לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


.When a girl is quiet, a million things are going through her mind


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2018


אחת החתולות שלנו נעלמה. כבר בערך שלושה שבועות שלא ראינו אותה, ואין לי מושג מה היה יכול לקרות לה. אני חושבת שהדבר שהכי עצוב לי זה שאני באמת לא יודעת אם היא חיה או מתה, כי היא פשוט נעלמה ביום בהיר אחד. זו חתולה שנולדה אצלנו, נראה לי שהיא בסביבות גיל 7-8, ומבין חתולות החצר שלנו, היא זו שתמיד נשארה במרפסת ליד הבית ולא התרחקה או הלכה לטייל אצל השכנים. היא תמיד ישנה על המקרר שבחוץ או על מכונת הכביסה או באיזה ארגז מזדמן שהיא ייעדה לעצמה כמיטה, והיא כמעט אף פעם לא ייללה. באמת ששמעתי אותה רק פעמים בודדות בחיים עושה מיאו.
כל פעם כשחזרתי הביתה היא היתה באה לקבל את פני, והיתה נשכבת ומתגלגלת כזה על הגב וחושפת את הבטן השמנמנה שלה.
כל פעם שהייתי באה למלא מים לחתולים בכלי השתיה, היא ישר היתה באה לשתות. זה באמת משהו שהיה קטע אצלה שתמיד גרם לי לחייך, היא כאילו תמיד היתה צמאה כשמילאתי מים בכלי. זה תמיד הרגיש לי שבזה שהיא שותה מהם ישר היא מראה מין הוקרת תודה כזו.
מאז שהיא נעלמה אני חלמתי פעמיים שהיא חזרה.. נראה לי שאם הייתי יודעת שהיא מתה אז היה לי קל יותר להפסיק לחשוב עליה, אבל היא היתה בריאה ולא התנהגה בצורה חשודה ולא ראיתי אותה על הכביש.

 

אני שוב מנסה להיכנס למשטר ירידה במשקל.
אני לא קוראת לזה משטר דיאטה כי אני לא באמת עושה דיאטה, אלא בעיקר מנסה להשתלט על הרצון העז שלי לטחון דברים מתוקים, שהם המכשול שלי.
אני אוכלת ארוחות יחסית מסודרות (כרגע פחות כי אני בחופש) ולא אוכלת הרבה בכל ארוחה. אני גם תמיד אוכלת ירקות, טריים ומבושלים, ובאמת שאני לא רואה צורך לשנות משהו בהרגלי האכילה הכלליים שלי, אבל הקטע עם המתוק זה משהו שקשה לי.
אני גם מאוד אוהבת להכין דברים מתוקים ולאפות, ובעיקר להפתיע את חבר שלי עם דברים טעימים, אז זה אומר גם להמעיט בזה.. שבתכלס זה טוב לשנינו, אבל מבאס.
בתקופה הטובה שבה הצלחתי לרדת הרבה במשקל ויחסית בקצב, אכלתי בכל יום משהו מתוק ממש קטן - 3-4 קוביות שוקולד או וופל קטן.. אז המטרה כרגע היא לנסות ולחזור לזה. אני לא מאלה שמגבילים את עצמם לגמרי - זה נראה לי מאוד לא נכון. גם לא נכון בריאותית, וגם סתם עינוי עצמי.
וממשיכה באופניים.. בתקווה כל יום. ממש מעצבן לי להסתכל בראי ולשים לב שעליתי את הכמה קילו המעצבנים האלה.
ועם זה שהחזה שלי ממש קטן זה אפילו עוד יותר בולט לי ומאמלל את נפשי.

 

אין לי מושג אם כל הדיבור על כך שישראבלוג עומד להיסגר סופית והפעם על אמת היה סתם תרגיל כדי לגרום לאתר המדשדש לעלות שוב לכותרות, אבל אם כן, אז קצת אירוני שהתוצאה של כל הסיפור הזה היא שכל מי שעוד כתב פה יחסית בקביעות מצא מקום אחר (אחרי הרבה צער ופוסטי פרידה) ואפילו שישראבלוג עדיין נושם (גם אם בקושי, כי אצלי לפחות הוא רץ הרבה פחות חלק מבעבר) בלוגרים שהכרתי לא חזרו לכתוב פה בכל זאת...

נכתב על ידי Default , 4/4/2018 00:47  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  Default

בת: 27




5,081
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , סטודנטים , סגידות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDefault אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Default ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ