לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

יומני היקר


אני כל בוקר מלקטת פרטים קטנים , שמחות קטנות של יום חולין ...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2017    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2017

שני דברים עִם קשר כלשהו ביניהם


 

   סבלנות היא המפתח לכל

אבל...

 לפני מספר ימים  שוחחתי עם מישהו שמסייע לאנשים לרכוש כרטיס לרכבת במכשיר האוטומט כאשר הקופה סגורה

ואמר שצריך סבלנות עד שהעודף מגיע ,

אבל הוא הודה שלפעמים הוא חסר סבלנות לדברים מסויימים

וזה מתקשר למקרה שקרה לי לאחרונה בקופת חולים

אני ממתינה זמן רב לבדיקה מסויימת

הרופאה שלחה ערעור כדי שלא אמתין עד אוקטובר הבא !!!

לא התקבלה תשובה וכשהגעתי אליה היא נתנה בידי טופס ובקשה שאגש למשרד המרפאה

ארבעה פקידים, שניים עסוקים בטלפון ועוד אחת שעסוקה בניירת.

בחורה אחת יושבת ללא מעש

אין אנשים לפני

וכשאני שואלת אותה : את פנויה ?

היא עונה לי : יקראו לך!

טוב, אני ממתינה

וכשקוראים לי (לפי המספר שבידי) היא זאת שאמורה לטפל בי

כנראה חדשה ולא מבינה מה עליה לעשות...

היא קוראת לפקיד שסיים שיחת טלפון שיסביר לה את העבודה (כך זה נראה לי)

הוא מסביר , היא מקישה במחשב והיא מצחקקת כל הזמן

אני שקופה לחלוטין ! אותי לא רואים !עצבני

ואני ממתינה

אמרנו סבלנות היא מילת המפתח

וכשהיא ממשיכה לצחקק

ואלי אף אחד לא מתייחס

אני מעירה בשקט : "לפעמים אין סבלנות לאדם היושב מולך"

לא בטוחה שהיא הבינה אותי...

הפקיד לוקח את הטופס שבידו ושואל את הרופאה בטלפון :מה עליו לעשות

ואז פונה אלי : מחר נטפל בנושא ונתקשר אליך ( אני מוַדֵאת שאכן יש ברשותם את מס' הטלפון שלי)

אני ממתינה למחר... למחרתיים...

וביום השלישי מטלפנת ( לאחר השעה 11) לפחות כאן חל שיפור ופקיד עונה לי מייד

שומע במה מדובר ומבטיח  מיד לפקסס את הבקשה שלי 

ואני שואלת לתומי : מה עדיין לא טפלתם בנושא?

הוא מייד מברר והפקיד ההוא: אומר : אוי, שכחתי...

הפקיד הנוכחי שהוא אדיב במיוחד ( לא כולם צריכים להיות כאלה?אה?)

מתנצל בשמו , מבטיח לטפל בנושא אבל עלי לברר בעצמי ביום ראשון ( סופ"ש וכו'...)

ואני רק מציינת ( בקשר לסבלנות) שמעולם לא צפרתי ( אם בכלל) אחרי מכונית ל'

גם אני וגם אתם היינו פעם תלמידים

וכשנקלעתי לפקידה חדשה בסופרמרקט שלמדה את רזי המקצוע

המתנתי בסבלנות בתור

סבלנות

זאת מילת המפתח !

אבל... 

 

האמת שכתבתי את הפוסט מייד בשובי מקופ"ח ולא פרסמתי

(אגב; התור שלי לא הוקדם, אפשר בפרטי בעלות כספית ולא במקום מגורי, אבל למה?...)

והיום יש עילה מצויינת לפרסם אותו בנימה חיובית !

זוכרים את הפוסט מלפני 3 חודשים בערך ?

על ההחזר הכספי שאבא  שלי קיבל בגין תרופות  שהועבר בטעות למישהו אחר ?

אחרי מספר טלפונים למרכז קופ"ח ממנו התקבל ההחזר וההבטחה שלהם לפנות להנהלה

ועוד טלפונים לברור

ומכתב לפניות הציבור של הבנק ( שלא התייחסו אליו)

הכסף הושב לאבא שלי !

וכמובן נשלח מכתב תודה לפקידה שטִפלה בנידון ודאגה לכך !

 

סבלנות היא מילת המפתח !

 

 


נכתב על ידי נ*גה , 20/2/2017 18:13  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מתכון של 'לחמנית' קלֵי קלות


 

 סתם ככה באחד האמשים

החלטתי להכין לחמניות עם גבינה וזיתים

אל תבהלו

לא צריך ללוש בצק

לא צריך שמרים

מספיק מספר דקות פנויות

ומעט מצרכים


מה צריך ?

3 ביצים
1 קופסת גבינה קוטג'
200 ג' גבינה צהובה מגוררת
חצי כוס שמן
1 קופסה של זיתים פרוסים לפרוסות
1 כוסות קמח תופח
כרבע כוס שומשום


איך מכינים ?

 שמים בקערה את כל החומרים, מערבבים היטב

ובסוף מוסיפים את הקמח.
 
מרססים תבנית שקעים  במעט שמן ויוצקים את התערובת .

בסיום מפזרים שומשום מעל.
אפשר גם בתבנית  מרובעת או עגולה וכשהמאפה מוכן חותכים לחתיכות .
אופים בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-30-35 דקות .  


ואומרים לבני הבית כשהלחמניות מוכנות :

רגע, לפני שאוכלים - מצלמים  סבביקריצה 

  


 

את המתכון בִּתי מצאה ברשת והעבירה אלי

אז מי אמר שההורים לא לומדים מילדיהם ? קול

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי נ*גה , 13/2/2017 21:56  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



.


 

 

 בצהרי היום ( זה היה אתמול) השמש חמימה

הבטיחו גשם אם אינני טועה

אני ממהרת למשימה חשובה

( להגיע למרפאה של הרופאה של אבי לא בעירי (לא כל כך רחוק)

להסדיר ענייני תרופות, ( גם בדיור מוגן-בית אבות יש בעיות)

 אומנם היו נחמדים בשיחות הטלפון וניסו לעזור,

 אבל כנראה חלה טעות כלשהי והחלטתי להסדיר זאת בעצמי .

עולה על מונית ואחר כך נוסעת באוטובוס  לבקרו

ולשמחתו ולשמחתי המשימה הושלמה ומקווה שנפתרה !)


אבל הסיפור הוא שבדרכי ברחוב הראשי

   אני מבחינה בשלושה ילדים קטנים

הגדולה אולי כבת שבע (בידה טלפון נייד פשוט)

ולידה ילדה כבת ארבע או חמש

בוכה ובוכה ולא מפסיקה...

ואיתן צועד גם אחיהם

איפה אמא שלכם ?

אתם מחפשים את אמא ?

והם ממשיכים לצעוד לעבר הרמזור הקרוב

ואז הילדה "הגדולה" שנראית  מאוד נבוכה

  מסבירה לי שהם חיכו במכונית שלהם

והיא כאן לא רחוקה

ואני שממהרת חוזרת על עקבותי יחד עם השלושה

לחפש את המכונית שכנראה נשארה פתוחה

הילדה הבוכיה ממשיכה לבכות

אני מושיטה לה את ידי  היא מסרבת ולא נרגעת

אנחנו הולכים לעבר מקום המכונית

  ובדיוק באותו הזמן שבה האמא    ולא מבינה על מה הרעש וההמולה

הרי אמרתי לכם לחכות דקה !

הם צועדים ביחד לעבר המכונית

ואני ממשיכה בדרכי לכיוון היעד שלי .

נכתב על ידי נ*גה , 10/2/2017 13:41  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עִם סבתא


היתה החלטה מצד ההנהלה במשפחה
אני חושב  שזֹאת אמא היתה
  שאני זקוק לחופשת מחלה
משתעל ויש לי חום
לא יודע איך זה קרה לפתע פתאום
אמא שמרה עלי יומיים
ואז סבתא הגיעה ברכבת, לא על אופניים
התכרבלנו במיטה
מתחת לשמיכה החמה
אבל כשהשמש שלחה קרניים קצת חמימות🌝
התמַהרנו
מָעלנו מעיל 
צָעפנו  צעיף
מגָפנו מגפיים ,סבתא כַּפפָה כפפות
וחצנו  החוצה ( אל דאגה מייד תבינו את פשר המילים המוזרות)
חִפשנו שקדיה פורחת ולא מצאנו אותה
רק שלולית ענקית ! והרבה עצי לימון
סבתא אמרה שהוא מוסיף המון !
  
אחרי שעה קלה שבנו הביתה בריצה
האמת, שהיה קר נורא!
סבתא קפתה לה קפה ולי היא התעקשה להכין תה
בבית קרָאנו בספר מצחיק 
"רוני ונומי והדֹב יעקֹב"
שכתב מאיר  שלו וצייר יוסי אבולעפיה .
אני ממליץ לכם לקרא את הספר הזה
מילים מצחיקות והרבה חוש הומור
סבתא אומרת שלא הכל ילדים מבינים
והוא מתאים גם למבוגרים
 
למשל  ;  על שלט הבית של הדֹב
כתוב דובנוב ( אתם מכירים את דובנוב ?  סבתא אומרת  שהוא היה סופר והסטוריון יהודי
אני לא מכיר ולא יודע, אבל את מאיר שלו אני מכיר והוא אפילו בִּקֵר בגן שלי סבבי)
ועוד שמות וכל מיני דברים שמאיר שלו מזכיר למבוגרים יותר
עכשיו אתם ודאי מבינים
מניין  המילים המצחיקות סבביקול
שהוספנו ביחד בפוסט...
בתמונה  השלולית הגדולה שסבתא צִלמה
כי היא אף פעם לא שוכחת מצלמה 🙂
 

 
נכתב על ידי נ*גה , 4/2/2017 18:42   בקטגוריות ילדים, מזג אויר, טבע, עברית, ספרים, סופרים, צילומים שלי  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  נ*גה

מין: נקבה

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

101,781
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , שונות , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנ*גה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נ*גה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ