לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


.When a girl is quiet, a million things are going through her mind


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2017

Your Final Fantasy - תנו לדמויות לחיות


את הנושא לפוסט הזה שאבתי מסרטון יוטיוב שצפיתי בו.
אותו הסרטון העלה סוגיה שהפריעה לי בעבר, והצפייה בו הציפה וחידדה לי אותו וגרמה לי לרצות לשתף במחשבותיי בנושא.
בקצרה, זהו סרטון של גיימרית שמעלה לדיון את הבעייתיות והמחלוקת שיש להרבה אנשים עם גודל החזה של דמות במשחק מחשב מאוד מפורסם (טיפא מפיינל פנטזי). אותה הגיימרית דיברה על זה שעומדים להוציא גרסא מחודשת למשחק שבו טיפא מופיעה, ובו חושבים להקטין את מידת החזה שלה בגלל דעות מסוימות של קבוצת אנשים מסוימת. היא העלתה דברים שמאוד הסכמתי איתם, ואם לסכם אותם ממש בקצרה,לדעתה זה לא יהיה נכון להקטין את החזה של טיפא בעיצובה החדש, כי-
1. יש בנות עם חזה גדול (יותר מ/פחות מ/כמו של טיפא), ואיזו תחושה המהלך הזה אמור לתת להן? שגודל החזה שלהן לא בסדר רק בגלל שבראייה ראשונית וצרה של אנשים מסוימים הם רואים בו כסממן למשוך תשומת לב גברית ותו לא, ולכן צריך להקטין אותו?
2. זה אפילו לא שהמשחק מציג מראה אחד וספציפי של אישה כמראה אידיאלי. במשחק המדובר יש עוד דמויות נשיות, שלכל אחת מהן מבנה גוף אחר.

אם להתנתק רגע מהנגיעה הספציפית בפיינל פנטזי, הדיבור על אופן הייצוג של נשים/נערות במדיה המצוירת הפך בשנים האחרון למאוד שגור. דובר כמובן גם על האופי שלהן (או יותר נכון, חוסר האופי שלהן). הדמות הנשית הפאסיבית שהייתה נפוצה בסרטי דיסני הקלאסיים (סינדרלה/שלגיה/אורורה וכו') קיבלה הרבה ביקורת על האופי החלש והכנוע שלה ועל כך שהיא מחכה לגבר שיושיע אותה וישפר את חייה. עם עליית הפמיניזם וחיזוק מעמדה של האישה, דמות שכזו לא תתקבל יותר באהבה בימינו מן הסתם, והתחילו לצאת יותר ויותר סרטים עם דמויות נשיות "פורצות דרך", אמיצות, נבונות ומתוחכמות שאמורות לעורר השראה לבנות הדור הצעיר.
את דעתי על הפן הזה של ייצוג הנשים המצוירות אכתוב ממש בקצרה (כי זהו לא הנושא המרכזי של הפוסט)- זה מתבקש וזה נכון. זה לא "אקטואלי" להציג בחורות צעירות ככנועות כשיש כזו מודעות למעמד האישה ולמאבק עליו, לשוויון זכויות בין המינים והצגת האישה כבעלת יכולות ואופי ולא רק כבעלת מראה, "תהיי יפה ותשתקי". העולם שאנחנו חיים בו שונה מהעולם שחיו בו ב-1950.
אבל! בתור מישהי שגדלה על כל סרטי דיסני הקלאסיים, אני חייבת לציין שמעולם לא ראיתי ככה את הנסיכות. אהבתי את הסרטים כמכלול של דברים שרחוק מהמציאות שלי ונהניתי להישאב אליו *דווקא* כי הוא רחוק מהמציאות שלי. לא חשבתי שכך צריכה להתנהג אישה (אפילו לא נתתי יותר מדי משקל לאופן שבו הנסיכות התנהגו), ולא חשבתי שיום יבוא ואכיר את אהבת חיי שיוציא אותי מהחיים הלא זוהרים שלי ושבזכותו אראה עולם. כל זה לא היה חלק מהחוויה שלי כצופה בסרטי דיסני, ובאותה המידה שאהבתי את הסרטים הקלאסיים אני גם אוהבת את הסרטים החדשים, דוגמת
Frozen, Tangled ו- Moana. הן מציגות נשים חזקות, אבל וואלה, לא בגלל זה נהניתי לצפות בהם. נהניתי מהמכלול, מהעלילה, השירים, האנימציה, ההומור. לא צפיתי בהם וחשבתי "וואלה, אם מואנה יכולה להציל את בני עמה אז גם אני". פשוט.. נהניתי מהסרט.
וזו היתה הדעה "המתומצתת" שלי בנוגע לפן הפנימי של הדמות הנשית.

בחזרה לנושא המקורי של הפוסט.
כאמור, במקביל לדיבור על תכונות האופי שמבליטים אצל הנשים המצוירות, מדברים לא מעט על סממניהן החיצוניים, לרוב דברי ביקורת. אני בטוחה שרובכם שמעתם/קראתם לפחות פעם אחת באמצעי תקשורת זה או אחר משהו על זה שבובות ברבי/בראץ מעוצבות באופן כל כך פרובוקטיבי ולא פרופורציונאלי ושזה לא טוב שילדות צעירות ישחקו בבובות האלה כי "אוי ואבוי, הן יחשבו שככה אישה צריכה להיראות!",
או משהו על זה שהמותניים של בת הים הקטנה כל כך צרות ו-"לפי דבריהם של מומחים, עובי המותניים הזה לא הגיוני כי אין מקום לאיברים הפנימיים שלה" או ששמעתם אמרות על כל דמות בעלת חזה גדול ומותניים צרים ש- "אישה עם יחס כזה של חזה ומותניים לא תוכל אפילו לעמוד כי הפרופורציות שלה לא נכונות!"
אז.. בתור מישהי ששיחקה במשך כל ילדותה בברביות, מישהי שאוהבת אנימה (שכנראה נמצאת בראש המצעד של חוסר הפרופורציות/הסממנים החיצוניים המוגזמים) ואוהבת מצוירים באופן כללי, יש לי משהו לומר- תרגיעו.
להגיד שילדות שמשחקות בברביות עלולות לחשוב שככה הן/נשים אחרות צריכות להיראות זה זלזול מוחלט באינטליגנציה שלהן. אני אהבתי ברביות מאוד ושיחקתי בהן מלא, ומעולם לא חשבתי לעצמי שככה אני צריכה/רוצה להיראות. שיחקתי בהן כי היה לי כיף. כי יכולתי לבטא דרך המשחק כל מיני דברים מהעולם הפנימי שלי. ואני בטוחה שהרוב המוחלט של הבנות שמשחקות בברביות מרגישות ככה.
אני דווקא חושבת שאותם האנשים שכל כך נגד המראה של הברביות הם אלה שצריכים לשאול את עצמם כמה שאלות. אם אתם מגדלים ילדה באהבה ומקנים לה ערכים, ביטחון ותחושת ערך עצמי *בלי קשר למראה שלה*, זה הדבר שיהיה דומיננטי אצלה. מנגד, אם *אתם עצמכם* מייחסים כל כך הרבה תשומת לב למראה "הנורא" של הברביות, אולי אתם בעצם אלו שמתמקדים יותר מדי במראה החיצוני וצריכים לשנות את זה? אולי דווקא מכם הילדה שלכם סופגת את התחושה שהמראה הוא העיקר?
להגיד שהמותניים של בת הים הקטנה צרות מדי מכדי להכיל את איבריה הפנימיים... אין לה איברים פנימיים! היא ציור!
ושוב, ילדות (וילדים, דווקא בשיח הזה מפלים בנים לרעה ועוד אגיע לזה) שגדלים בעולם ריאליסטי, מקיימים קשר בריא ונורמלי עם ההורים שלהם ומתחנכים באופן נורמלי יהיו מודעים מן הסתם שאריאל נראית ככה כי היא ציור.
וזה לא דבר רע, כי אנחנו צופים בסרט בגלל המכלול שלו ולא יוצאים ממנו עם מחשבות על מותניים או חזיית קונכיות.
ושוב, השיח הנוקב על הציצי. בעולם יש נשים עם טווח רחב ביותר של מידות חזה, טבעי או לא. למה חזה קטן נחשב פתאום לנכון ולטוב וחזה גדול ישר מתפרש כפרובוקטיבי/היא בטוח זונה? למה אין מקום לדמות ממוחשבת עם חזה גדול? ולא שזה כזה חשוב, אבל אני אומרת את זה כמישהי עם חזה קטן.
מה שהכי משגע אותי, זה שדווקא בעידן שלנו כשמנסים להדגיש כמה זה לגיטימי שיהיו יותר דמויות בעלות גוון עור כהה/בעלות עודף משקל ושהכל יפה ושכולם בני אדם ובואו נתחבק ונעשן סמים, דווקא עכשיו מעבירים ביקורת ומנסים למתן סממן מסוים (גודל חזה), רק כי... מה? כי הוא מושך בצורה אסתטית חיובית (לרוב) ולא שלילית? אני מבינה את זה שיותר נוח לקבל באהבה ולהכיל אנשים שאתם לא מרגישים שסממניהם החיצוניים מאיימים עליכם (או שחלילה, אתם מרגישים יפים ושווים מהם מבחינה חיצונית), אבל להגיד לאישה ששוקלת 100 קילו שהיא יפה ושתמשיך להיות בטוחה בעצמה וללבוש מה שהיא רוצה ושכל הכבוד לה, ומנגד להעביר ביקורת על אישה (או דמות במקרה שלנו) עם חזה גדול... קצת צבוע.
אם ימשיכו להתייחס לבעלות חזה גדול כאל כאלה שזה הדבר היחיד שיש להן להציע הופכים אותן למוקצות לא פחות, רק שזה אולי לא בולט כמו אצל היתר כי במקרה שלהן "זה נחשב לדבר יפה" אז מותר להעביר עליו ביקורת.
בעצם זה שמעודדים את הקטנת החזה של טיפא משדרים לכל אותן בנות עם חזה גדול שמשהו בהן לא בסדר ושהן צריכות להצניע/לשנות אותו.
הכי מצחיק שאלו שזה מפריע להם אלו אנשים שטוענים שזה כי החיצוניות היא לא הכל.

דבר נוסף שרציתי לתת לו מקום בפוסט הוא- איפה הבנים בכל הסיפור הזה? המדיה המצוירת לא מלאה בגיבורי על שריריים וחתיכים? זה כן בסדר? מסתבר שכל המודאגים לא כל כך מודאגים שמא הבן שלהם ירצה להיות שרירי ויפה תואר כמו *הכנס כאן שם של גיבור על מסוים*. אם כבר מודאגים ממשהו במקרה הזה, זה שהוא ייגרר להתנהגות אלימה כמו של גיבור העל המדובר (
דבר שסיכוי זעום שיקרה אם הוא חי וגדל באופן נורמטיבי. שוב, זלזול עצום באינטליגנציה של הילד וביכולת שלו להבדיל בין דמיון למציאות), וזה כבר נושא נפרד שלא אכנס אליו.


לסיכום,
אנשים, תנסו להיזכר איך אתם הייתם כילדים, מה השפיע ומה לא השפיע עליכם ולמה אתם נהניתם
מדברים מסוימים.
אם יש לכם בעייתיות עם משהו מסוים אולי כדאי לעשות בדק בית ולברר למה, במקום להמשיך ולטעון שזה למען הדור הבא ושאתם כה מודאגים. לקבל משהו אחד ולהדיר משהו אחר זו לא הדרך לקבלת השונה.

נכתב על ידי Default , 12/10/2017 17:01  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  Default

בת: 27




4,981
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , סטודנטים , סגידות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDefault אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Default ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ