לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בת: 20





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2015


כבר שבועות שאני מסתכלת על הבלוג הזה ותוהה אם כדאי לי באמת לחזור.

היום היה לי יום גרוע, לא כי פיזית קרה בו משהו רע באופן יוצא דופן, או שקרה משהו בלתי צפוי, או שהתוכניות שלי נהרסו.

נטו הרגשתית ונפשית, פשוט הרגשתי חלולה יותר מבדרך כלל, הייתי כל כך עצובה ששקלתי ברצינות ללכת לישון בשש בערב!!! ובאמת נשכבתי במיטה בערך בשש וחצי, בלי להתקלח, בלי לצחצח שיניים, פשוט שכבתי שם עם עיניים עצומות ודומעות וניסיתי לקוות שאוטוטו הכל ייכבה ואני אקום מחר בתור קטיה אחרת. אבל לא הצלחתי להירדם אז הדלקתי טלוויזיה וצפיתי בחושך בתחרות של החלקה אומנותית על הקרח, ואז כמה אנשים דיברו איתי, על החיים שלהם בכלל, וזה קצת איפס אותי והרים אותי מהמיטה. ביקשתי מאמא שלי שתשב איתי על קורות חיים כי הרגשתי שלא עשיתי היום כלום חוץ מללכת לרופא אז רציתי שלפחות יהיה לי משהו לרשימה שלי.

הביטחון העצמי שלי ברצפה לאחרונה, תמיד יש לו תנודות, קצת למעלה, קצת למטה, אבל בזמן האחרון אני לא מוצאת נקודות להאחז בהן, אני מרגישה ממוצעת מינוס, אני לא חכמה במיוחד, כל פעם שאני מסתכלת במראה אני רואה את השקיות השחורות מתחת לעיניים, על הפצעים, הקימוטים בעור, הגוף שלי, הציור שלי, שזו הנקודה הכי כואבת, הסתכלתי על הציורים הישנים שלי, שהייתי גאה להעלות, או להראות לאנשים משהו בהם קורן, רואים את הגאווה שלי, מרגישים אותה, אפילו אם הם מכוערים ממש ולא פרופורציונלים, ועכשיו, למרות שהשתפרתי, אני לא גאה בקמצוץ ממה שיוצא לי, אפילו ציורים שבשניה הראשונה אני מאוד "!!!!" זה יורד מהר.ואני מרגישה את זה על כל ציור וציור, שהם פשוט שם, בלי שאני אוהב אותם אפילו קצת. אני יודעת שכל אחד וההתקדמות שלו בציור, בחיים בכללי, זה לא נכון להשוות את עצמך לאף אחד אבל בפועל אני פשוט מרגישה כושלת כושלת וכושלת.

אני מרגישה שאני שוקעת בבור ללא תחתית, אני לא מצליחה לצאת ממנו לא משנה כמה אני נאבקת, זה ככה כבר תקופה, ואני חושבת שאחרי שהשתחררתי פשוט הפסקתי להאבק, אני לא נהנת מהזמן הזה בבית, אני יותר סובלת, אני לא מצליחה לנוח כי אנ רק מכניסה את עצמי לסטרס.

לא בא לי לעשות כלום עם חיי, אבל עם זה אני רוצה לעשות כל כך הרבה דברים, אני פשוט לא מצליחה, אני לא מצליחה לאסוף את עצמי, אני לא מצליחה לאגור אנרגיה, אני כושלת בעוד ועוד אספקטים.

אני לא מדברת על זה עם אף אחד, כי זה סתם, אני כל כך בתוך זה שאני לא אתן למילים לחדור את השכבה השלילית שכיסיתי את עצמי. ואף אחד לא צריך או יכול להציל אותי מזה, רק אני עצמי.

 

אני צריכה עזרה מקצועית, ואני הולכת לקבל אותה בחמישי, 

גם בשביל להבין מה בדיוק יש לי ומה בדיוק אין לי כי מאסתי לחיות עם סימן השאלה הזה מעופף מעל הראש שלי כבר 3-4 שנים.

\נצנצים\

נכתב על ידי , 30/11/2015 22:43  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Hikari-chan ב-12/2/2016 15:35
 





31,692

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSpeedo Megane אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Speedo Megane ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ