לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אהבות ושקרים


סיפור המספר הרבה חוויות אמיתיות מהחיים. סיפור עם אהבות, שקרים, בגידות, מוות, כאבים, שמחות ועוד הרבה. סיפור שמתאים במיוחד לבני-נוער. וכולם יהנו ממנו. יש בו מגוון של סוגים וסיפורים וכולם ביחד יוצרים סיפור אחד מדהים ומרגש שכולם יאהבו ואוהבים! :)


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031




הוסף מסר

1/2009


מצטערת על העיקוב =/

אבל הנה....   (:

 

פרק 2  (:

 

גיל עצם את העניים ושמע שתי יריות.

לאט לאט הוא פקח את עיניו בעודו כולו מזיע ורועד "מה זה? מאיפה האקדח?!"

"יש לי" אמרה שקד "מה הם עשו פה אתה מוכן להסביר לי?!"

"אין לי מושג. אני ננעלתי בחדר ושמעתי רעשים ו...." אמר בפחד. "מאיפה האקדח?

למה הם באו בכלל? יש לך בכלל מושג במה הסתבכנו?!"

"תקשיב גיל, לא הייתה לי ברירה. חוץ מזה חשבתי שסידרתי את העניינים איתם.." היא אמרה פתאום בשקט עם הראש למטה"

"מה זאת אומרת? מה עשית"

"אני שכבתי עם המנהל שלהם. עם האחראי שלהם." היא אמרה בבושה והסתכלה על הריצפה.

גיל לא ידע מה להגיד לה. הוא לא אהב את זה בכלל שאחותו מפקירה את עצמה אבל שנייהם יודעים שאין להם ברירה. ושהם צריכים לשרוד!

הוא התקרב אליה וחיבק אותה חזק.

"דנה!!!" גיל מהר צעק ושנייהם יצאו בריצה לחפש אותה ברחבי הבית הגדול.

הם לא מצאו אותה. כשגיל יצא לגינה כדי לחפש את דנה שם הוא ראה מכונית שחורה עם חלונות אטומים, כאלה שאי אפשר לראות דרכם כלום, וגבר בשנות ה 35  לחייו לבוש כולו שחור עם משקפי שמש,, שנשען על המכונית.

ברגע שהוא קלט את גיל מסתכל עליו הוא ישר נכנס למכונית ותוך שנייה המכונית נעלמה מהרחוב. הוא חשד שמשהו רע קורה רע קורה אבל משהו קטע את מחשבותיו אבל זה לא עניין אותו. רק לחפש את דנה היה לו בראש.

הוא נכנס הביתה ואמר לאחותו שהוא לא מוצא את דנה והיא החלה לבכות ואמרה שגם היא לא. "תמשיך לחפש גיל! נו מה אתה מסתכל עלי תמשיך לחפש כבר!!"

גיל הסתובב ולא זז. רצו לו כל מיני מחשבות בראש שהוא לא הצליח להוציא מהראש וזה חירפן אותו. זה רק הלחיץ אותו יותר.

"גיל? גיל מה קרה אתה חולם?" שאלתי.

"עמית? מה את עושה פה? למה באת? קרה משהו? מה את יודעת?

"וואו גיל תירגע מה יש לך? כולך אדום! מה יש?"

"כלום! קרה משהו עמית אני ממש לא יכול עכשיו"

סתם שירה פה מחכה לי בגינה ורצינו לשאול אותך אם בא לך לבוא איתנו לקניון. כי אין מצב שאתה לא בא למסיבה.. התחיל החופש! צריך לחגוג!" אמרתי בחיוך.

"מה..? לא עזבי עמית תודה אבל אני חייבת ללכת באמת." הוא אמר בלחץ.

"מה יש לך גיל אתה מלחיץ אותי. משהו קרה נכון? תספר לי בבקשה אני יכולה לעזור לך"

עמית אני באמת מעריך את זה אבל אני לא יכול עכשיו. תודה. ביי!"

הוא נכנס לתוך ביותו וטרק את הדלת בפרצוף שלי.

'משהו כאן ממש מוזר' חשבתי לעצמי. היה נראה לי כאילו הוא לא רוצה שאני אגלה משהו..

עזבתי את זה והלכתי חזרה לשירה.

 

 

"איפה דנה?" שאלה שקד.

"לא פה.."

"אז מה אתה עושה פה? רוץ תחפש אותה!!"

"אני לא יכול.. עמית בחוץ. זה מה שחזר לי. שהיא תגלה הכל. את מכירה את עמית."

"מה היא עושה פה?"

"מה זה משנה עכשיו? את מוכנה להסביר לי מה תעשי עם הגופות?"

"חשבתי על משהו.. אני אצטרך את העזרה שלך בזה.. הלילה. בחורשה הנטושה"

גיל ישר הבין למה היא מתכוונת. הוא ידע שאין עוד כל-כך הרבה פתרונות ובכל זאת החליט להתווכח איתי

"שקד את יודעת שזה רצח כן? אנחנו יכולים לגמור את החיים שלנו בכלא"

"אל תדאג. לך לא ייקרה כלום. אם ייקרה משהו זה רק לי. ולא ייקרה כלום! תסמוך עלי"

"אני הייתי עד לרצח! את מבינה מה זה בכלל?"

שקד החלה לבכות. "אני לא מאמינה שהסתבכנו ככה. אם היית מספר לי לפני ארבעה חודשים שזה מה שעומד לקרות לנו הייתי צוחקת לך בפרצוף!!" היא ניגבה את הדמעות "אתה בכלל קולט באיזה מצב אנחנו? אין! הלך עלינו"

גיל גם בחל להזיל דמעה. הוא ידע שהיא צודקת בכול אבל רצה רק לעודד אותה!

הוא התקרה אליה וחיבק אותה ושנייהם החלו לבכות ביחד.

 

 

אחרי שלי ולשירה היו כמה שקיות בכל יד החלטנו לשבת קצת בקפה ארומה ולהירגע.

"את שומעת? אני צריכה להתייעץ איתך בקשר למשהו"

"דברי" אמרתי בפה מלא מסוקרנת לדעת מה שיקה צריכה.

"את חושבת שהלילה זה הלילה?"

"מה זאת אומרת?" שאלתי מקווה שלא לשמוע את התשובה שאני חושבת שהיא.

"נו את יודעת.. אני ואלעד.. הלילה.. מה את אומרת?" היא שאלה בחיוך מבויש

"השתגעת?!!" צעקתי וכמעט נחנקתי מהסנדביץ' שלי...

"מה?" שירה שאלה מבולבלת..

"את באמת שואלת?" לא הבנתי.. " קודם כל את בכיתה ט', חוץ מזה אני לא באמת חושבת שאת מוכנה.. וחוץ מזה תם רק שלושה חודשים ביחד שירה! הוא אמר לך משהו?"

"לא באמת שלא, פשוט שמעתי כמה חברים שלו מדברים שהבנות בשכבה לא נותנות להם שום דבר ממה שהם רוצים, ואני לא רוצה לאכזב אותו.."

"את ממש לא מאכזבת אותו! מה נראה לך? אם הוא אוהב אותך הוא יחכה לך את כל הזמן שבעולם! תשכחי מהרעיון הזה. לפחות את התנשקת!" אמרתי והשפלתי את מבטי..

"את צודקת. אני לא מבינה מה עבר לי בראש . ואל תדאגי. בקרוב אצלך!" היא מרה בחיוך מנסה לעודד אותי.

"תודה.." אמרתי בעצב.

"מה את מבואסת? היום את דופקת את ההופעה של החיים שלך למסיבה ואנחנו נמצא לך כבר מישהו חמוד..." היא אמרה בחיוך ושתיינו קמנו והזמנו מונית.

 

 

 

 

כשהגעתי הביתה נתקלטי בנופר, האקסית של עומר, אחי.

הם נפרדו לפני איזה חודש כי הזונה הזאת בגדה בו.

היא תמיד הייתה מאוד חייכנית וחנפנית ושיחקה אותה מאוד חמודה.

היו מקרים שגם אני האמנתי לה, אבל תמיד הייתה לי הרגשה שמשהו לא בסדר בילדה הזאת.

"עמיתייייי. מה נשמע חמודה? מה איתך? יש חדש? משהו? מישהו?" היא חייכה חיוך מזויף.

"מלא!" שיקרתי , "אבל מאמי אני חייבת.." אמרתי מתחמקת..

"אבל דברי איתי כן?" היא אמרה בחיוך ממש מעצבן.

"ברור" עניתי בחיוך מזויף אבל היא קנתה אותו ונתנה לי נשיקה על הלחי ונעלמה משם.

פתחתי את הדלת וראיתי את עומר שותה מבקבוק נסטי קר ואמרתי:

"למה לעזאזל היית היית איתה?"

"זה עניינים של בנים. את לא תביני" הוא חייך אלי, קרץ ועלה חזרה לחדרו.

'בנים...' חשבתי לעצמי בחיוך ועליתי לחדרי.

כשנכנסתי לחדרי חיקתה לי הפתעה.......

 

 

אהבתם? (:

 

 

נכתב על ידי tt.sadiv , 19/1/2009 23:36  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מלחמה בדרום


כל אזרחי ותושבי הדרום,

אנחנו אוהבים אתכם ותמיד תמיד אתכם!

אנחנו מתפללים לשלומכם ומחזיקים לכם אצבעות!

נשיקות

נכתב על ידי tt.sadiv , 3/1/2009 19:16  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אהבות ושקרים. פרק 1


סיפורים מהחיים. עם הרבה רגש, אהבות, אכזבות ושקרים.

תהנו (:

 

פרק 1.

 

" אל תדאגי יפהשלי. אני יעשה הכל כדי שלא תפגעי.

תסמכי עלי. הוא לי ייגע בך! הוא לא יתקרב אליך. אני שומר עליך.

אני מבטיח לך שאני אתן את החיים שלי בשבילך.

את לא תמותי את שומעת אותי? הוא לא ייגע בך והוא ישלם על כל מה שהוא עשה לנו. את האהבה של החיים שלי. את מבינה את זה עמית?

הוא לא יהרוס לנו את החיים עוד. את מבינה? הכל יהיה בסדר. אני לצידך."

 

הוא אמר בקול חנוק וניסה להסתיר את הדמעות ללא הצלחה.

הוא ידע שהסוף קרוב. הרבה יותר ממה שהוא ציפה!

יותר ממה שכולם ציפו. והוא ידע שאין לו מה לעשות ושמהיום הכל עומד להשתנות!!

 

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

 

שנתיים וחצי לפני :

 

"נו עמית! כמה זמן?" שירה צעקה לכיווני כשהיא מתה כבר לעוף מבנין הבית-ספר.

"שנייה אחת נו מה את לוחצת?" אמרתי. "אני יודעת שזה נשמע קצת חנוני. אבל אני אתגעגע לבית-הספר הזה" אמרתי ושירה חייכה.

"למורים, לחברים, לאזור שלנו, של הטטניקים, לקפיטריה. תכלס מה היה רע לנו כאן?"

"לא היה לנו רע אבל בתיכון יהיה פי מליון יותר שווה. ים חתיכים וים חברים. ובכלל זה בית-ספר יותר גדול ויהיה ממש כיף.  אני לא מבינה מה את מתעכבת. יאללה בואי"

"חח צודקת יאללה בואי" חייכנו ויצאנו ממבנה בית-הספר.

הזמנו מונית וכל אחת ירדה בבית שלה.

 

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ 

 

 

גיל הגיע הביתה וישר ראה את אחותו הקטנה דנה יושבת על המדרגות ובוכה.

הוא ליטף אותה והיא הרימה את הראש וגיל הזדעזע.

העין שלה הייתה ממש נפוחה ואדומה וירד לה דם מהאף.

"אני לא מאמין.." הוא אמר בכעס.

גיל ודנה חיים לבד. ההורים שלהם הסתבכו עם העולם התחתון ונשארו בחובות מאוד גדולים למלא אנשים. לא היה להם מה לעשות אז הם ברחו מהארץ והשאירו את ילדיהם לבד בבית

לגיל ודנה יש אחות גדולה, שקד. שקד היא בת 23 ובגלל שהיא צריכה לפרנס את שניי האחים הקטנים שלה היא מזכירה במשרד היי-קט. אך זה לא מספיק. הם צריכים כסף כדי להחזיק בית שלם. בית שהוא מאוד גדול ויקר וצריך לשמור עליו.

צריך כסף לאוכל ולילדים, ללימודים, וזה לא מספיק להיות רק מזכירה. אז בגלל שאין לה ברירה שקד מוכרת את גופה ועובדת בערבים בתור זונה.

גיל יודע הכל על אחותו. הוא עוזר לה והוא עובד בעצמו גם עובד בשניי מקומות.

שלושת האחים גרים לבד אבל מאוד ביחד. הם נורא אוהבים ונורא מגובשים.

שלושת האחים יודעים טוב טוב מהו המצב ופועלים הכי טוב שאפשר כדי לשמור על עצמם.

הם מאוד אחראים ומאוד חרוצים.  גם דנה הקטנה שרק סיימה כיתה ד' עוזרת אצל הוטרינר ומקבלת עוד קצת כסף לבית.  החברים של שלושת האחים לא יודעים דבר.שקד גיל ודנה מתביישים בהורים שלהם. שעזבו אותם ככה בלי שום טיפת התחשבות. אף אחד בעולם לא יודע על המצב ששלושתם חיים בו. אין להם שום משפחה אחרת [סבא, סבתא, דודים, דודות] והם פשוט חיים לבד עם עצמם.

 

 

 

 

______________________________________________________________________

 

 

"תגיד אתה יוצא היום?" שאלתי את עומר. אחי הגדול

עומר סיים היום יא' ואני סיימתי ט'.

וקרה כבר כמה פעמים שיצאנו לאותו מקום. לאותה מסיבה או משהו כזה.. חח קצת פאדיחה ליד כל החברים החתיכים שלו אבל לא נורא.

עומר:" כן. את?"

אני:" כן. עם מי אתה יוצא? לאן?"

עומר:"עם אנשים מה איכפת לך"

אני:"טוב תירגע סתם רציתי לדעת. מה אתה נלחץ מכל דבר?"

עומר:"סתמי" עמר ועלה למעלה לחדר שלו.

אוף הוא יכול להיות כזה מעצבן כשהוא רוצה.

לקחתי לי בקבוק מים קרים ועליתי לחדר.

התיישבתי ליד המחשב וראיתי 2 הודעות שהתקבלו במסנג'ר:

 הודעה ראשונה: (1)

שירה:"אנחנו קובעות לישון היום בובה?"

 אני:" ברווווורר! J אצלי או אצלך?"

 שירה: "  הופה... חחחח .אממ.. אצלך? (: "

אני: " כן.. טוב אולי תתארגני כבר עכשיו ותבואי עכשיו ואז נלך לקניון לקנות בגדים למסיבה?"

שירה:" מעולה! חצי שעה אצלך J "

הודעה שנייה: (2)

גיל:" עמיתי בסוף אני לא בא היום. יש לי איזה בעיה בבית ואני לא יכול לצאת =/ "

אני:" אין מצב אתה לא בא! מה הבעיה אני יעזור לך?"

גיל" עזבי נו זה מסובך. תצאי עם כולם ותהני וספרי לי מה היה."

אני:" נו גיל למה אתה לא מספר לי מה קרה? אני רוצה לדעת נו"

גיל:"אני צריך ללכת. ביי"

גיל הוא הידיד הכי טוב שלי. אנחנו כמו אחים כבר מהגן ותמיד אנחנו מספרים אחת לשנייה הכל. בחודשים האחרונים הוא מתנהג ממש מוזר וכולם שמו לב לזה.

פתאום הוא כל הזמן צריך להיות בבית ומידי פעם הוא מקבל טלפונים ממש מוזרים ואז הוא נלחץ לגמרי ונהיה אדום וצועק "תעזבו אותנו!!"  אני חייבת לגלות מה יש לו.

 

 

 

 

גיל מהר התנתק מהמסנג'ר כדי שעמית לא תעלה על איזה משהו.

תמיד כשיש לה תחושות שמשהו לא טוב קורה, היא צודקת.

גיל מפחד שעמית תגלה שההורים שלו נטשו אותו ואת האחיות שלו לפני חודשיים שלושה ושאין לו אפשרות לצאת מהבית.  הוא הגבר היחידי בבית וגם זה לא מספיק.

"אאההההה!!!!!"  פתאום נשמע צרחה מקומת הכניסה.

הוא קם מהר מהכיסא וכשהוא בא לפתוח את הדלת הוא שם לב שהיא נעולה.

הוא הוריד את הידית כמה פעמים ולא הבין איך הדלת נעולה אם המפתח מחוץ לדלת.

" מי זה? מה קורה פה? תפתחו לי!! בבקשה תפתחו לי את הדלת עכשיו!!!"

גיל צעק ואף אחד לא ענה לו.

פתאום שמעו בום ענק! בום ממש חזק שהרעיד את כל הבית.

קצב הלב של גיל פמפם במהירות שהוא הרגיש שעוד שנייה הוא מתפוצץ.

כל גופו רעד בעודו עדיין מנסה לפתוח את הדלת ללא הצלחה.

הוא מנסה להקשיב מה קורה מבחוץ אבל לא הבין מה הוא שומע.

הוא רחוק מידי כדי להבין מה קורה קומה מתחת.

"תפתחו לי בבקשה מישהו שומע אותי???" הוא חזר על עצמו שוב ושוב ואף אחד לא עונה.

 הוא שמע עוד בום ממש חזק שאחריו באה צרחה חזקה כמעט כמו הבום. "אאאההה!!"

פתאום נהיה שקט. דממה. כאילו אין אף אחד בבית.

פתאום הוא שמע לחישות וצעדים מתקרבים לחדרו והוא קם מהר מהכיסא בבהלה.

הוא ראה את המנעול מסתובב לאט לאט והוא פתח במהירות את הדלת.

עמדו מולו שניי בחורים שלא נראים נחמדים בכלל. שנייהם לבשו צבעים כהים ואחד

מהם כיוון אל גיל אקדח. "מילים אחרונות?"       

נכתב על ידי tt.sadiv , 3/1/2009 19:06  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  tt.sadiv

בת: 25

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לtt.sadiv אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על tt.sadiv ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ