הכונכיה של עדן.

הדייט של גברת אוזניות והמלך לא היה משהו.
ככה לפחות הם אמרו לי,מבלי לדעת ששניהם מספרים לי. הם חשבו את אותו הדבר על הדייט. אבל אני חושבת שדווקא יהיה המשך,צריך להיות.

ביקרתי אצל המלך בבית בשבוע שעבר. הייתי אצלו אולי שלושת רבעי שעה,הוא הכין לי קפה טעים ושיחקנו משחק קופסא מטומטם. זה היה נחמד.

רבתי עם אמא שוב. רציתי ללכת לאירועים של הלילה הלבן שהיה בתל אביב. היא אמרה לי לחזור עד ככה וככה,והככה שלה היה מוקדם מאוד. חזרתי ברבע שעה איחור מהשעה שהיא קבעה לי,כי אבא קצת התעכב בגלל שהיו פקקים בדרך לשם.היא כעסה כל כך כשחזרתי הביתה.בהתחלה היא שתקה. אחרי כמה רגעים היא באה ואמרה לי שבגללי כל השינה שלה הלכה לעזאזל,ושאני לא אדאג כי אני אשלם על זה.למחרת בבוקר גיליתי שהיא החרימה לי את המטען של האייפוד והכריזה שאסור לי להשתמש במחשב,כי עיצבנתי אותה.היא נתנה לי עונש. מה? מה עונש עכשיו? ואני חשבתי שעברתי את הגיל שנותנים בו עונשים,לפחות עונשים כאלה.

ככה יצא שעשר דקות אחרי שהתעוררתי כבר בכיתי בשקט בחדר שלי.

בערב היא סירבה לבוא לארוחת הערב אצל סבתא,אז נסעתי עם דוד שלי. כשהגענו לסבתא סיפרתי לה ולדוד מה שקרה.היא כמובן אמרה שאמא שלי היא זו שצודקת.ושאני,במילים כאלה ואחרות,טועה. היא גם האשימה את אבא שלי על זה שהוא הרס לאמא את החיים.

אחרי ארוחת הערב אבא הגיע לקחת אותי כדי שאשן אצלו. הלכנו לאכול גלידה ואז נסענו הביתה.

אין לי כוחות יותר לדברים האלה.

אני עייפה מהכל. כלום לא משמח אותי יותר,אין לי חשק לקום בבקרם כי אני לא בטוחה שיש לי למה,אין לי תיאבון-וכשיש לי אני אוכלת שטויות ורוצה להקיא.בכלל,טוב להיות רעבה,זה הדבר היחיד שמזכיר לי שאני לא מתה עדיין. כשהבטן שלי מקרקרת אני מרגישה משהו,מתוכי,וזה מוזר,אבל מוזר טוב.

אני רוצה לצאת למסיבות עד הבוקר,ולשתות ולהשתכר,ושבחורים יתחילו איתי.

ואם לא כל זה,אז לפחות לחזור באוטובוס הביתה מחזרות בכוחות עצמי,גם אם השעה תשע וחצי עברה כבר.

כושלמאמאמאמאמאאמאמא שלה בת זונה מטומטמת מסריחה שהחיים שלה עלובים כמו גוש חרא קטן ואידיוטי,אין לה אף אחד וכולם דורכים עליה ולא היה לה זיון כבר מליון שנה אז היא באה ויוצאת עליי שתמצא לעצמה חיים בת זונה מטומטמת

לנשום זה לא לחיות.

קרה הבלתי יאמן.

גברת אוזניות והמלך יוצאים לדייט הערב!!

גברת אוזניות סוף סוף הצליחה להודות בעובדה שגם היא מרגישה משהו כלפי המלך,וסיפרה לו על זה.

והערב הם ייצאו לדייט.

אני כל כך מתרגשת!!^_^

זה מקסים בעיניי:)

ולא סותר את העובדה שאני מקנאה כמו בננה מיובשת בסיטואציה.

טיפשה.

 ועדיין,מתרגשת!!!!! הלוואי שהכל ילך שם חלק כי גברת אוזניות בדרך להתקף פאניקה.

 12:59

נראה לי שאני יותר מרגישה שהלכתי לאיבוד מאשר שאני מרגישה לבד.

זה מוזר אבל ככה זה.

אני פשוט לא יודעת מה לעשות עם עצמי,כאילו אני רואה את עצמי מהצד כל הזמן.

אין חשק לעשות שום דבר עם אף אחד,מתחשק לי להיות לבד אבל בחוץ ואין על מה לכתוב למרות שאני כל כך רוצה.

מצב מחורבן,אין מה להגיד.

היום היה נחמד.

היה חם מאוד.

הייתי בים.

אני עייפה נורא.

אני הולכת עם אבא לאכול משהו.זה בטח יהיה סושי. למרות שאני לא בטוחה שמתחשק לי.

מתחשק לי חיבוק.

של גבר.

עם ידיים חסונות כאלה,וכתפיים רחובות.

חזק כזה.

ושהוא יהיה שלי,עדיף.

אני לא אפסיק לנדנד.

אני אפילו לא יודעת למה נזכרתי דווקא בזה,אבל כן.אני לא מצליחה להרפות מהרצון המכוער והמגעיל הזה לאהבה.

זה כבר מתחיל להדאיג.

ככל שאמשיך לרדוף אחריה ככה היא רק תברח עוד יותר.

יופי לי.

לא יודעת אם מתחשק לי לבכות,או לצחוק,או לקנח את האף כי יש לי דגדוג שלא פוסק כבר שעה.

מוזר לי.אני לא יודעת אם זה טוב או שלא.

אולי אני פשוט ארד מזה.

אין פואנטה לפוסט הזה.

אני אפילו לא יודעת למה כתבתי.

אני מניחה שהחצי פוסט הקודם הפריע לי בעין כשנכנסתי.

קוראים יקרים,ספרו לי משהו מצחיק.

שבוע נהדר.

 א י ן ל י כ ו ח ו ת  י ו ת ר א נ י ר ו צ ה ש מ י ש ה ו י ב ו א ו י ק ח א ו ת י מ פ ה

ואז אמא צועקת ומאשימה.

"כעסתי יותר מדי זמן וכבר קשה לי להכיל את הכעס הזה בתוכי,אין לי מספיק מקום,וגם אין לי כל כך עצבים.

אני לא רוצה שתלך לי.אתה חשוב לי,ויקר לי,ואני כל כך אוהבת אותך ובדיוק מהסיבות האלה כל כך רע לי שאני מכריחה את עצמי לכעוס עליך.ואני אומרת לך את זה כי אני יודעת שאתה לא תנצל את זה ותשחק איתי,אלא תיקח את זה לתשומת הלב שלך ותכבד אותי. בבקשה ממך,אם קרה משהו תאמר לי עכשיו. אני יודעת שקרה משהו,אל תחרטט אותי שלא קרה כלום וזה הכל בראש שלי. תאמר לי. אני לא רוצה שתלך.

אני רוצה לדעת מה קרה כל החודש הזה שהתרחקת,ולמה פתאום בערב אחד הכל התהפך והיינו צמודים כל הזמן,ואז פתאום שוב התרחקת. מה קרה? עשיתי משהו? עבר עליך משהו שלא קשור אליי? מישהו אמר לך משהו עליי? פשוט תאמר לי. בבקשה,אני מבקשת.

אני כל כך כועסת עליך,שנעלמת לי פתאום בבת אחת ואז כשקצת שיעמם לך פתאום חזרת.או כשביקשתי שנדבר,כאילו שכחת מהעניין והתנהגת שהכל כרגיל. אני לא מספיק חשובה לך כמו שחשבתי,כנראה.אבל זה בסדר.אם לקחתי את העניין של ה"אחים" רחוק מדי בבקשה תעצור אותי כאן. כי כשאמרת אחים פתאום חשבתי שבאמת עכשיו נהיה חשובים אחד לשני כמו אחים,כי אין לי אחים ופתאום חשבתי שהסכמת למלא את המשבצת הזאת.אבל אולי הגזמתי,ואני מצטערת אם כן.

אני מצטערת על הרגע שבו נתתי לך להתקרב יותר מדי. אסור. אסור אסור אסור לתת לאף אחד להתקרב יותר מדי כי אז כשקצת מכאיבים,נפגעים נורא. תראה מה קרה לי.

זה בגללה,נכון? זה הכל בגללה.אני יודעת שהיא באה ואמרה לך שהקשר שלנו מאוד חזק,מדי חזק לטעמה. וברגע שהיא שיחררה לך קצת את הרצועה וליטפה לך את הראש,חזרת גם לשחק איתי.ומה אתה חושב? שלא היה קצת שקוף שהיא אמרה שנעלבתי? שפתאום היא ניסתה להראות לך שהיא הצדיקה כאן,שהיא ה"בסדר"? זה כל כך ברור,זה כל כך מתאים לה. היא חתיכת זונה. חתיכת טיפשה. ואם זה מה שאתה מחפש,אז בבקשה,לך,לא מפריע לי.יום אחד גם אתה תרגיש את הסכין שלה מסתובבת לך בגב ואז תחשוב כמה פיספסת.
אם כיף לך להיות כלבלב המחמד לך אני לא אהיה זאת שאעצור אותך.
לך,לך ממני.

אל תלך."

אני חייבת לדבר איתו לפני שהשנה נגמרת. אני מניחה שהוא כן חשוב לי מאוד אחרי הכל.

הוא לא אדם שאני מרשה לעצמי לאבד.