לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

יומני היקר


אני כל בוקר מלקטת פרטים קטנים , שמחות קטנות של יום חולין ...


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2016    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2016

'פיקניק' בסלון


 

 

   הנכד הקטן ( טוב, הוא כבר בן 5 , אבל תמיד ישאר הנכד הקטן...)

ערם כריות בסלון

ספונֶת(ספה קטנה)  כזאת של ילדים

ושמיכות קיץ דקות

( אחת אפילו נשארה בירושה מאמי ויש בה קרע

אבל אין שמיכה כזאת היום בשום מקום !

כל שמיכות הקיץ מבד פִּיקֶה וכד' לא דומות באיכות של פעם !...)

והוא קורא לי

בואי , תראי את האוהל שבניתי

נכון ? את מרשה "לבנות אוהל" עם השמיכות האלו וחיוך מתפשט על פניו?

ואני מחייכת איתו...

מכונת הכביסה הרי תכיל גם את השמיכות האלה,

האוהל שלו כבר מוכן והוא מתחבא בתוכו .

בינתיים אני מכינה את ארוחת הבוקר

חביתה ומעט סלט ואולי גם גבינה לבנה ולחמניה

הארוחה מוכנה ואני קוראת  לו :

- בוא לשולחן

- אני רוצה לאכול באוהל

- אי אפשר לאכול באוהל, האוכל יפול לך מהצלחת

ואז עולה במוחה של הסבתא רעיון ! קול

החביתה , מספר פרוסות של עגבניה ומלפפון ירוק עוברים במהירות מהצלחת לקופסא קטנה ( כזֹאת שהיתה בה גלידה)

ואני אומרת לילדון :

בבקשה , תאכל את הארוחה שלך, אני מבינה שאתה נמצא בפיקניק

 ולכן  הבאתי לך את האוכל בקופסא

 

החיוך שלו היה שווה הכל !

סבביקולקריצהחיבוק של הסוררת


וכמובן צלמתי להוכחה 

התמונה שלו עם החיוך והעיניים הבורקות שלחתי להוריו שהיו כמובן בעבודה !


נכתב על ידי נ*גה , 24/8/2016 21:19   בקטגוריות ילדים, נכדים, קיץ  
הקטע משוייך לנושא החם: קיץ וחופש גדול
31 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לצפת ובחזרה


 

שנים רבות לא הייתי בצפת

כל שנה מתקיים שם פסטיבל בין לאומי של כליזמרים

ומשום מה מעולם לא נסעתי לשם

והשבוע נודע  לי על טיול מאורגן שיוצא בצהרי היום (יום שלישי )  עד לחצות הלילה בערך ( שעת החזרה הבייתה)

כתיבת הפוסט נדחתה עקב קייטנת סבתא-סבא ביומיים שאחרי הטיול סבבי

 ומאחר ומזמן לא יצאתי לטיולים

 ורציתי להיות נוכחת בפסטיבל  הנודע של הכליזמרים

החלטתי הפעם להרשם טלפונית

( לא צריך לשלם מראש,כך שאפשר לבטל גם ברגע האחרון,אם צריך, מה שלא קורה בטיולים אחרים בדרך כלל !)

הגעתי לממקום המפגש

חלק מהנוסעים היו מוכרים, חלקם חדשים

בדרך בקרנו ב'כלנית'

קבלנו ארוחה קלה של פיתות עם לבַּנֶה וזעתר ושתיה קלה

ואי אפשר בלי הצד המסחרי

הוכנסנו לחנות מלאה בכל טוב ממוצרי שמן זית

שמענו הרצאה על יתרונות שמן הזית והמרצה ( ממשפחה מוכרת מ"מרר") הסביר לנו שכדי לבחון מהו שמן זית אמיתי

יש למרוח מעט על כפות הידים (אפשר גם על הפנים)

השמן נספג במהירות ולא משאיר ריח. מחירי הבקבוקים היו בהחלט סבירים !

ומי שרצה קנה סבונים, טחינה , קרם גוף ועוד...  

משם פנינו ל'דלתון' ליקב רימון

ושוב שמענו על יתרונות הרימון לבריאות וקוסמטיקה , כאן המחירים היו מאוד יקרים!

ביקור קצרצר במצפה אמירים

והמשכנו  לצפת !

טיילנו בסמטאות, שמענו הרצאה ( קצת ארוכה) מהמדריך

   על תולדות העיר רבניה ומקובליה

והגענו למתחם המופעים של פסטיבל הכליזמרים.

המוני אנשים

לפחות מזג האויר האויר היה כבר נעים , בלילה היה ממש קריר !


ערב קודם התכתבתי בפייסבוק עם חברה שנוצר ביניננו קשר רב בעקבות הכרות בקבוצת צילום

הכרות וירטואלית שלא מומשה במציאות!

והיא סִפּרה שגם היא תגיע לצפת עם קבוצת מטיילים  מאזור המרכז

זוכרים את הבעיות במתימטיקה ? מכונית יוצאת ממקום א', מכונית שניה יוצאת ממקום ב' -מתי ואיפה יהיה מקום מפגשן ?

(היו גם בעיות עם מילוי בריכות... אוףקריצה)

ובכן , זאת החידה שלי :

אשה אחת יצאה בצהריים מאזור המרכז בטיול מאורגן ,אשה שניה יצאה בצהריים מאזור הגליל בטיול אחר כמובן.

מה הסיכוי שתפגשנה בשעה 8 בערב בצפת בפסטיבל הכלייזמרים ?

שתיהן לא נפגשו במציאות מעולם ,

הפייסבוק ואהבת הצילום חִבְּרוּ בין השתיים !!  קשר הדוק עם שיחות כמעט יומיומיות ושיתוף בחוויות משותפות

נמשכו  כשנתיים בין השתיים .


החלפנו הודעות בטלפון הנייד ונפגשנו בבמה שבה הופיע מירל רזניק הנודע !

התרגשנו מאוד לפגישה שכזאת

הצטלמנו כמובן והשמחה היתה רבה ! יש כמובן בפייסבוק הוכחה ! סבבי

למספר רגעים ( שנראו לי כנצח )  קרה מקרה שהעיב מאוד מאוד מאוד את שמחתי .

המצלמה שלי נפלה מהתיק שלה ולא הרגשתי ( אל דאגה ! היא  נמצאה ותקינה!)

כשבקשתי מחברה לטיול לשמור לי על התיק וכן על תיק המצלמה המצלמה היתה ליד הכסאות לידם נפגשתי עם החברה

הייתי אובדת עצות ! ( כן, אני יודעת שמצלמה נושאים בחגורה שלה על הצוואר,

אבל החגורה העיקה לי ונשאתי על הכתף ( טוב, למדתי לקח !)

בעוד אני בהלם   החלטתי לגשת לשוטרים בלב כבד , כי אם מישהו חמד אותה אין טעם לגשת לשוטרים

וכאן היתה לי הפתעה !

במרחק כשנים-שלושה מטרים ממני עמדו שני שוטרים

ולא תאמינו !!

מייד כשנגשתי אני רואה בידי האחד את המצלמה שלי !!!

ואני אומרת : זאת המצלמה שלי ! לא מאמינה למראה עיני !!

אדם שעמד לידם קרא לאיש שעמד בסמוך לדוכן הפלאפל :צ'רלי , בוא הנה , המצלמה שמצאתָּ שייכת לאשה הזאת!

רציתי לחבק אותו, אבל הייתי כמובן נבוכה ולא ידעתי איך יגיב

אדם חביב בחולצת טריקו  והבחנתי בכיפה לרֹאשו ( לא חרדי)

החברה צלמה את שנינו כמובן למזכרת !

לא ידעתי כיצד להודות לו ( אולי הייתי צריכה לתת לו כסף , אבל גם חששתי להביך אותו)

נגשתי אליו שוב והודיתי לו וברכתי אותו .

כן, יש אנשים טובים באמצע הדרך.

וכך שיכלתי כעת רגועה להאזין לכנר מירל רזניק בנגיתו המופלאה בכינור

ולעבור אח"כ לבמה אחרת

ולהאזין  לדויד וינקרנץ והכליזמרים - "מתוק מדב"ש" מזיכרון יעקב.

חוויה של מוזיקת נשמה יהודית שנוגעת בכולם ! 

הערב שלנו הסתיים בשעה 10 בלילה ( לדעתי מוקדם מידי) , הקבוצה של חברתי מהמרכז נשארה עד 11.30 בלילה

אבל שמחתי שנסעתי

חזרתי קצת עם התכווצויות שרירים...בצפת יש מדרגות, הרי אתם יודעים

והכל חלף ונותרו לי  הצילומים !


לא מעלה אותם כעת מלבד אחד ( שצלמתי בצפת , אמנם לא אופייני דוקא לשם אך החלטתי להקדישו 

בלִווי שורות מהשיר 'סופו של קיץ' 
( מלים:יוסי בכר /לחן:נחצ'ה היימן)

                   לנחצ'ה היימן שהלך השבוע לעולמו 

  
               
"זמורות בכרם מיותם,
                 צרובות מחום של קיץ חם ..."

 

 


 

 

 

 

נכתב על ידי נ*גה , 19/8/2016 19:09   בקטגוריות טיול, מוזיקה, מופעי קיץ, פסטיבלים, אנשים  
25 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כולם יכולים להדליק אור קטן בחדר חשוך*


 העייפות שהצטברה

גרמה לי "לרבוץ" על הספה

ותוך כדי חיפוש  מה לצפות בטלוויזיה

אם בכלל

נתקלתי בסרט :

"יומני החופש"


ממליצה למי שטרם ראה

סיפור עם תובנות , נוגע ללב, מרגש...

 

תקציר עלילת הסרט

סיפורה האמיתי של ארין גרוול, מורה המגיעה לתיכון מוכה אלימות בפרבר אמריקאי,

שתלמידיו חונכו על ברכי השנאה בין הגזעים והשבטים, ובתוך מלחמות הכנופיות העירוניות.

עם הזמן מצליחה המורה להגיע אל ליבם, דרך כתיבת יומנים אישיים,

ובהשראת לימוד השואה ויומנה של אנה פרנק. 

המורה נתקלת בין השאר בחבריה למקצוע החינוך וההוראה שלא רואים את עבודה בעין יפה,

שלא מוכנים לתמוך ולהגיש עזרה

שמשלימים עם האינטרגציה בחינוך בלית ברירה  מבלי לסייע לנערים בדרך הנאותה 

המורה מצליחה מאוד בחינוכם של הנערים שלומדים להעריכה, לכבד אותה ולאהוב אותה !

היא נאלצת לשלם מחיר אישי ומשפחתי אבל לא נרתעה מהדרך בה בחרה.

 

*הכותרת לקוחה מהמשפט אותו אמרה מיפ חיס -חסידת אומות עולם !

האשה שהחביאה את אנה פרנק ומשפחתה

 הנערות והנערים בביה"ס גייסו כסף במכירת אוכל, בריקודים ועוד

  כדי להביאה אליהם לביקור

כולם היו נרגשים מאוד כאשר בקרה בכתתם

וכאשר אחד הנערים אמר לה שהיא "הגיבורה שלו" !

תשובתה היתה :

"אתם יודעים, כולנו אנשים רגילים,
אך אפילו מזכירה רגילה או עקרת בית או נער
יכולים, בדרכם שלהם,
להדליק אור קטן
בחדר חשוך".
...

 

 
 

 

נכתב על ידי נ*גה , 5/8/2016 22:35   בקטגוריות סרטים, חינוך, הוראה, אנשים, יחסי אנוש, מורה לחיים, שואה  
23 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  נ*גה

מין: נקבה

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

100,367
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , שונות , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנ*גה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נ*גה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ