצירתיות שלי אז זה פסול? למה כשמדובר בסייעת (כביכול מקצוע "מקופח" שזוכה ליחס שלילי מגננות מסוימות עם אופי מחורבן) אז יש לה הקלות בכל הנוגע לביטוי עצמי?

אני לא יודעת אם כדאי לי להציף את זה שוב ולהעלות את זה בפניה, אבל אני יכולה לומר שיצאתי עם תחושה חמוצה מהשיעור הזה, למרות שבדרך כלל אני אוהבת אותו ממש.


נ.ב1- שברתי את הראש במשך כמה זמן על כותרת לפוסט, ורציתי למצוא ציטוט כלשהו שיוכל לבטא קצת את מהות הפוסט ואותי. (היה די קשה!)
הציטוט בכותרת הוא של ואן גוך, הצייר האהוב עלי.
נ.ב2- אם מישהו קרא הכל, מצטערת שהפוסט יצא לא מאורגן וכזה all over the place, זה היה סוג של פורקן.
הנה חתול מפהק בכוס תה כפיצוי-

נכתב על ידי Default , 20/3/2017 20:44  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  Default

בת: 26




4,786
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , סטודנטים , סגידות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDefault אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Default ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ