לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אהבות ושקרים


סיפור המספר הרבה חוויות אמיתיות מהחיים. סיפור עם אהבות, שקרים, בגידות, מוות, כאבים, שמחות ועוד הרבה. סיפור שמתאים במיוחד לבני-נוער. וכולם יהנו ממנו. יש בו מגוון של סוגים וסיפורים וכולם ביחד יוצרים סיפור אחד מדהים ומרגש שכולם יאהבו ואוהבים! :)


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031




הוסף מסר

1/2009


מצטערת על העיקוב =/

אבל הנה....   (:

 

פרק 2  (:

 

גיל עצם את העניים ושמע שתי יריות.

לאט לאט הוא פקח את עיניו בעודו כולו מזיע ורועד "מה זה? מאיפה האקדח?!"

"יש לי" אמרה שקד "מה הם עשו פה אתה מוכן להסביר לי?!"

"אין לי מושג. אני ננעלתי בחדר ושמעתי רעשים ו...." אמר בפחד. "מאיפה האקדח?

למה הם באו בכלל? יש לך בכלל מושג במה הסתבכנו?!"

"תקשיב גיל, לא הייתה לי ברירה. חוץ מזה חשבתי שסידרתי את העניינים איתם.." היא אמרה פתאום בשקט עם הראש למטה"

"מה זאת אומרת? מה עשית"

"אני שכבתי עם המנהל שלהם. עם האחראי שלהם." היא אמרה בבושה והסתכלה על הריצפה.

גיל לא ידע מה להגיד לה. הוא לא אהב את זה בכלל שאחותו מפקירה את עצמה אבל שנייהם יודעים שאין להם ברירה. ושהם צריכים לשרוד!

הוא התקרב אליה וחיבק אותה חזק.

"דנה!!!" גיל מהר צעק ושנייהם יצאו בריצה לחפש אותה ברחבי הבית הגדול.

הם לא מצאו אותה. כשגיל יצא לגינה כדי לחפש את דנה שם הוא ראה מכונית שחורה עם חלונות אטומים, כאלה שאי אפשר לראות דרכם כלום, וגבר בשנות ה 35  לחייו לבוש כולו שחור עם משקפי שמש,, שנשען על המכונית.

ברגע שהוא קלט את גיל מסתכל עליו הוא ישר נכנס למכונית ותוך שנייה המכונית נעלמה מהרחוב. הוא חשד שמשהו רע קורה רע קורה אבל משהו קטע את מחשבותיו אבל זה לא עניין אותו. רק לחפש את דנה היה לו בראש.

הוא נכנס הביתה ואמר לאחותו שהוא לא מוצא את דנה והיא החלה לבכות ואמרה שגם היא לא. "תמשיך לחפש גיל! נו מה אתה מסתכל עלי תמשיך לחפש כבר!!"

גיל הסתובב ולא זז. רצו לו כל מיני מחשבות בראש שהוא לא הצליח להוציא מהראש וזה חירפן אותו. זה רק הלחיץ אותו יותר.

"גיל? גיל מה קרה אתה חולם?" שאלתי.

"עמית? מה את עושה פה? למה באת? קרה משהו? מה את יודעת?

"וואו גיל תירגע מה יש לך? כולך אדום! מה יש?"

"כלום! קרה משהו עמית אני ממש לא יכול עכשיו"

סתם שירה פה מחכה לי בגינה ורצינו לשאול אותך אם בא לך לבוא איתנו לקניון. כי אין מצב שאתה לא בא למסיבה.. התחיל החופש! צריך לחגוג!" אמרתי בחיוך.

"מה..? לא עזבי עמית תודה אבל אני חייבת ללכת באמת." הוא אמר בלחץ.

"מה יש לך גיל אתה מלחיץ אותי. משהו קרה נכון? תספר לי בבקשה אני יכולה לעזור לך"

עמית אני באמת מעריך את זה אבל אני לא יכול עכשיו. תודה. ביי!"

הוא נכנס לתוך ביותו וטרק את הדלת בפרצוף שלי.

'משהו כאן ממש מוזר' חשבתי לעצמי. היה נראה לי כאילו הוא לא רוצה שאני אגלה משהו..

עזבתי את זה והלכתי חזרה לשירה.

 

 

"איפה דנה?" שאלה שקד.

"לא פה.."

"אז מה אתה עושה פה? רוץ תחפש אותה!!"

"אני לא יכול.. עמית בחוץ. זה מה שחזר לי. שהיא תגלה הכל. את מכירה את עמית."

"מה היא עושה פה?"

"מה זה משנה עכשיו? את מוכנה להסביר לי מה תעשי עם הגופות?"

"חשבתי על משהו.. אני אצטרך את העזרה שלך בזה.. הלילה. בחורשה הנטושה"

גיל ישר הבין למה היא מתכוונת. הוא ידע שאין עוד כל-כך הרבה פתרונות ובכל זאת החליט להתווכח איתי

"שקד את יודעת שזה רצח כן? אנחנו יכולים לגמור את החיים שלנו בכלא"

"אל תדאג. לך לא ייקרה כלום. אם ייקרה משהו זה רק לי. ולא ייקרה כלום! תסמוך עלי"

"אני הייתי עד לרצח! את מבינה מה זה בכלל?"

שקד החלה לבכות. "אני לא מאמינה שהסתבכנו ככה. אם היית מספר לי לפני ארבעה חודשים שזה מה שעומד לקרות לנו הייתי צוחקת לך בפרצוף!!" היא ניגבה את הדמעות "אתה בכלל קולט באיזה מצב אנחנו? אין! הלך עלינו"

גיל גם בחל להזיל דמעה. הוא ידע שהיא צודקת בכול אבל רצה רק לעודד אותה!

הוא התקרה אליה וחיבק אותה ושנייהם החלו לבכות ביחד.

 

 

אחרי שלי ולשירה היו כמה שקיות בכל יד החלטנו לשבת קצת בקפה ארומה ולהירגע.

"את שומעת? אני צריכה להתייעץ איתך בקשר למשהו"

"דברי" אמרתי בפה מלא מסוקרנת לדעת מה שיקה צריכה.

"את חושבת שהלילה זה הלילה?"

"מה זאת אומרת?" שאלתי מקווה שלא לשמוע את התשובה שאני חושבת שהיא.

"נו את יודעת.. אני ואלעד.. הלילה.. מה את אומרת?" היא שאלה בחיוך מבויש

"השתגעת?!!" צעקתי וכמעט נחנקתי מהסנדביץ' שלי...

"מה?" שירה שאלה מבולבלת..

"את באמת שואלת?" לא הבנתי.. " קודם כל את בכיתה ט', חוץ מזה אני לא באמת חושבת שאת מוכנה.. וחוץ מזה תם רק שלושה חודשים ביחד שירה! הוא אמר לך משהו?"

"לא באמת שלא, פשוט שמעתי כמה חברים שלו מדברים שהבנות בשכבה לא נותנות להם שום דבר ממה שהם רוצים, ואני לא רוצה לאכזב אותו.."

"את ממש לא מאכזבת אותו! מה נראה לך? אם הוא אוהב אותך הוא יחכה לך את כל הזמן שבעולם! תשכחי מהרעיון הזה. לפחות את התנשקת!" אמרתי והשפלתי את מבטי..

"את צודקת. אני לא מבינה מה עבר לי בראש . ואל תדאגי. בקרוב אצלך!" היא מרה בחיוך מנסה לעודד אותי.

"תודה.." אמרתי בעצב.

"מה את מבואסת? היום את דופקת את ההופעה של החיים שלך למסיבה ואנחנו נמצא לך כבר מישהו חמוד..." היא אמרה בחיוך ושתיינו קמנו והזמנו מונית.

 

 

 

 

כשהגעתי הביתה נתקלטי בנופר, האקסית של עומר, אחי.

הם נפרדו לפני איזה חודש כי הזונה הזאת בגדה בו.

היא תמיד הייתה מאוד חייכנית וחנפנית ושיחקה אותה מאוד חמודה.

היו מקרים שגם אני האמנתי לה, אבל תמיד הייתה לי הרגשה שמשהו לא בסדר בילדה הזאת.

"עמיתייייי. מה נשמע חמודה? מה איתך? יש חדש? משהו? מישהו?" היא חייכה חיוך מזויף.

"מלא!" שיקרתי , "אבל מאמי אני חייבת.." אמרתי מתחמקת..

"אבל דברי איתי כן?" היא אמרה בחיוך ממש מעצבן.

"ברור" עניתי בחיוך מזויף אבל היא קנתה אותו ונתנה לי נשיקה על הלחי ונעלמה משם.

פתחתי את הדלת וראיתי את עומר שותה מבקבוק נסטי קר ואמרתי:

"למה לעזאזל היית היית איתה?"

"זה עניינים של בנים. את לא תביני" הוא חייך אלי, קרץ ועלה חזרה לחדרו.

'בנים...' חשבתי לעצמי בחיוך ועליתי לחדרי.

כשנכנסתי לחדרי חיקתה לי הפתעה.......

 

 

אהבתם? (:

 

 

נכתב על ידי tt.sadiv , 19/1/2009 23:36  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  tt.sadiv

בת: 25

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לtt.sadiv אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על tt.sadiv ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ