לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החיים הם מתנה,אבל בלי שובר החלפה.


אדם מחפש משמעות

כינוי: 

בת: 20

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2015

רובד ראשוני


אני שונאת התחלות. 


אני גם ממש גרועה בהן.


 


הגעתי לבסיס חדש, וזה אף פעם לא קל. אבל כשיש את כובד הדרגות על הכתפיים, על אחת כמה וכמה זה לא קל.


קיבלו אותי בסבר פנים יפות, נראה כי המדור חמים ומקבל, אבל אין מנוס מהאחריות.וזה כבד, אולי כבד מדי.


קשה לי עם העיניים הבוחנות, השאלות המצפות לתשובות, ומהר. אני עדיין לא בעניינים, אבל גם אין כל כך ברירה, כי הכל ממשיך, העולם לא מחכה לאף אחד שייתאפס על עצמו. 


קשה לומר שיש עומס, אולי זה מה שהיה דווקא עוזר. הלוואי שהייתי יודעת מה בדיוק צריך לעשות, אבל הכל מעורפל. וזה קצת מביך להתמהמה. אני זוכרת שציפיתי מהקצינה שלי שתתעורר ומהר, כי הייתי זקוקה לה. מעניין אם היא ידעה אז מה צריך לעשות, או שגם היא גיששה באפלה עד שהדברים יתבהרו.


אני בטוחה שהם יתבהרו. עוד איזה זמן.


הבעיה היא שנכנס לי איזה ג'וק למוח, שקצת גרם לי להתבלבל. מעולם לא הייתי מלוקחי האחריות, מהצועקים "אחריי!" 


יש איזה מסלול מופלא של מדריכה בתנועה - שינשינית - קצינה - מוצלחת שרציתי מאוד להשתייך אליו, והנה אני משתייכת אליו- על פניו, אבל הדמות הזאת לא מתלבשת עליי כל כך טוב. אני לא חד משמעית, אני לא טובה בלקחת אחריות. חשבתי שכן, אבל אני יודעת בתוכי שלא. 


אני אדם ממוצע, ואדם ממוצע לא יכול להתיימר להוביל. 


 


המחשבה על מחר עושה לי קצת בחילה. 


בא לי להריץ את הזמן קדימה. 


 


או אולי, לאחור?



נכתב על ידי , 1/2/2015 21:39  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





23,474
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאופיר, אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אופיר, ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ