לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

יומני היקר


אני כל בוקר מלקטת פרטים קטנים , שמחות קטנות של יום חולין ...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2014

אסרו חג (וגם הדודל היומי)


 

יום אחרון לחופשת התלמידים

שני הנכדים באו אלינו

[אלה שגרים קצת קרוב]

ההורים עובדים

וטוב שיש סבים !

יש גנים/צהרונים שפעלו במספר מקומות

אבל להם לא היה סידור שכזה

וכולנו הרווחנו מִזה סבבי

 

סבא נסע להביאם

ואחר כך נסע בשליחות נוספת לסבא-רבא

והנכדים בינתיים  אפו עוגה

עם הסבתא

 לאפות אצלנו עוגיות או עוגה

זאת כבר ממש מסורת נחמדה.

 

פסח הסתיים ואפשר להשתמש בקמח ( תופח)

חצי חבילת חמאה שנותרה במקרר

טיפות וניל לשיפור הטעם

כמובן סוכר ( מספיק 3/4 כוס)

שלא יהיה יבש הוספנו חצי 'גיל'( אפשר אשל או שמנת)

וכמובן לא שכחנו 2 ביצים לערבב בהתחלה

 עם הסוכר והחמאה .

 

הפעם הצטרף הקטנצ'יק להכנה

הוא כבר גדול  , בדיוק מלאו לו 3 שנים !!

אבל מטפס על כסא שיהיה גדול(גבוה) יותר  ויוכל לשלוט על העניינים קול

ונהנה מאוד מהעשיָה ולא ועל תורו :עכשיו אני !!

האחד שופך, סוכר

השני קמח

מערבלים בשיתוף פעולה

( האחד אוחז במיקסר, השני בקערה)



ולא תאמינו יצא עוגה לתפארה !

כפי שהבנתם המתכון של עוגה ממש פשוטה

 אבל בפנים יש הפתעה מוציא לשוןשוקולד שמניחים קוביה אחר קוביה ...

ומחביאים בתוך העיסה .

"שוקולד בקוביות" ? חוזר הקטנצ'יק בפליאהאה?

בין לבין לוקחים רק לטעימה 'חתיכה' של שוקולד ושואלים : את מרשה ?

 

לפני לכתם לקחו כמעט את כל העוגה כמובן לביתם

להראות לאבא ( אמא כבר טעמה) את יצירתם  קולסבבי

 

 ( רוצה עוד לציין  שבזמן הארוחה כשמצא הקטנצ'יק בצלחת המרק עלה של פטרוזיליה אמר בשקט: "זה לא טעים לי"

 הופתעתי כי אני רגילה שאומרים: "לא בא לי..." ( ביטוי שכל כך נפוץ בימים אלה)

___________________________________________________________________

___________________________________________________________________

 

ובלי קשר:

היום הוא יום כדור הארץ

( על התועלת ביום אחד שכזה כבר דובר רבות גם בבלוג הזה)

וכאחת שמביאה לכאן את הדודלים המעניינים

מביאה אני לכם את הדודל היומי

כדאי להסתכל בגוגל ישירות ולא רק כאן בתמונות

יש לו תנועתיות ויצירתיות.

 





 

 

נכתב על ידי נ*גה , 22/4/2014 21:46   בקטגוריות חגים, חופשה, פסח, נכדים, כדור הארץ, גוגל  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תמיד זה הים...




 

 

חג הפסח בסיומו

לאחר ליל הסדר שהיה כהִלכתו

וביום המחרת ארוחה עם כל המשפחה

עברו הימים בשקט ובשלוה .

 

לא יצאתי למנגלים

( חלפו השנים שיצאנו בחבורה עם הילדים שהיו עדיין קטנים לחורש ל'עשות על האש'

וזה היה בכלל ביום העצמאות במקום שלא הומה מאדם .

אני תמהה מה הטעם לעשות מנגל על אי תנועה , מה הכיף שבדבר?)

ובכן לא יצאתי מהבית בגלל אילוצים שונים ( שלא אפרט ברשותכם)

לא יצאתי לצלם באתרים ובשדות

צלמתי בבית שוב את הכופתאות קריצה שהיו כל כך טעימות !

 

אמש לפנות ערב חשתי שעלי לצאת לאחר כמעט   חמישה ימים בבית

ו'ירדתי' לים 

כמה טוב שהוא לא עוזב אותי לעולם !!


 

לקחתי עמי את 'כדור  הבדולח'

דומה אולי לכדור  שיש למגדת עתידות 

לא לגלות עתידות קול וצפונות

אלא לצלם בעזרתו

[ כמעט 1 ק"ג משקלו !]

 

אני אוהבת את המראה של  'העולם ההפוך' עם השקיעה המשתקפת בו !



 

גם השקיעה שבשעה 7 לערך סוף סוף הגיעה,

וצלמתי אותה בין העצים היתה כרגיל מופלאה !

 



  

במצלמתי צילומים נוספים כמו צמח המנתור הסגלגל שצומח כעת במשטחים,

של שני כלבים שערכו פגישה שנראתה כל כך מרגשת לעוברים ושבים

קפצו ושמחו ואפילו כאילו התחבקו,

אבל משאירה אותם לפעם אחרת

וכעת הסבר לכותרת

 

  היא לקוחה משירו של אריק איינשטיין ז"ל

 

ואין מה לשנות
ואין על מה לבכות
כנראה הזמן יתן את התשובות
כנראה שזה אנחנו
עם הטוב ועם הרע
גלישה אל געגוע לדבר שלא היה
אל השקט של החג
והקטע של הים
תמיד זה הים.

 

  

נכתב על ידי נ*גה , 21/4/2014 22:30   בקטגוריות ים, צילומים, שירים  
40 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לזִכרו של גרסיה גבריאל מרקס


 

אני משערת שכל אחד מאיתנו קרא כבר פעם את צוואתו הרוחנית ( שרצה ברשת )

של גרסיה גבריאל מרקס

שהשבוע הוא הלך לעולמו...

מכתב פרידה מאת גרסיה גבריאל מרקס  

ולזכרו אני מביאה כאן את דבריו

 

 

 

אם לרגע אלוהים היה שוכח כי אני רק בובת סמרטוטים, והיה מעניק לי במתנה פרק חיים,

הייתי מנצל זמן זה עד כמה שהייתי יכול .
יתכן שלא הייתי אומר כל מה שאני חושב, אבל בודאות הייתי חושב על כל מה שאני אומר.

 הייתי מעריך את הדברים, לא לפי שוויים, אלא לפי ערכם.

הייתי ישן מעט, חולם יותר.

אני מבין שעל כל דקה שאנו עוצמים עיניים, אנו מפסידים שישים שניות של אור.

 הייתי מתהלך במקומות בהם האחרים נעצרו, הייתי מתעורר בזמן שהאחרים ישנים.

אם אלוהים היה מעניק לי במתנה פרק חיים, הייתי מתלבש בפשטות, הייתי משתרע מול השמש,

חשוף לא רק בגופי אלא גם בנשמתי.
הייתי מוכיח לאנשים עד כמה הם טועים בחושבם שהם מפסיקים להתאהב בהזדקנותם

 מבלי לדעת שמזדקנים ברגע שמפסיקים להתאהב!

 לילד הייתי נותן כנפיים,

 אבל משאיר אותו ללמוד בכוחות עצמו לעוף.

לזקנים הייתי מלמד שהמוות לא מגיע עם הזקנה אלא עם השכחה.

הרבה דברים למדתי מכם, האנשים…

למדתי שכל העולם רוצה לחיות על פסגת ההר, מבלי לדעת שהאושר האמיתי טמון בצורת העלייה במעלה ההר.

למדתי שכשתינוק תופס בידו בפעם הראשונה את אצבע אביו,

הוא מחזיק אותו לתמיד.

 למדתי שלאדם יש זכות להביט כלפי מטה בזולת רק כאשר הוא עומד לעזור לו להתרומם.

כל-כך הרבה דברים הצלחתי ללמוד ממכם , אבל באמת - הם לא יעזרו לי, משום שכשישימו אותי בתוך הארון,

למרבה הצער כבר לא אהיה בחיים.

 אילו הייתי יודע שהיום תהיה הפעם האחרונה בה אראה אותך ישן,

הייתי מחבק אותך בחוזקה ומתפלל לאלוהים שאוכל להיות שומר נפשך.

 אילו הייתי יודע שאלו הם רגעי האחרונים לראותך,

הייתי אומר "אני אוהב אותך "מבלי להניח, בטיפשות, שזה כבר ידוע לך.

תמיד קיים המחר והחיים נותנים לנו הזדמנות נוספת בכדי לעשות את הדברים היטב,

אבל במקרה שאני טועה והיום הוא כל מה שנשאר לנו,

 הייתי רוצה להגיד לך עד כמה אני אוהב אותך, ושלעולם לא אשכחך. המחר לא מובטח לאף אחד,

 צעיר או זקן.

 

היום יכולה להיות הפעם האחרונה שתראה
את אהוביך. בגלל זה אל תחכה יותר, עשה היום, כי אם המחר לעולם לא יגיע,

 בודאי תתחרט על היום בו לא הקדשת זמן לחיוך, לחיבוק, לנשיקה והיית עסוק מכדי להגשים להם בקשה אחרונה.

שמור את אהוביך קרוב, תלחש באזנם עד כמה אתה זקוק להם,

תאהב ותתייחס טוב אליהם, תקדיש זמן להגיד להם "אני מצטער " , " סליחה" , "בבקשה " , "תודה ",

 וכל אותן מילות האהבה שאתה מכיר.

אף אחד לא יזכור אותך בשל מחשבותיך הנסתרות.

בקש מאלוהים את הכוח והחוכמה לבטא אותם. תראה לחבריך ולאהוביך עד כמה הם חשובים לך.

  

 {תובנות שכדאי לאמץ}

 

מרקס, שחבריו נהגו לכנותו "גאבו", הוא ככל הנראה הכותב בספרדית הגדול והפופולרי ביותר מאז סרוונטס במאה ה-17.

ספרו המונומנטלי "מאה שנים של בדידות" נמכר ב-50 מיליון עותקים ברחבי העולם ותורגם ל-25 שפות.

 

נכתב על ידי נ*גה , 19/4/2014 17:34   בקטגוריות אישים, סופרים, תובנות  
33 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חג החרות


 

 

חג הפסח נקרא גם חג החֵרות

על חֵרות ומשמעותה נאמר רבות

אינני מתכוונת כאן להתפלסף בנושא

לכל אחד חֵרות משלו

החֵרות להחליט החלטות

החֵרות לעשות מעשים , הדרך בה לחיות את החיים...

 

באחת מתוכניות הטלוויזיה השבוע שמעתי מישהו ששב מהשבי

שאמר שאפשר גם לחוש חרות ביושבך  בשבי

אתה מוצא אותה במוח שלך, במחשבות , בזכרונות

אדם חזק ללא ספק יכול לומר זאת.

 

לפני זמן מה צלמתי את התמונה הבאה

והיא התקשרה לי כעת לנושא

 



ציפורי  הדרור- כמה סמלי השם !

יושבות לנוח על הגדר, המסמלת את העבדות (?)

ואז בוחרות בחֵרות שלהן

ועפות למקום אחר ....

 

ואולי אין חרות מושלמת

תמיד אנחנו כבולים למשהו ,מתחשבים במישהו

חֵרות היא מלה לא פשוטה ופנים רבות לה !

 

 

 

ולסיום שירו של ג'ורג' מוסטקי : החֵרות

שבעברית שרה אותו חוה אלברשטיין בתרגום של יורם טהרלב

 

 

נכתב על ידי נ*גה , 17/4/2014 17:04  
25 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  נ*גה

מין: נקבה

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

82,817
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , שונות , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנ*גה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נ*גה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ