לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

הצורך בחופש



כינוי:  נשברת

בת: 28





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


4/2009

את.


כמה אני עוד אמשיך להתפתה אליה, האחת והיחידה ששיגעה לי את החיים?

זה כבר לא האהבה או הפחד שהרגשתי אז.

פשוט הטעם המר בפה קצת חסר לי.

השגעון של רעב ובולמוס, להרגיש את הבטן מכווצת, כמעט שלא נשאר כלום.

להרגיש את האהבה לסוד, לתשוקה, למשהו שאני עושה ואף אחד לא יודע מתי ואיך.

 

 

את היית הסוד הכי גדול שלי, ההערצה הכי גדולה שלי,

הכאב הכי גדול שלי.

נכתב על ידי נשברת , 30/4/2009 15:54  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני נעקצת ע"י האמת.


אז אתה חשבת לבוא היום. בכלל לא ציפיתי. ויתרנו כי מאוחר, ואני מאלה שאבא מציק להם להיות בבית מוקדם מדי יחסית לגיל.

 

אז אמרת שנדבר מחר. מה שאומר שיש סיכוי שתבוא. או שאולי זו שוב אשליה שלי על חיים טובים יותר.

ואני לא רוצה להשבר לפניך.

תכלס, הזמן שלנו עבר.

אתה היית עם מישהי מאז, ואני בקשר עכשיו.

עברה חצי שנה. חצי שנה של ייסורים עצמיים, בעוד שאתה נהנה בחו"ל.

אני חושבת שזו הפעם הראשונה שאני לא כועסת, אלא באמת פגועה.

עד כדי כך היית צריך נתק? נתק ממה? מפגישה פעם בחודש, וגם אז לשעה?

 

אז אני רוצה שנזכור את היום ההוא בבומבמלה. כשהחברות רקדו בסלסה, ואנחנו פרשנו להביט על הים. אני הנחתי את הראש שלי על הרגליים שלך, ואתה ליטפת לי את השיער.

השקט. הרוגע. הרוך. המגע האמיתי הטהור.

אני רוצה שנזכור את הזריזות. את הפשטות ביחד עם הייחודיות. את הרצון להפגש, בלי היכולת.

הייתי רוצה שנזכור את הקשר הקליל הזה.

 

אבל תחושת הפספוס שוב באה ומצביעה עליי. שוב משהו שהיה יכול להיות טוב בצורה הכי פשוטה שיש, חמק לי מבין האצבעות.

ואתה היחיד שהצלחת לגרום לי לשכוח מהכל. ורציתי. כל כך רציתי.

ואתה לא יודע כלום, לפחות לא ממני. כנראה שאני שקופה מדי, ואתה קורא כל הפרעה שלי בקלילות מטרידה.

 

 

אתה מבולבל, ובלבלת אותי.

אתה לא יודע. אתה רצית. אתה צריך לראות, כדי לדעת.

ועדיין מתנהג כמו האח הגדול שלי, שחוזר על השאלה האם הכל בסדר.

ואסור להגיד. כי אז זה כבר לא יהיה קליל יותר. אז זה סתם יהיה כמו כל הקשרים שהיו לי עד עכשיו.

להציל את הנסיכה המסכנה מחיי האומללות, דבר שנוחל כשלון, ואז אין ברירה אלא לוותר, ואני אשאר עם אלף ואחת תקוות לגבי משהו שבחיים לא יקרה.

 

 

הכל חומק לי מבין האצבעות. כל מה שנשאר זה חלל אחד גדול של עצב ופשרות.

החיים שלי הם פשרה אחת גדולה.

והנה אני צריכה לוותר גם עליך.

נכתב על ידי נשברת , 22/4/2009 22:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הזדמנות אחרונה.


זה השבוע האחרון בשבילך, מותק. ההזדמנות האחרונה שלך להבין מה אתה רוצה מהחיים שלך.

ואם לא תבוא, אני יודעת שתחיה בבועה של עולם מנרגילה, שבו כל מה שאתה רוצה קורה.

 

תתרחק הרחק הרחק מחיי האומללות, מהחיים מתחת. מתחת לכל האושר, התשוקה והחום.

העולם הקר והאכזרי, הביקורתי.

העולם המת.

 

אתה תמשיך לחיות בבועה הלא מציאותית שלך, ותבוא לבכות לי כשתרצה קצת טעם מהמציאות.

נכתב על ידי נשברת , 20/4/2009 12:36  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנשברת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נשברת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ