לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

To Choose - סיפור בהמשכים


בלוג הסיפורים שלי =]

Avatarכינוי:  שחר || עוד אחת שכותבת 3>

בת: 25





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2012    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2012

פרק 2 | הסברים וסליחות.


היי חברים וחברות!

אין מילים שיכולות לתאר עד כמה אני מצטערת שנעלמתי לכם ל-4 חודשים!

אני רוצה לספר לכם קצת על הארבעה חודשים האלה...

עשיתי פסיכומטרי, במתכונת החדשה - חודשיים של קורס אינטנסיבי מאוד.

הספקתי 3 טסטים שגם בהם נכשלתי..

חגגתי 18.

עבדתי כמו חמור כדי לנסות לחסוך לצבא ( הכל הלך על הטסטים).

עוד חודש בתאריך ה-7 לנובמבר אני מתגייסת ליעודי לקצונה.

והיום אני טסה לכריתים עם סבא וסבתא כמתנה ל-18.

הלוואי והייתי מוצאת זמן לכתוב לכם לפני זה, לפחות להסביר את ההעלמות או משהו אבל זה בכלל לא עלה לי לראש.. ואת האמת הרגשתי שאני צריכה קצת הפסקה מהכתיבה, והנה, עכשיו חזרתי!

מבטיחה פרקים בקרוב!!!

אוהבת את כולכם, תהנו מהפרק!


מהפרק הקודם:

'חברים יקרים, הגענו לניו יורק והנחיתה תתחיל מיד, אנא חגרו את החגורות' בל התעוררה מחלומותיה והסתכלה על הנוף שנראה מהחלון. היא הצליחה לראות את גורדי השחקים וחופי הים.

אלכס נשענה על בל כדי לראות את הנוף גם וכאשר ראתה את החופים, היא התיישרה ובחיוך גדול אמרה "שלום ניו יורק!".

בל גלגלה עיניים ובאנחה כבדה אמרה גם היא "שלום ניו יורק".

 

=פרק 2=

המשפחה נחתה בשדה התעופה בשעת בוקר מוקדמת, ההתרגשות הייתה עצומה וכולם חיכו לראות את ביתם החדש. כולם חוץ מבל.

"תגיעו לרחוב האדסון ושם כבר תראו אותנו" אמר פול למובילים שלקחו את הארגזים והמזוודות שהמשפחה הצליחה להביא.

"אבא, לא אמרת לי שאנחנו נגור באיזור הוילאג'!" שאגה אלכס בשמחה.

בל הסתכלה לעברה ומלמלה לעצמה משהו. "מה אמרת?" שאלה אותה אלכס.

"אמרתי שאת חנפנית!" אמרה לה בל וגילגלה את עיניה.

"וואי בל, תפסיקי להיות כל כך אנטי! את נמצאת באחת המדינות היפות בעולם ותיראי איך את מתנהגת!" אמרה לה אלכס בעצבים. ההתייחסות של בל למעבר הייתה כבר בלתי נסבלת בשבילה.

לאחר נסיעה של כחצי שעה - שבה בל הייתה עם האוזניות ואלכס התלהבה מהנוף - עצר פול את הרכב מול בית פרטי גדול בעל 2 קומות ועליית גג.

"זה הבית שלנו?!" שאלה אלכס בשמחה כשיצאה מהרכב.

"הוא מדהים!" אמרה טרייסי לבעלה ונשקה לו.

בל התעלמה מהמשפחה ונכנסה פנימה במהירות, עולה לקומה השנייה ותופסת את החדר הטוב יותר בין ה-2 של הבנות. "לפחות שמשהו אחד טוב ייצא מהדבר הזה" אמרה לעצמה.

החדר נמצא ליד המדרגות לעליית הגג, מבודד משאר הבית, עם מרפסת קטנה משל עצמו.

"את כל כך צפויה!" אמרה לה אלכס והלכה אל חדרה החדש. היא כבר ממזמן החליטה כי ההתנהגות של בל לא תהרוס לה את המעבר.

טרייסי במהירות החלה לבחון את הגינות של הבית וכשיצאה אל הגינה האחורית ציפתה לה הפתעה קטנה, בפינה של הגינה הייתה בריכה שהתאימה בדיוק למשפחה, לא קטנה מדיי וגם לא גדולה.

"בנות רדו לכאן בבקשה" קרא פול מהמדרגות.

המובילים הגיעו עם החפצים של המשפחה וכל אחד לקח את ארגזיו לחדרו וביחד הם הובילו את הארגזים הנותרים לשאר הבית.

בזמן שפול הוריד ארגזים מהמשאית, טרייסי הכינה רשימה של רהיטים אותם הם צריכים ללכת ולקנות באותו היום.

לאחר שסיימו להכניס את הארגזים אל הבית, נכנסה המשפחה אל האוטו והם נסעו אל חנות הרהיטים הקרובה על מנת לקנות את כל הדרוש לביתם.

"שכל אחת תתפצל לקניית הדברים לחדרה, אני ואמא נסתובב ביחד למקרה שתצטרכו משהו" אמר להם פול והתחיל ללכת עם אשתו.

אלכס הלכה במהירות והתחילה למצוא את הרהיטים שרצתה, היא כבר ידעה מראש כיצד היא רוצה את החדר שלה.

בל הסתכלה במשך שעה על החנות, אינה יודעת לאיזה כיוון ללכת. היא ידעה שסגנון החדר הקודם והנסיכי שלה לא מתאים למקום החדש. היא החליטה לתת לו מראה בוגר יותר ולנסות להוציא ממנו את המיטב.

היא בחרה דלתות חדשות לארון הקיר שלה, מיטה זוגית בצבע עץ שחור חום, צבעי קיר בצבע בז' בהיר,לבן שמנת וקופסת צבע קטנה בצבע אדום בורדו. בל עברה על חנות הרהיטים הגדולה במהירות, לא שוכחת אף פריט בשביל חדרה החדש.

כאשר המשפחה חזרה לביתה, משאית גדולה מלאה ברהיטים חדשים עקבה אחריה ואת שאר היום בילו בני המשפחה בסידור ביתם החדש.

בל הסתגרה בחדרה, שומעת את שאר משפחתה צוחקת בסלון שבקומה מתחת.

היא צבעה את חדרה במהירות, היא בחרה את הקיר הגדול ביותר וצבעה אותו בצבע הבז' הבהיר, לאחר מכן היא הוציאה את השבלונות בצורת צמח מטפס שקנתה וצבעה על אותו קיר את השבלונות בצבע הבורדו. כאשר סיימה את הקיר עברה במהירות על שאר החדר עם הצבע שמנת שנשאר לה. בזמן שחיכתה לייבוש הצבע, בל בחנה את דלתות הארון החדשות שכבר הותאמו והורכבו על הארון ומיד אחרי זה החלה לפרוק את כל ארגזיה.

בסופו של היום, המשימות הנותרות לבל היו לסדר את הרהיטים הגדולים במקומם, לתלות את הווילון בצבע בורדו שקנתה ולעזור למשפחה בשאר הבית.

בשעה עשר בלילה בל מצאה את עצמה קורסת למיטתה שעמדה באמצע החדר, לאחר מקלחת חמה וארוכה שעשתה. היא לא התעוררה עד הבוקר.

 

[Christina Perri - Arms]

 

"בוקר טוב!" נכנסה טרייסי לחדרה של בל כשבידה בגדים מקופלים.

"אמא, מה זה?" שאלה בל. היא בקושי הצליחה לפתוח את עיניה כאשר טרייסי פתחה את החלון ושמש חזקה נכנסה פנימה.

"אנחנו צריכים ללכת למפגש עם המנהל שלכן" אמרה לה טרייסי והניחה את הבגדים לצידה של בל. "תתארגני מהר" אמרה בחיוך ולפני שסגרה את הדלת ביציאה, הוסיפה "אהבתי את העיצוב".

בל גילגלה את עיניה וקמה להתארגן, רק כאשר סיימה להתלבש הבינה כמה היא מותשת מהטיסה.

בל הסתכלה במראה. "אתם צוחקים עליי!" היא אמרה בעצבים.

התלבושת האחדיה המסורתית שרואים בסרטים, הייתה על גופה של בל, לא מחמיאה בכלל.

"אני הולכת לסבול שם" אמרה בל ויצאה מחדרה.

בני המשפחה הגיעו לבית הספר לאחר רבע שעה של נסיעה, מצליחים להתחמק מהפקקים של ניו יורק.

"בוקר טוב" אמרה המזכירה בחיוך כאשר פגשה את המשפחה. "אתם יכולים לשבת בכיסאות, המנהל מיד יגיע לראותכם".

המשפחה התיישבה וכאשר המנהל נכנס, פול קם מכסאו והלך ללחוץ את ידו.

"פול, כמה זמן עבר!" אמר המנהל בחיוך.

במהירות פול הסביר למשפחתו כי שניהם למדו יחד בבית הספר התיכון.

הפגישה נמשכה כחצי שעה, בה המנהל הסביר את תוכנית הלימודים המפורטת, קצת על בית הספר ועל התקנון. לאחר השיחה המנהל לקח את המשפחה לסיור בכל שטח בית הספר הגדול.

המשפחה הגיעה למגרש הספורט בתחנה השנייה שלהם, בל שמעה את המוזיקה בוקעת מהקצה השני של המגרש, וכשהתקדמה היא יכלה לראות את קבוצת המעודדות הגדולה מתאמנת על הריקוד הפותח של המשחקים.

בפעם הראשונה מהרגע שבו עלו למטוס, חיוך עלה על פניה של בל.

"Home sweet home" מלמלה בל בשמחה.

 



 


XOXO



נכתב על ידי שחר || עוד אחת שכותבת 3> , 6/10/2012 06:16  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



57,505
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשחר || עוד אחת שכותבת 3> אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שחר || עוד אחת שכותבת 3> ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ