לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החיים הם מתנה, אבל בלי שובר החלפה.


אדם מחפש משמעות

כינוי: 

בת: 21

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2016    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2016


"אני אהיה כנה איתך" היא אמרה לי בעיניים חודרות, בעודי שורטת את העור מתחת לציפורניים.


"אנחנו יושבות פה כבר שעה ואני לא מצליחה להגיע אלייך. בשביל זה נפגשנו" הינהתי. "קורות חיים ומקצועיות מרשימים, אבל זה פחות חשוב מיחסי אנוש. לא ראיתי אותך מחייכת". עכשיו חייכתי. לעצמי. יחסי אנוש וחיוכים. אולי כן הצליחה להגיע.


"קצת קשה לי לשווק את עצמי" רציתי להביא לעצמי סטירה אבל זה אף פעם לא אפקטיבי כשזה לעצמי. 


 


עוד מההתחלה הרגשתי שהראיון לא הולך לכיוון טוב, אולי כי קמתי במצב רוח מיואש ואולי כי אני פשוט יאוש מהלך. היא צודקת, בהדרכת ילדים צריך לשדר אנרגיה, ואפילו בשביל לשים מסכה לריאיון אין לי אנרגיה. אז מה יהיה בחודשיים של מחנה?


 


"את לא עוברת מסך. זו הבעיה שלך". ככה הקצינה שלי אמרה לי. אמרתי לה שגם היא מקסימה ולבבית. 


אני יודעת שהיא צודקת. 


בסופו של דבר, על כל מקרה, אכניס עוד "לא" לשק הלא-ים שלי שיעזור לי לאשש את טענות המרמור שלי שאני כישלון. נולדתי כישלון ואמות כישלון. רק בגלל חוסר באנרגיה, זה הכל. 


 

נכתב על ידי , 31/1/2016 18:26  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




כבר עשרות שיחות שאנחנו מנהלות על אהבה.


אני צוחקת עליה, חצי מקנאה, שהיא כזאת דוסית ששומרת את עצמה לאחד שלה. מרגישה בחילה אמיתית כשהיא מעלה את נושא החתונה כל פעם מחדש.


אני אומרת שחייבים לנצל את הנעורים ולעשן לשתות ולזיין כל דבר. היא אומרת שהיא מעדיפה לאהוב, תודה. 


ואני עומדת על כך. אם כי בבהירות מוחלטת שאני מניחה שגם היא מזהה, שאני בסך הכל בודדה. ואני כל כך לבד שאני כבר משכנעת את עצמי שככה נגזר עליי וככה הכי טוב לי. כי אני לא יודעת מה זה לאהוב, אני יודעת מה זה אדרנלין כשאני שוכבת עם זרים.


היא אומרת שכשאכנס איתו למיטה ואשן מחובקת בתוך זרועות אוהבות מגנות אני כל כך אהנה ואשכח מכל הקשקושים שלי. אני אומרת שאני אוהבת לישון לבד. תודה.


 


וכי איך אוכל לאהוב? כשמשולש ה "תלות-אובססיה-שנאה" שולט בכל קשרי חברות עמוקה בחיי. כל אדם קרוב מעמיד עצמו בסכנת המשולש ועלול להיכוות מלשונות האש שלי, שפוגעות ללא רחם.


 


ואולי זה גם שאני לא יודעת אם אני יותר לסבית או יותר סטרייטית או יותר משדרת "לא אכפת לי מהעולם" כשכל כך כן אכפת לי.


כל עוד אני כבולה לגוף האנוש הזה ארגיש גם את צרכיו והפחד מלהמשיך כאן לבד.


 


 

נכתב על ידי , 30/1/2016 23:14  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




המראה הזה כל כך מרהיב, כל כך שובה את ליבי. העננים החורפיים בצבעי אפור-לבן-כחול שמתקבצים להם מרוב קור אחד בשני ותופסים קרן שמש סוררת. 

 אני לא כועסת על השמיים בינואר. 


 


אדם מסתכל למעלה ושואל שאלות, שמאחוריהן מסתתרים דברים שנשגבים מבינתו.


האדם הראשון שחיפש תשובות קרא לזה אלוהים.


האדם השני- קרא לזה מדע.


אני משתייכת ככל הנראה לסוג האדם השלישי שעוד מתבשל לו בגלגולי אנושות שעוד לא קרו. והתשובה טרם גובשה, עדיין לא הוגדרה תחת שם.


אז כשאני משתעשעת לי במחשבות הקיומיות (כשאני מצליחה למצוא בהן שעשוע), אני קוראת לתשובה הזו בשמות ארציים כמו שמיים, חורים שחורים וקרניים. יודעת שאף אחד לא יבין אז גם אין טעם. בכל מקרה יש כאן רק אדם לו לעצמו.  


בנתיים אנשום אוויר קר וירוק כמו שאני אוהבת, ואדמה כי שואפת גשמים ונושפת עננים.


ככה. בלי להפסיק, כדי שלא ייגמר. 

נכתב על ידי , 24/1/2016 21:14  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

25,182
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאופיר, אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אופיר, ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ