לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

יומני היקר


אני כל בוקר מלקטת פרטים קטנים , שמחות קטנות של יום חולין ...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2018    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ׳”׳×׳ ׳”׳’׳•׳×. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

.


  

   הקול הפנימי /עידית ברק


  סוף סוף
  את מקשיבה לי...
  אמר לי הקול הפנימי
  בקול חרישי

  מזמן רציתי
  אמרתי לו
  אבל הרעש בחוץ
  היה כה חזק
  ומה קרה עכשיו?
  נכנסתי הביתה .


*כל הזכויות שמורות ל עידית ברק  (הקישור לדף הפייסבוק שלה)

 




נכתב על ידי נ*גה , 13/9/2018 23:50   בקטגוריות רגשות, שירים, התנהגות, מחשבות, צילומים שלי  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מַטרונית (בפתח) במֶטרונית ( בסגול) :)


 

 

 אתמול נאלצתי להיות בשלושה מקומות  שונים

וכמי שנעזרת בכלי תחבורה ציבוריים

נסעתי ברכבת ( מהירה ונוחה)

סיימתי דיי מהר את מה שהייתי צריכה לעשות ביעד הראשון ,

ומשם נסעתי בפעם הראשונה ב- מֶטרונית -למילה מֶטרו הוסיפה סיומת עברית והרי מילה חדשה!

 ( מערכת אוטובוסים מהירה בה נעשה שימוש באוטובוסים ארוכים,

הנעים לאורך רוב דרכם על מסלולים ייעודיים לתחבורה ציבורית) .  

צריך לדעת שיש לרכוש מרֹאש את הכרטיס במכשיר מיוחד   או להעביר באוטומט את כרטיס

הרב-קו שיש לרוב האנשים המשתמשים בתחבורה ציבורית

המטרונית הארוכה הגיעה ויחד אתי עלו עוד אנשים , אנשים רבים עולים ויורדים בתחנות השונות.

במטרונית היה  נהג ועוד איש אחד שישב  בכסא הראשון לידו שגם הוא נהג לפי הבגדים שלו (חולצה לבנה)

שהיה אדיב במיוחד ואמר שאסע איתם

עד ליעד  המבוקש והסביר לי היכן עלי לרדת כדי לעלות לאוטובוס למחוז חפצי השני,

הוא לא שכח והזכיר לי .

הרגשתי כמו מַטרונית...(אישה מכובדת, אשת המעמד הגבוה, אצילה ) קול בזכות היחס האדיב.

סיימתי את פעילותי ביעד השני ( פקידה לא סימפטית שנתנה לי סוף סוך אישור כלשהו שמתמהמה

כבר כחודש וחצי בדואר ומי יודע אם לא הלך לאיבוד) , והחלטתי ללכת לבקר את אבא שלי.

נאמר לי לעלות לאוטובוס מספר X

לאחר המתנה בשמש הנהג אמר לי שאיננו עוצר בדיוק שם , זה אמנם בדרך ואמר לי לבחור אוטובוס אחר שבדיוק חלף

אמרתי לו שהנהג הקודם אמר לי לעלות לאוטובוס הזה והוא הגיב: טוב כַּפָּרָה תסעי איתי

כפרה ?! עצבני 

הבנתי שהוא מגיע בכל זאת לסביבה אליה רציתי להגיע .

האוטובוס השתרך לאיטו זמן ממושך ולפתע אני רואה שהוא חולף על פני המקום וממשיך הלאה

בקשתי שיעצור לי והוא טען: הרי אמרתי לך שאני לא עוצר שם

ירדתי

לא התווכחתי איתו, היה מיותר

כעסתי

והלכתי ברגל עד לבית האבות

 אמנם היה חם והיה קצת קשה אבל לא חמסין, למזלי !

ומה שחשוב שבקרתי את אבא שלי !!

 



(צלמתי באחד הקיבוצים)

 

נכתב על ידי נ*גה , 25/5/2016 21:56   בקטגוריות יחסי אנוש, תחבורה, אנשים, השפה העברית, התנהגות  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רכבת וחינוך


 

 

                   קוראי הקבועים יודעים , שמידי םפעם אני נוסעת ברכבת ,

  וגם כותבת מידי פעם פוסט  על הנסיעה , וזה אחד מהם, אם מישהו לא קרא (:

               הנסיעה ברכבת

 

  נכון הרכבות מאחרות לפעמים,

 אבל הקרונות חדשים , ומנסים להכניס שיפורים

 כשנאלצים לנסוע בתחבורה ציבורית

 יש עדיפות לרכבת ...

                                             

                        לפני כשבוע נסעתי ברכבת ,

                          וזה הרגיז אותי...!

 

                             על השולחן נכתב בטוש [בלתי מחיק]

                              

                                   

 

                                         

 

 

 בדרך חזרה הרכבת היתה עמוסה.

 היה מקום פנוי ליד שני בחורים , שהמזוודה שלהם הענקית

 היתה מונחת על שני הכסואת הפנויים.

 אשה אחת שאלה בנימוס: האם אתם יכולים להזיז את המזוודה?

 בהתחלה שניהם לא הגיבו.

אמרתי להם שבקרון הזה יש מתקן מיוחד למזוודות . המושב שלהם היה ממש קרוב למתקן.

אחד מהם הגברתן, שידו היתה מקועקעת עם כוכבים ענקיים ( מציינת זאת כעובדה )

ושערו היה משוח ואסוף במין קוקו קטנטן , התבונן, הקשיב ,אך לא זז מכסאו.

השני , שנראה צעיר יותר אמר לי: תכניסי אותה לשם, והתכוון שאשים אותה בין המושבים.

עמדתי נדהמת  ואמרתי : אתה מדבר אלי? שאני ארים את המזוודה הענקית הזו ?

  ( גם אם היתה מיניאטורית זו היתה חוצפה  מצידו) 

 ואז הגברתן ציווה עליו : נו, תשים את המזוודה שם !...( במתקן)

 

   

 

 למזלם של כל הנוסעים ההוא נרדם- לא לפני שדיבר עם מישהו בקולי קולות ,

  ואפילו שר לנו בדרך  בקולי קולות שיר שניסה להִזכֵר בו

  והשני שיחק עם הפלאפון שלו .

 

 האִשה שישבה מולי מייד שקעה בספר ששמו: "האיש שצפה ברכבות" ( צירוף מקרים מעניין),

  ומבע עיניה העיד , שאיננה מרוצה מכל הרעש שסביבה.

 

 לאחר שההוא התעורר שם את הנגן שלו בקולי קולות, כנראה לא שמע מעולם על "אוזניות".

  אף אחד לא העֵז להעיר לו .

  אפילו  בחור צעיר שישב לידו, לאחר שהאשה ירדה מהרכבת.

 

 קצת לפני שהגעתי למחוז חפצי הם ירדו , ואחד הנוסעים אמר :

 

                               ברוך שפטרנו !...

                              

 

 ועוד משהו...

  כשהגעתי לאחת התחנות , כמובן שמתי את הכרטיס כדי לעבור ,

 ברגע שעברתי דחפה אותי אשה אחת , אמרה סליחה ,

  ורק אחר כך קלטתי שבעצם כנראה הצליחה לעבור אתי ביחד ( בכרטיס שלי)

  בהתחלה לא קלטתי , ורק בדקתי את  התיק שלי כדי לראות את הארנק נמצא בו,

   חשדתי שהיא גנבת...

 

                    מה קורה פֹה ?

                     

 

נכתב על ידי נ*גה , 22/6/2010 16:02   בקטגוריות נסיעה ברכבת, אנשים, התנהגות, חינוך  
46 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Avatarכינוי:  נ*גה

מין: נקבה

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

105,919
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , שונות , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנ*גה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נ*גה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ