לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

החלסטרה של שוקו

כינוי:  jazz bear

בן: 29

ICQ: 262153543 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2018




אנחנו מכירים? = אני יודעת שאנחנו לא, אבל בוחנת מה תענה.



מממ...מעניין = מממ... אין לי מושג על מה אתה מדבר.



ממש תחסר לי = אבל לא עד כדי כך שארצה שאשאר



אני בא בטוב = אני לא בא בטוב.



אני עובד על זה = אני משאיר את המצב בדיוק כפי שהוא לנצח.



נתראה בקרוב = נתראה עוד מלא זמן.



נתראה מתישהו = לא נתראה יותר לעולם



נכתב על ידי jazz bear , 13/1/2018 17:47  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אנחנו המוסיקאים


אנחנו המוסיקאים שייכים לזן משונה. כאילו הוקרצנו מחומר אחר, כאילו אנחנו דוברים שפה אחרת.

אכפת לנו מקצב. ולכן כשהעולם משתנה מהר וכולם רצים אחרי הדבר החדש הבא אנחנו נשארים באותו קצב, אותו גרוב.

יש לנו אנטנה חזקה מאד לקול הפנימי שלנו, אנחנו קשובים לה מאד. הקול הפנימי הוא מאיפה שבאה המוסיקה, לכן יכולת החיבור לעצמם של המוסיקאים גבוהה מהרגיל. המוסיקה באה משם, וכשאדם מלחין שירים, הוא מפתח יכולת חזקה מאד של חיבור פנימי.

יכולת שנמדדת ומתנגשת לא פעם בעולם החיצוני.

העולם החיצוני הוא עולם ויזואלי. רוב התעבורה באינטרנט עוברת כיום באינסגרם. הפייסבוק ויזואלי- מתי לאחרונה מישהו שיתף קובץ קולי בפייסבוק? אם זה קרה זה קרה דרך יוטיוב, כלי ויזואלי בעצמו, והיו לזה בערך חמישה לייקים.

 

העולם החיצוני מתבסס על ויזואליות, על אפקטים, זויות צילום וכמובן טיפוס עצמי. אותנו המוסיקאים זה פחות מעניין. לנו הכי קל להשאר בשלנו, לא להתגלח במשך חודשיים כדי לעבוד על היצירה שלה אנחנו מקדישים את מלוא תשומת הלב. יש בתוכינו קול פנימי שרודה בגוף החיצוני שלנו, וידו על העליונה. זה לא דבר מאוזן.

 

לא מעניינים אותנו ריאיונות, להתפרסם, שיכירו אותנו, אבל אנחנו כן רוצים שהמוסיקה שלנו תתפרסם, ולצערי אנשים מתבלבלים בין השניים. לרוב מוסיקאים מצטיירים ונחשדים כתאבי פרסום. לו רק היו יודעים כמה זה משעמם אותנו להתראיין.

 

לא מעניינים אותנו שיווק רשתי, העלאות לפייסבוק בזמן טוב, טראפיק, סטורי וכל החרא הזה.

אבל אלו הדברים שאנשים מעריכים.

אלו דברים שאפשר לכמת, להעריך, ולתת להם משמעות בעיני רוב האנשים.

ולצערי, כיום בעיני גם לא מעט מוסיקאים.

אני צריך הרבה כריזמה בתקופה זאת של חיי. אני צריך לגייס נגנים שעובדים קשה, שמבולגנים לעיתים, שמבולבלים- ולאחד אותם ללהקה.

אני צריך לגרום להם שהדבר הזה חשוב, אבל לא סתם שהוא חשוב.

שהוא חשוב מספיק כדי לגרום להם להשתנות.

אני צריך לקחת מוסיקאים ולגרום להם להיות קבוצה. כמו חברת סטארטאפ. חייב להקנות להם ערבות הדדית. אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד.

אני צריך לתת לתת להם את ההרגשה שאני לא המעסיק שלהם, אבל שאני המנהיג שלהם, ושאם הם יקשיבו לי יצא מזה משהו טוב.

הם צריכים להשתנות. מחזרה בשבוע לא יצא כלום.

ועלי לתת להם את ההרגשה שזה עכשיו או לעולם לא. כי זה המצב.

 

ובשביל זה, אני צריך להיות סלב.

אני לא באמת צריך להיות סלב.

אבל אני צריך שהם ירגישו שאני סלב, או עומד להיות סלב.

ולכן עלי, כמה שזה לא בא לי, להתחיל להתגלח.

להתלבש יפה.

לבזבז את זמני היקר על חיפוש תוכניות רשת להתארח בהן ולהופיע עם השירים שלי.

הייתי מעדיף לשמור על העניין בסו.ג אין לדור שלי את הפריבילגיה הזאת יותר.

אני צריך להתראין עכשיו בתוכניות כדי שהנגנים בכלל ירצו לעבוד איתי. שיראו שאני הולך לתוכניות כאלה ושאם הם ישתפו איתי פעולה הם יגיעו לזה גם.

 

קול פנימי יקר שלי, אני יודע שזה לא קל לך.

אבל אני עושה את זה בשבילך.

 

Game on!

נכתב על ידי jazz bear , 13/1/2018 13:52  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , יצירתיות , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לjazz bear אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על jazz bear ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ