לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מיקי, מיקי, מיקי.

החיים כסיטקום, מיקי - זכר 25+, ברמן ממורמר, ציני, ומאותגר נשית. "הימים הופכים קצרים יותר ויותר, הלילות ארוכים יותר ויותר, ולפני שאתה שם לב, החיים שלך הופכים ללילה אחד ארוך, עם כמה שעות אור יום חסרות הכרה." (בראיין פלאנגן - קוקטייל)


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2009

סנפלינג, גורילה וגלגל קרוע


אחרי סופ"ש כבד שנפל על כוחותינו, התיישבתי סוף סוף עם קצת זמן לכתוב.

הסיבה שמצאתי את עצמי ער אחרי משמרת מעייפת במיוחד ביום שבת בבוקר, היא אלי, החבר החדש של ירדן (ע"ע השותפה האדמניסטרטיבית בדירה) שמוציא טיולי סנפלינג וקיר טיפוס וקישקושים כאלה של אקסטרים.


וכך, בשעה 9:30 בבוקר, אני מגלה מולי את ירדן בטייטס צמוד שחור שיורד קצת מתחת לברך, נעלי ספורט, קפוצ'ון קורס וקוקו גבוה, כולה אנרגטית ועירנית.

"תגיד לי, יש מצב שאתה עדיין ישן?"

"אה," מילמלתי. "מתי ישנתי לפני שזה נחשב עדיין, בדיוק?"

"קום קום, יוצאים לטיול."

"ירדן, אם את רוצה לקום לטייל עם מישהו על הבוקר, תקני כלב." נחרתי קלות.

היא כנראה התעלמה לחלוטין מהמחאה הישנונית שלי, כי ב9:45 איכשהו מצאתי את עצמי לבוש במכנס שלושתרבע, חולצת "לילה לבן" שחורה, נעלי ספורט וכוס קפה ביד.


"אנחנו אמורים לפגוש את אלי בצומת גולני." המפקדת ירדן תדרכה אותי.

"ואז לאן?" ניסיתי להביע עניין.

"מאיפה אני יודעת, נעקוב אחריו.."


יצאנו, ולמרות שנהגתי, אני לא זוכר איך בדיוק הגענו לצומת גולני, רק שהגענו.

נכנסתי לדוכן הזה של חב"ד כדי לשתות עוד כוס קפה, ובנתיים ירדן נתנה הנחיות לאלי,

בנוגע לאיפה אנחנו, (ובטח משהו כמו "יש מצב שאנחנו פה ואתה עוד לא?!")

עוד לא סיימתי את הקפה, וירדן התקרבה אלי, כשליידה איזה סוג של גורילה על קביים.


אלי, (ע"ע הגורילה – כפי שהתברר לי אחר"כ), הוא שני מטר של חזה נפוח ודו ראשי יותר גדול מהראש שלי. ירדן, שהייתה יכולה בקלות לנגוח לו בביצים, הכירה ביניינו, והוא התחיל להסביר לי איפה אנחנו הולכים לגלוש. ("לגלוש", אגב, זו המילה של הסנפלינגאים המומחים, לסנפלינג.) הוא דיבר הרבה, מה שהסתכם ב-

"הבנת?"

"לא, אבל אני אעקוב אחריך, אז מה זה משנה?" שלי.


נסענו משהו כמו עשרים וחמש דקות או חצי שעה, ואז עלינו על דרך אפר.

המשכנו קצת עד ששמענו פיצוץ קטן, שהבהיר לנו שאחד משלושה דברים קרה:

  1. קטיושה! איפה הממ"דים ברמת הגולן?! איפה המקלט הקרוב?! הלוואי שיפול בשטח פתוח! אהה!!! אנחנו בשטח פתוח!

  2. לנו התפוצץ צמיג.

  3. לאלי התפוצץ הצמיג. אם להגיד את האמת, אני לא יכול להאשים את הצמיג.


אני נשארתי באוטו, בעוד שירדן מבררת עם אלי איך בדיוק התפוצץ לו צמיד, ושיש לו..

(מבט על השעון), 7 דקות מטכליות לסדר את הגלגל ספייר ולהמשיך, כי היא כבר רעבה.

היא נכנסה לאוטו והסבירה לי את המצב.


ישבנו מספר דקות באוטו ודיברנו על דברים שטותיים, ואז הרמנו את המבט והופתענו לראות את אלי, בדיוק איפה שעזבנו אותו – בוהה על תא המטען האחורי שלו.

חשבנו בהתחלה שאולי הוא מחפש משהו, אבל מבט קצר הוביל אותנו למסקנה, שהמפלץ המגודל הזה, פשוט לא יודע איך להחליף גלגל. אחרי שצחקתי את נשמתי, יצאתי

מהאוטו ושאלתי אותו אם הוא צריך עזרה.


בעוד אני מבריג את האומים בחזרה לצמיג הרזרבי, לא יכולתי אלא לחשוב, איך הבחור הזה שלא יודע איך להחליף צמיג, הולך להוריד אותי עם חבל מגובה כמה עשרות מטרים?!


חזרתי אל הרכב וניסיתי להפעיל על ירדן קצת מנסיוני הצבאי -

"המפקדת, אההה.. ירדן," התחלתי. "אני לא מרגיש כ"כ טוב, אולי כדאי שרק אתם תרדו מההר הזה..."


מבט מהיר מירדן אמר שאני לא מוציא את עצמי מהעסק, והמשכתי לסוע לאט ובהססנות אחרי אלי.


הגענו למקום, עלינו אל הנקודה שממנה אנחנו הולכים "לגלוש", אלי חיבר אותנו לכמה

חוטים, ריתמה והוריד אותנו.


עד שהגעתי לקרקע, כל מה שעשיתי זה לדמיין את אלי יורד ליידי עם סכין,

ולוחש לי "צריך עזרה?", כשהוא חותך את החוט הזה שמחזיק אותי בין הקרקע הסלעית לבין האדמה המוצקה שלמעלה.


ירדן, אגב, אמרה לו שזה לא יילך, כשהוא שאל למה, היא אמרה לו

"כשתגדל תבין."


זה אפשרי בכלל?!

נכתב על ידי , 17/1/2009 21:07  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לכו להזדיין - נשבר הזין ונמאס ממכם (או: Fuck you בעברית)


נמאסתם, פלשתינאים, נשבר לנו הזין ממכם. חבורה של בורים פאנטים, תוציאו את הראש מהקאפיות,אולי במקום להאשים אותנו במצב המחורבן שלכם, תבדקו למה הממשלה שלכם לוקחת לכם את הכספים ויורה לכם טילים מהבתי ספר. שתתקעו עם כל 72 הבתולות הלא נותנות שלכם ישר בתוך התחת!

נמאסתם כל הערבים הישראלים, חבורה של בוגדים אוכלי חינם, תוקעים את הכבישים עם המכוניות הגנובות שלהם, דופקים מאה שמונים קמ"ש בכבישים עירוניים – תאטו כושילאמא שלכם! מתרבים כמו ארנבים, יש לכם יותר ילדים מרשיונות נהיגה! לומדים באונברסיטאות שלנו בחצי חינם בזכות ההפליה המתקנת ואחר"כ נותנים טרמפ לבן דוד מעזה עם החגורת נפץ – מחבלים בפוטנציה, מקבלים קצבאות מהמדינה – תפסיקו להזדיין!


נמאסתם כל השמאלנים הפציפיסטים, יושבים בת"א ושותים קפה בארומה, שומעים אריק ברמן ומחפשים הגשמה עצמית – תצאו מהבועה! כל פוסטמה שמפריעה לחייל לעשות את העבודה שלו במחסום, כדי שלא תתפצצו לכם עם הלאטה שלכם לאלף חלקים קטנים - תמצאי משהו יותר טוב לעשות עם הזמן שלך!


נמאסתם כל הבני 16 אוהדי בית"ר, "ימניים קיצוניים", ערסים צעצוע, גברים עם סכין וארבעים חבר'ה מאחוריהם. סקרנים מזדיינים, עומדים עם הפלאפון שעה וחצי מול המצלמות של החדשות בכל פעם שיש נפילה ועושים שלום למצלמה – לא, אמא לא רואה אותכם! הלוואי שיפול עליכם פאקינג גראד! כל הג'ובניקים שמורידים פרופיל ומשחקים כדורגל אחרי הצהרים, חוזרים כל יום הביתה וכותבים באינטרנט שצריכים להרוג את כל הערבים – קל לנהל מלחמות מהכורסא! אתם מוציאים שם רע לימין!


נמאסתם כל הבובלילים, הפרידמנים, וכל מי שיש לו שם שהמציאו באח הגדול! חבורה של חסרי חיים, מפרנסים את החברות שעושות ריאליטי במקום לגרום לבני זונות לשלם יותר כסף על תוכניות טובות, ילדים מושפעים בוכים על אפלייה בגלל שהם מזרחים – עברו 50 שנה, תתגברו כבר!


נמאסתם כל הדוסים שדוחפים תהילים ואת התיקון הכללי לכל רכב שעובר בצומת – תמצאו עבודה!

נמאסתם כל הילדים שמנשקים את המזוזה ולא יודעים מה כתוב עליה, נמאסתם כל ה"מחזקים", עם הפרקי תהילים והפסוקים בתנ"ך שמדברים על המלחמה – חבורה של פראזיטים תתגייסו כבר!


נמאסתם כל הבני זונות שלא משאירים טיפים לנותני שירות, אתם חבורה של חראות, חצי שעה אני שומע את כל הזיוני שכל שלכם על הבר – אז מה אם הזמנתם רק בקבוק גולדסטאר?!


נמאסתן, כל הבנות זונות שמנפנפות את כל מי שבא לדבר איתן. את לא בר רפאלי! וגם אם היית, זה לא נותן לך את הזכות להיות כלבה מתנשאת לאנשים שעשו מאמץ ובאו לדבר איתך.


והכי חשוב, אתה מיקי – אתה נמאסת, עם כל הפילוסופיות בשקל תשעים שלך, יא מגדיל צ'יפס אשכנזי, מזרחי, שמאלני, ימני, קוף, לא מאמין באלוהים אבל אומר בעזרת השם ושם כיפה אצל סבא וסבתא, חתיכת שוביניסט חסר מצפון. לך להזדיין.


(בהשראת המונולוג של אדוארד נורטון מהסרט השעה ה25, באחת ההופעות היותר חזקות של השחקן המצויין הזה.)

((אפשר לחפש ביוטיוב – Eduard Norton – Fuck You)).

(((אם מצאתם את עצמכם בקטע, ונעלבתם, משום מה – לא יכול היה להיות אכפת לי פחות. באמת.)))

נכתב על ידי , 14/1/2009 23:55  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



על בדיחות קרש, נהגי מירוץ, ופרו אבולושן.


ניסיתי אתמול שעה לתפוס את גלעד (ע"ע- גייייילעד), ולשאול אותו באיזו שעה הוא אמר שההופעה שלו שוב, רק בשביל לעצבן אותו. ירדן עבדה עד מאוחר, אבל בכל מקרה היא לא הפסיקה לרדת עליו שאפילו למקלטים בשדרות לא יקבלו אותו למופע. 


אחרי שעה, ו210 שיחות שלא נענו, הוא נזכר לענות, ואז כבר שחכתי מה רציתי, אז שאלתי אותו, 40 דקות לפני ההופעה "מתי אמרת שההופעה שלך שוב?"

"בן זונה מצידי תרוץ עד לכאן, יש לך 20 דקות."

"מה אתה מלחיץ זה עוד 40.."

"אמא שלך זונה בת זונה." גלעד תמיד היה לחוץ לפני הופעות.

"סתם אחי, חזי פה למטה, אני רק מריץ פה עוד איזה משחק באקסבוקס ואנחנו באים," החלטתי

שעוד לא שמעתי מספיק קללות.

"בוננאאאא, יא שיער ביצים כנס לאוטו של חזי, ותגיעו לפה כבר," כמה חלבי מצידו.

"צוחק מותק, אנחנו בדרך."


איזה בדרך ואיזה צ'לסי, דקה אחר"כ חזי נכנס דרך הדלת, מדליקים את האקסבוק, מכניסים את הפרו אבולושן, ואחרי מחצית שניה רצחנית בדקה ה-82, אדריאנו פירק לחזי את השער, ואני עליתי ל1-0 קטן, אך משמעותי. (כי ניצחון זה ניצחון, תשאלו כל אחד.)


נעלנו נעליים (כי מורידים אותם בכניסה למקדש [ז"א הדירה] שלי [ז"א של ירדן]), ועפנו לכיוון האולם על קצת פחות ממהירות האור, כי שמנו לב שנשארו לנו רק 17 דקות. הגענו לאזור תעשייה וחזי שואל אותי "מיקי, לאן אני נוסע מפה?"

"מה זאת אומרת לאן, אתה לא יודע איפה זה?"

"לא, מאיפה לי.."

"מה אתה דפוק, חשבתי שאתה יודע!"

"איזה מה לי ולאזור תעשיה פה, הכל נראה לי אותו הדבר."


חשבתי להתקשר לגלעד, אבל יותר בטוח להתקשר למשפחה אלפרון ולצעוק "כל הזין בקונדסון – יעקוב". גלעד יודע איפה אני גר.


שניה אחר"כ הבוס (ע"ע אמא), מתקשרת, ומודיעה לי חגיגית שכדאי מאוד שאני אגיע למסיבת גיוס של שירז, כי הבטחתי לברמן לה ולמליון ציצי המהלך שהיא קוראת חברות שלה. למה היא לא יכולה לשתות וודקה רדבול כמו כל הבני 18?

"אין בעיה אמא, רק מתי זה שוב?"

"אתה צוחק עלי?"

"לא! מפתאום, שאני אעשה דבר כזה..?!"

"ב12:00. היא תהרוג אותך אם לא תגיע."

"בסדר, בסדר. ביי אמא. – אההה, רגע. את יודעת איפה אולם *צונזר*?"

"כן אז אתה לוקח ימינה וזה ליד ה.."


הגענו בדיוק לבדיחה ההיא שלו שהוא המציא בפעם האחרונה שאיחרנו לו להופעה.

('מכירים את זה שיש לכם חברים בני זונ....')

נכתב על ידי , 14/1/2009 18:24  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בן: 31

MSN: 

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 18 עד 21 , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיקי ר. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיקי ר. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ