לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

דני אמיר - הזיות של אוטופיסט


טפס על הר פוג'י, חילזון - אבל לאט (איסה)


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


3/2010

העיניים נשואות לירושלים - הלב לתל אביב


שתי החלטות גורליות ומכריעות עומדות ליפול בשעות הקרובות או בימים הקרובים, החלטות משפטיות שקשה להגזים בחשיבות שלהן לגבי החברה הישראלית בכלל,  והכוח של מעסיקים מול עובדים.

 

טוב, לא היה כל כך קשה להגזים. עשיתי את זה די בקלות. 
 
 בעצם רק אחת ההחלטות היא היפר סופר חשובה, מבחינת כל היושבים בציון. תהיו איתי רגע: במפעל אקרשטיין בירוחם העובדים ראו שההסתדרות לא עושה כלום למענם כבר שנים, ופנו ל"כוח לעובדים" כדי להתארגן ולהקים ועד. אחרי שיותר משליש מהעובדים הצטרפו - זה מה שצריך כדי שהוועד ייחשב "יציג" - ההנהלה לא הסכימה לדבר איתם, בטענה שיש עוד שני מפעלים של "אקרשטיין" - באיזור התעשיה של ראש פינה/חצור ובאשדוד, ושלא מדובר בשליש מכל עובדי אקרשטיין בארץ. בית הדין לעבודה בבאר שבע פסק לטובת העובדים, ואז התרחש הפלא האמיתי: יומיים שלושה מהרגע שבית המשפט החליט שההנהלה מחוייבת לדבר עם הוועד בירוחם, ההסתדרות פתאום נעורה משנתה, כאילו נסיך נשק לה בשפתיה, והודיעה שהיא ארגנה - במהירות הבזק - את רוב עובדי שני המפעלים האחרים, ולכן אין צורך שההנהלה בירוחם תדבר עם הוועד המקומי ועם "כוח לעובדים".  
 
במקרה - ועוד נגיע לזה - גיליתי בחודשים האחרונים כמה קשה להקים ועד עובדים, במקום בו אין ועד - מה שמכונה "התארגנות ראשונית". התגובה הראשונה של רוב העובדים היא פחד. ברור לי לגמרי, לאור הניסון הקצר שלי,  שרק פתי שמוצאו העדתי מנאיביסטן יכול להאמין שהנהלת אקרשטיין לא איפשרה - ואולי אפילו עודדה - את כניסת ההסתדרות  לשני המפעלים האחרים - כדי למחוץ את הוועד בירוחם. ואת "כוח לעובדים".
 
מילה על כוח לעובדים: מדהימים.  
 
בית הדין הארצי בירושלים יצטרך להחליט אם להכשיר את המחטף הכוחני של ההסתדרות - שענן גדול מרחף מעל טוהר הכוונות שלה - או להחליט שההסתדרות יכולה לייצג את העובדים בשני המפעלים האחרים - אבל לא בירוחם, שם העובדים הרוויחו ביושר וביזע את הזכות לייצג את עצמם, עם הארגון שעזר להם לעמוד מול ההנהלה.
 
 
עובדי אקרשטיין בירוחם
 
למי שלא יודע - ועכשיו מגיעים להחלטה השנייה - יש מתאם ישיר בין צמיחת הפרא של הפערים החברתיים בישראל - והתחזקות בעלי ההון - לבין הירידה בעבודה המאורגנת בארץ ב-25 השנים האחרות. רוב המעסיקים כבר התרגלו לכך שהם לא צריכים לספור את העובדים, וכשמתחילה התארגנות חדשה, התגובה האינסטינקטיבית של רוב המנכ"לים היא לפטר, לאיים ולהתמם. בירוחם פיטרו את מוביל ההתארגנות, אלכס בבייב - אבל נאלצו להחזיר אותו לעבודה תוך 48 שעות, אחרי הפגנות של פעילי "כוח לעובדים"  מול בית אקרשטיין בהרצליה, ושביתת אזהרה של העובדים בירוחם. ב"הוט" פיטרו את מוביל ההתארגנות - יוסי מנדל - ובית הדין פסל את הפיטורים. את השיטה הזאת - של פיטורי יוזם ההתארגנות ניסו גם בעוד כמה מקומות, למרות שמדובר בצעד שהוא בניגוד לחוק, וייתכן - אני אומר את זה בזהירות שאני לא ממש עומד מאחוריה - שגם בערוץ הספורט, מקום העבודה שלי עד לפני שלושה חודשים, נבהלו מהעובדה שמישהו - במקרה הזה, אני - כבר אירגן כמעט שליש מהעובדים - ומיהרו לפטר אותו - או במקרה הזה, כאמור - אותי.
 
עשר שנים כתבתי טקסטים עבור הערוץ והרגשתי שמעריכים את התרומה שלי, אבל בצירוף מקרים מהמם, חודשיים אחרי שהתחלתי לארגן את החברים שלי ב"כוח לעובדים" - ושבוע אחרי שההנהלה קיבלה אי-מייל מלשני עלי ועל הוועד - קראו לי לבוא רגע לאחד המשרדים - ושלחו אותי הביתה.
 
מאז אני חי בתסריט שסופו עוד לא נכתב. דרמה אנושית בה הפעיל החברתי שבי כמעט מתייאש, אבל הסופר/חוקר/משורר - זה שמביט בלי לשפוט - רואה גלריה חדשה לגמרי של התנהגויות אנושיות, שעליהן הוא רק שמע, אבל מעולם לא נתקל בהן ממש. זאת גם דרמה משפטית - מהר מאד עברנו להתכתבויות והתנסחויות, מתן עדות, חקירה נגדית, מרשי טוען ומרשי מכחיש. אשתי מרשי לי או אשתי לא מרשי לי. (היא כן, מזל גדול שהיא כן)
 
הפרדוקס הקטן הוא שכחלק מהמאבק על זכות דמוקרטית - התארגנות עובדים - איבדתי זכות דמוקרטית אחרת -  להתבטא בחופשיות ובקלות דעת על כל מה שעובר עלי בתקופה הזאת. כל מה שאגיד או אכתוב עובר מגרסה אצל עורכי הדין שלהם, ומוצג כעדות נגדי. אולי יום אחד כל זה יסופר, כולל הרגע הגרוטסקי ביותר, האמירה המופרכת ביותר, הרגע הפאטתי ביותר, וצירוף המקרים המוזר ביותר.
 
וכן, זאת ההחלטה השניה שתיפול בשעות הקרובות או בימים הקרובים, כשנשיאת בית הדין לעבודה בת"א, תחליט אם צריך, או בכלל אפשר, להחזיר אותי לתפקיד שלי בערוץ*. אני פתוח לכל החלטה שתתקבל. אני כבר מכיר את המציאות מספיק טוב כדי לדעת שגם אם כבוד השופטת תטעה - בעתיד יתברר שזאת טעות לטובתי.
 
כמה חברות שהגיעו להפגנה ספונטנית מול משרדי ערוץ הספורט
 
 
 
*  קיימת גם אפשרות מוזרה שהשופטת תקבל את הטענה שלי - שפוטרתי בניגוד לחוק, רק כי ניסיתי להקים ועד, אבל במקביל לא תחזיר אותי לעבודה ותקבל את הטענה של הערוץ - שמכיוון שהקלטתי את הממונים עלי בלי ידיעתם - הם איבדו בי אמון ולא מסוגלים לעבוד איתי יותר. הטענה הזאת בעייתית כי אותן הקלטות מוכיחות, לדעתי - את העובדה שהיתה כאן מזימה. משהו בהגיון כאן לא ממש מסתדר לי, אבל גם זאת אפשרות ריאלית.
נכתב על ידי , 8/3/2010 16:20  
48 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של חוד התער ב-15/5/2010 22:34



Avatarכינוי: 

בן: 58




12,816

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להאדום שבלב של אריק קנטונה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על האדום שבלב של אריק קנטונה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ