לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

יומני היקר


אני כל בוקר מלקטת פרטים קטנים , שמחות קטנות של יום חולין ...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2016    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2016

והערב


 

   הפתיחה של פסטיבל המחולות בכרמיאל

וזאת השנה השלישית כמדומני שאינני שם ברציפות כמעט 3 ימים

חברי הקבועים בבלוגיה משנים עברו

אולי זוכרים את הרשמים שלי משם

(הפוסט הראשון נכתב בשנת 2009, השנה בה פתחתי  את הבלוג)

כן

תגידו

המוני

דביק

חם

אבל

אנרגיות חיוביות

מופעי הפתיחה והסיום מושקעים ומרהיבים !

רקדנים , זמרים ומנחים מעולים

אירועים שונים במשך כל היום

תחרות כוריאוגרפיה ותחרות המחול העממי ועוד

מחצות הלילה

המוני רוקדים במעגל אוחזים יד ביד

שוכחים לזמן מה את הבלי העולם, תלאותיו וצרותיו !

באולמות מצטופפים הרוקדים ריקודי עם נוסטלגים שלא נס ליחם לשירים שכולנו אוהבים

נתינת במה ל'רוקדים על גלגלים', מרגש כל כך !

מספר שנים נהגתי להצטרף לרוקדים המתקשים בראיה וחלק מהם עיוורים

וללוות אותם בריקוד

מדהים לראותם רוקדים

ותמיד אמרתי שיצאתי אני זאת הנשכרת מאותו ארוע כשאחזתי בידיהם במעגל הרוקדים

להקות מחול מגיעות ממקומות שונים בעולם : רוסיה, גיאורגיה,ספרד, ארגנטיה ועוד

בכל ערב מופע מיוחד ( בתשלום)   אחת ההופעות של השנה (שהכרטיסים אליה אזלו מזמן!)

 של הלהקה מסנט פטרבורג-במופע בלט על הקרח  'אגם הברבורים'

ועוד מופעים כולם קסומים !

באזור מיוחד מוקמים אהלים לאלה שבאים ממרחק,

ולא תאמינו באים גם מאילת !

שוק ססגוני , אוכל רב גוני

 

אז אני אעדר השנה

ומי יודע

מה יהיה בשנה הבאה ?

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי נ*גה , 19/7/2016 22:06   בקטגוריות פסטיבל כרמיאל  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קווים מתחברים


קווים מתחברים
קווי אור
גלים
אדוות
וחול
'שעת הזהב'
בחוף
שעה קסומה
של סוף יום
דקות של קרני שמש אחרונות
תקווה
ומחר שוב תזרח החמה !

*התמונה צולמה לפני כשבועיים
נכתב על ידי נ*גה , 18/7/2016 20:50   בקטגוריות טבע, ים, מזג אויר, צילומים שלי, שקיעות  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זה היה לפני שבוע


  בין ששי לשבת לפני שבוע בדיוק

 זה היה קרוב לשעת חצות

(אני לא מהממהרים/ממהרות ללכת לרופא ודחיתי עד ש...)

 בסופו של דבר הגעתי ל... לחדר מיון

לא אלאֶה אתכם בכל הפרטים

לא אלאֶה אתכם בכאבים

( כבר אמרתי לא פעם שאני לא מאלה המספרים והרי אנחנו לא ממש אנונימיים כאן, מלבד אלה שהצליחו לשמור על אנונימיות,

והאמת שזה גם לא כל כך חשוב לעצם העניין)

רוצה רק לציין לטובה את האחות בחדר המיון שקבלה אותי

את החיוך שלא מש מפניה

בזמן ששאלה אותי לפרטים

בזמן שקצת נבהלה או שרק אני זֹאת שנבהלתי  מלחץ הדם שעלה ועלה!

ככל הנראה מהלחץ בו הייתי שרוייה !

החיוך שלה לא  עזר כמובן מבחינה הגופנית  כמובן, אבל סייע לתחושה שאני לא לבד .

לא המתנתי יותר מידי זמן עד לבוא הרופא שקבע שעלי  להתאשפז

אבל עד שהגעתי למחלקה חלפו עוד כשלוש שעות וזה לא נחשב לזמן ממש ארוך בחדרי המיון, מסתבר

 

פתגמים רבים ומחקרים לרוב יש על משמעות החיוך והחיוב שבו ,אז למה יש כאלה המתקשים לחייך

במיוחד אלה שלידם אנשים במצוקה ?

במחלקה בה אושפזתי ל-6 ימים !

הרופאים היו טובים ועשו את עבודתם כראוי

רובם היו נחמדים ( לא כולם! טוב , לא היו לי ציפיות)

האחיות עשו את עבודתן נאמנה וחלקן היו אפילו נחמדות אבל לא ידעו לחייך

אני לא מעבירה ביקורת

כן, זאת עבודה לא קלה בלשון המעטה

אבל מעבירה פֹּה את התחושה

יש מקצועות שרצוי לא לעבוד רק "לפי הספר"

כשבקשתי דבר מה באמצעות הפעמון שליד המיטה ( ואני לא נודניקית וקמה אם אפשר מהמיטה)

השעה היתה לאחר 10 בלילה המתנתי דקות ארוכות

כן, אני יודעת ..הן לפני החלפת משמרת... אבל...

כשהתאוששתי יום לפני שחרורי ויצאתי למסדרון וחשתי הקלה ואפילו שמחה עברה לידי אחות , אבל אני הייתי 'שקופה' כנראה...

ביום בו היו סטודנטיות אחת מהן בקשה ממני רשות למלא ביחד שאלון , היא היתה נחמדה וזה היה כבר לאחר שמצבי הוטב.

(ואגב; זאת לא פעם ראשונה שמצמידים אלי סטודנטים  לסיעוד )

 


ובל נשכח : החיוך הוא אותו דבר בכל השפות.

 

ועוד משם...

מִטתי היתה צמודה לחלון ורק לקראת סוף האשפוז הִסטתי קמעא את הוילון  

מעבר לחלון נשקף נוף המזרח , בבוקר זרחה השמש בעד החלון ואני הצטערתי שאין לי מצלמה לצלם זריחה שכזאת !

בבוקר הראשון ( לאחר לילה של  אי שינה) כשטרם נרדמתי קרני השמש הציקו מאוד אבל נעלמו במהירות

ויותר לא הפריעו .

ועוד נשקפים

שדות שמעֵבֶר

מטע ירוק מרחוק, אולי תירס שמבשיל

וברושים רבים

כשירד הערב ונדלקו הפנסים זמזתי את השיר הנפלא: בין ברושים יורד הערב  (יעקב שבתאי/סשה ארגוב)

ושוב חשבתי

כמה חבל שאין לי מצלמה...

 

וכעת בלבי תקוה ותפילה ששוב לא אגיע לשם...

 

( בזמן שהִבטתי בעד החלון נזכרתי בסִפּור שתמיד משרה עצבות המביא מסר נפלא  (שודאי כולכם מכירים)

על האיש העיוור ששכב בבית חולים ליד החלון

ותאר לחברו ,השוכב לידו ואינו יכול לקום ממִטתו, את  מראות הטבע הנפלאים הנשקפים משם שהוא רואה כביכול

וכל זֹאת כדי לעודד את חברו המרותק למיטה

  יש אושר בלתי נדלה בגרימת אושר לאחרים, למרות המצב בו אנו נמצאים. צרת רבים חצי נחמה,(ככה אומרים)

 אך שמחת רבים מוכפלת פי כמה.

 

נכתב על ידי נ*גה , 15/7/2016 17:20  
34 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ילדים וסיפורים


 

 

 סיפור ראשון

האמת שכתבתי אותו עוד ביום האחרון ללימודים

והכותרת היתה 30 ביוני -30 בצֵל

( *שלושים בצל- שיר של אהוד מנור ששר אורי פיינמן והיה פתיח לתוכנית ברשת ג' למי שזוכר ) 

הוא נותר בטיוטה

וכך כתבתי :

יצאתי בצהרי היום בדיוק !

למשימה קצרה, כי מי יוצא בחום הנורא ולחות שכזאת אם איננו חייב

זהו היום האחרון ללימודים !

ילדים נוהרים משער בית הספר הסמוך למקום מגורי

כולם בחולצת טריקו לבנה .

לילדה שעל צווארה היו תלויות  שתי מדליות בשרוך צבעוני נפלה אחת המדליות

היא לא שמה לב

הרמתי את המדליה ונתתי לה...

בשובי מצאתי על המדרכה את המדליה (אולי לא שלה) ואת השרוך שנתלש ממנה

אולי התאכזבה שנקרעה ובכל מקרה נותרה לה מדליה אחת למזכרת וגאווה !



 

 

ואז...

שמעתי את החדשות העצובות וכל כך קשות

ולא יכלתי לכתוב את הפוסט...

 

סיפור שני

  בנסיעה קצרה ברכבת ילד קטן דיבר בקולי קולות בזמן ההמתנה( מעל רבע שעה) לפני שהרכבת יצאה ובזמן הנסיעה

כל דבר שאמר ממש בקול רם, שהפריע את מנוחת השכנים...הנוסעים השקטים

שתי בחורות עזבו את המקום , אני משערת שבגללו .

אמו לא העירה לו ואני שידעתי שעלי לנסוע נסיעה קצרה סבלתי בשקט

ולפתע קמה אשה מהמושב האחרון וכעסה על האם ובקשה להשתיק את הילד

וטענה שגם היא גדלה ילדים וכו וכו'

לא קל להשתיק ילד, צריך להעסיקו בנסיעה ברכבת

אולי הוא רגיל לדבר כך ומי יודע מה הסיבה ...

לא יודעת אם האם ענתה לה

לקחתי את תיקי ופניתי לדלת כדי לרדת...

 

והסיפור השלישי

בדרך חזרה נכנסתי למספר דקות ל'חי פארק'

ברבורים, ברווזים שטים שם להנאתם

דגים צבעוניים

וסיקסקים מסתובבים באלגנטיות ובחופשיות

המקום שוקק חיים, במיוחד לפנות ערב כשהורים באים עם הילים הקטנים (יש שם מגרש משחקים ועוד...)

לידי עמדו 3 ילדים וביד אחד מהם כוס פלסטיק

ובתוכה

ביצה!

ביצה גדולה כמו של תרנגולת!

שאלתי אותם היכן הם מצאו את הביצה והם הראו לי את השיחים ששם מצאו ,

ממש בקרבת העופות השונים השוכנים שם

בקשתי מהם להשיב את הביצה למקומה
( לא יודעת אם מישהו מבין העופות עדיין יחפש אותה) ולהשליך את הכוס

הם צייתו והביצה הונחה בזהירות

את הכוס אחד הילדים העף למרחוק ( הסברתי שיש פח בקרבת מקום)

וסיפור קצרצר באותו מקום

  ילד אחר שטייל עם אביו ואחיו ראה אותי מצלמת ואמר לי שהוא גם רוצה לצלם

לפני שהספקתי להגיב אביו כעס עליו

חיכתי ואמרתי

ילדים...

 סבבי




 

מאחלת לכל הילדים ולהורים !

הנאה ומנוחה ועניין בחופשת הקיץ ( בקייטנות היקרות מידי , עם חברים וסתם בבית,

  ובחופשה עם ההורים וכמובן בקייטנות סבא-סבתא)

 

*שמתי לב כעת שעובר קו דק בין השיר :שלושים בצל :

 שלושים בצל,
אין לאן לברוח;
שלושים בצל,
עוד מעט אתחיל לצרוח
בין הילד הצורח

ובין הסיקסק המשמיע קולות רבים וצורחים  במיוחד אם מאיימים על הקן שלו. 
 

ועוד צילום אחד  סבבי





 

 

 

נכתב על ידי נ*גה , 6/7/2016 11:37   בקטגוריות ילדים, חופש גדול, חום, בעלי חיים, ברכבת, קיץ, צילומים שלי  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  נ*גה

מין: נקבה

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

100,027
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , שונות , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנ*גה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נ*גה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ