לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

יומני היקר


אני כל בוקר מלקטת פרטים קטנים , שמחות קטנות של יום חולין ...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2018    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2018

בדרכי


 

 

 על דברים ברומו של עולם

  שומעים וקוראים בכלי התקשורת

 

שוב פיגוע מצמרר !!

המצב הבטחוני בדרום

ושוב נפטר חבר קרוב של אבא שלי בבית האבות

וגם חבר בן המחזור שלי

שוב "לכלוך" בפוליטיקה

שוב מתרוצצות שמועות שונות ומעלילים עלילות שווא וחלקן אולי אמת לפני הבחירות לעיריות

 וכדי שלא יהיה משעמם בחיים

גם עניינים משפחתיים ואישיים ...נו, זה אצל כולנו .לא?

ושוב חמסין

ושוב אנחנו ממתינים לגשם...

 

ואני בוחרת לכתוב

 על אפיזודה נחמדה

לא עדיף ?

 

     בשבוע שעבר בין תחנת הרכבת לתחנת האוטובוס

לאחר הגשם  העז שירד

ניקוו שלוליות רבות

 לפני עוברת אשה צעירה עם עם עגלת תינוק

וילדון הולך לידה וקורא בשמחה

אמא, תראי

 שלוליות

( זוכרים את ספר הלדים  "שלולי"/מירה מאיר ? )

 הילדון בסנדלים

 הגשם הפתיע ומזג האוויר חם

 ואני לתומי אומרת

 עדיף אולי  מגפיים ...ונזכרת בשיר של יהודה אטלס

" אני לא מבין למה נותנים לי מגפיים

ואומרים : אל תלך בבוץ !"

האשה עונה לי : עדיין חם ואני מרשה לו

נכון אני מאשרת : כיף לו ואת אמא נהדרת ( אולי הייתי צריכה לומר :מגניבה סבביקול)

הלכתי לדרכי  כששִמחתי אשה צעירה שחייכה למשמע דברי .

 




 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי נ*גה , 29/10/2018 13:16  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



על הספסל בגן


 

 

   קשיש כסוף שיער יושב על ספסל בפארק ממול בית האבות

  לידו  יושבת אשה

 הוא אומר שלום

 לאבא  שלי שמטייל  (בכסא גלגלים שמובל על ידי העובד)

ואני הולכת לצידו .

שכנעתי את אבי לצאת מעט לפארק לאוויר הצח ולא לשבת בין ארבעה קירות בבית האבות

 

הפארק הזה תמיד שוקק חיים בשעות אחר הצהריים והערב

אנשים יוצאים לצעידתם היומית, קשישים יוצאים להתאוורר וילדים באים לגן עם הוריהם

ברבורים מהודרים , ברווזים , טווסים יפי זנב , תרנגולות ותרנגולים

כולם מהלכים חופשי ללא חשש מהעוברים ושבים

ושמחים לפרורי הלחם   המושלכים לעברם על ידי הילדים .

אני מידי פעם נכנסת לשם לצלם את בעלי החיים ותמיד מוזמנת לי הפתעה :

ברבור פורש כנפיים , ציפור העומדת על רגל אחת או טווס שמחליט לעשות אקרובטיקה על ספסל

אפרוחים המטיילים עם אימם התרנגולת או הברווזה

ובעונה מסויימת צומחים שם פרחים  מדהימים ביופיים  צמחי מים בשם :לוטוס קדוש

 

נחזור לנושא הפוסט ( לשם כך נתכנסו כפי שטליק אומר )

אבא שלי עונה לאיש לשלום

והאיש  קורא לו להתקרב באצבע מזמינה

אומר את שמו

ושואל לשמו של אבי

רוצה לדעת מה גילו

והאם יש לאבי משפחה

 אני אומרת לו שאני בִּתו

ואז הוא "שופך את ליבו"

על בתו יחידתו שמנסה לנשל אותו

לא ארחיב בדיבור ולא אכנס לפרטים

הוא מספר על מוצאו ושהוא ניצול שואה

הוא גר בביתו עם המטפלת  (היושבת לידו)

האיש הזה השתוקק לשיחה  , לספר  על מרירותו ואכזבתו

העובד המשיך   בדרכו עם אבי

נשארתי עוד מספר דקות לידו והקשבתי

 אדם שלא ראה אותי מעולם

 לא מכיר אותי

שיתף  אולי את סודותיו  ( ולא יכלתי להשאר שם כמובן לשמוע את מה שרצה אולי עוד לומר)




 

 

        קשה להזדקן...

 

 

 

נכתב על ידי נ*גה , 13/10/2018 23:36   בקטגוריות אנשים, יחסי אנוש, הקשבה, זקנה  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  נ*גה

מין: נקבה

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

105,919
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , שונות , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנ*גה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נ*גה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ