לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


פוטנציאל אינו מוחשי.

כינוי:  אֶרֶס

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2015

העולם המושלם שלי


העולם המושלם שלי מתרחש עוד כמה שנים, פחות מעשור. הוא מושלם משום שהוא מלא בשאיפות שהתממשו, בשאיפות חדשות ומושלם כיוון שאינו מושלם לחלוטין. אני בעלת תואר שני, עובדת על שלישי, משלבת בין אמנות לתרפיה, מטיילת עם יצירות הפרפורמנס שלי ומתחילה לחשוב על הצגתן באירופה וביפן (לאחר כשנתיים זה אכן קורה). חרדותי מפני מוות ותאונות נעלמות, או לפחות אינן שולטות בתפקודי היום-יומי, אך פחדים אחרים מפני כשלון נותרים, אני מאוהבת ונאהבת חזרה, אינני יודעת אם זו אשה, יתכן כי יהיה זה גבר, אך אנחנו גרות יחד, אנחנו עומדות להקים משפחה. אני לא חותכת את עצמי ומצליחה להנות ממזון, האובססיה הזאת מתחלפת בעבודה ובפרנסה. יש לי מטבח יפהפה ואני מבשלת לנו סעודות משותפות ואנו מארחות חברים לעתים קרובות, אחותי ושאר משפחתי מסתדרים עמה ואוהבים אותה, משפחתה שלה אוהבת ומקבלת אותי. דירתינו תמיד נקיה. יש לי שיער ארוך ובריא, אני מרגישה יפה, אני יפה, אינני יראה מפני מין, אנו מתווכחות - על שטויות כמו גם על דברים רבי חשיבות - איננו חוששות להביע את דעתינו או להרים את הקול. ריבים או ויכוחים שוככים בקלות, כי אנחנו משפחה. היא לא אמנית, תודה לאל, יש לה עבודה שונה משלי ולכן השיח בינינו תמיד סוער ומרתק, אנחנו לומדות אחת מהשניה ללא הרף ומתקדמות יחד כל אחת בכיוונה שלה. יש לנו טעם דומה בסרטים ובמוסיקה, אך אנו גם מכילות את השונות בינינו, היא מרעננת ובריאה. אני כותבת ומתאהבת בזה, בעתיד המושלם שלי ובאהבה אשר ממתינה לי. זה נוגע ללבי לטוב ולרע. אם אכן אני היא יוצרת המציאות שלי - זה העתיד שאני בוחרת בו, זה העתיד שאאבק למענו.

נרשמתי לאוניברסיטת תל אביב. בזכות הפסיכומטרי שעשיתי בתיכון התקבלתי לחוג לתיאטרון. לדאבוני, נרשמתי בטעות למסלול הדו-חוגי כשבעצם התעניינתי בחד-חוגי. שלחתי דוא"ל לאגף המרשם בתקווה שישנו את פרטי הקבלה שלי. משום שאני שחקנית במקצועי, לימודי התואר מתקצרים ב-30 ש"ס. אני בונה על מסלול המצטיינים והתמחות בבימוי. נראה מה יהיה.

בימים האחרונים חשבון הבנק שלי אוסף לעצמו כמה שקלים נוספים. גרוש מהצגה פה, כמה גרושים מהצגה שם, בונוס מהבמאית שלי (אני ראויה לו), תשלום מאירועים שרקדתי בהם לפני כחודשיים. זה לא הרבה, אבל משהו בהכנסה הזו מעודד אותי ומרגיע מעט את החרדה הכלכלית-קיומית שסבלתי ממנה לאחרונה. אני מרגישה שזהו פתח להכנסות גבוהות יותר, שאני מתקדמת בתהליך שבחרתי לעצמי. יש עתיד (למרות שאינני מצביעה לפיד)!
אני עובדת קשה על הכלה עצמית. לקבל עצמי כפי שאני, ללא שיפוטיות מיותרת, בלי בקורת הרסנית ותובענית כל-כך. זו עבודה מורכבת וסיזיפית, אך כה משמעותית לי. התהליך ארוך, אין ספק, לעתים נדמה כי הוא איטי מדי ושאני נותרת תקועה במקומי, אך במבט לאחור ישנו פער נפלא בין היום ללפני.

אני מרגישה ילדה גדולה.

(פוסט דכאוני יכתב בהמשך הדרך. )
נכתב על ידי אֶרֶס , 28/2/2015 18:29  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




כולם שקרנים, הא?

איזה באסה.

 

(מזל שיש לי את עצמי.)

נכתב על ידי אֶרֶס , 14/2/2015 10:23  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





12,093

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאֶרֶס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אֶרֶס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ