בתקופה האחרונה המלך קר אליי נורא.
הוא לא מתנהג כמו שנהג להתנהג אליי,ולמרות ששאלתי המון פעמים למה-הוא פתר אותי ב"כלום,הכל בסדר,מה יש לך?"
היום גיליתי למה.
שאלה את עדנה למה.אני היא וגברת הפרחים היינו בדרך חזרה הביתה.
בהחלה היא ניסתה להיות מסתורית,כמו שהיא תמיד עושה,ואמרה שהיא לא בטוחה שהיא רוצה לומר,אני אכעס.
אני חשבתי שה כבר יכול להכעיס אותי כל כך,אם קרה לה משהו היא לא חייבת לרוץ ולספר לי כי אנחנו חברות,זהבסדר שהיא תספר רק למלך.
בסופו של דבר היא אמרה-"טוב,אני אספר לך,ואני אעמיד פנים שאת זו לא את."גברת הפרחים נעצה מבט,ולאחר מכן שתקה כמעט לאורך כל השיחה.
היא פתחה בזה שלי ולמלך יש קשר מאוד מיוחד,וחזק,וכולם רואים את זה.אחרי זה אמרה שאחרי ההפקה הגדולה שעשינו יחד,מה שיצר תקופה ארוכה מאוד שלא התראינו אני והיא,וכשחזנו מההפקה-הקשר אפילו התהדק עוד יותר.
לא הבנתי למה,אבל היא "דיברה איתו על זה",כי היא מדברת עם כולם על כל דבר.
היא אמרה שלי ולו יש קשר של אחים,ולה ולו יש קשר של חברים טובים,וזה לא אותו הדבר,אבל היא בכלל לא באה להשוות.
אחרי שדיברה איתו,וציינה שזה "בכלל לא מקנאה," היא הניחה שהוא כנראה נבהל ופירש את זה לא נכון.
כתוצאה מכל הסיפור הזה,פאום הבנתי מה קרה בזמן האחרון.
לדוגמא היום,הוא עמד בפני מבחן גדול.יצאנו מהכיתה,אמרתי לו מזל טוב וחיבקתי אותו.אבל הוא חיבק אותי מן חיבוק רפה כזה והרחיק אותי ממנו בעדינות.שאלתי אותו מה זה היה,אבל הוא מלמל משהו והעביר נושא.
עכשיו כשאני חושבת על זה,עדנה בדיוק באה מאחוריי.
למה הוא צריך לבחור ביני לבינה?
למה הוא מעדיף לא לפגוע בה על פני לשמור על קשר טוב איתי?
למה כשסוף סוף יש לי דבר טוב ביד,מישהו שבאמת מוכן להבין אותי ולקבל אותי,מישהו אחר חייב לבוא ולחטוף?
ובכלל,אולי אני באמת לא כל כך חשובה לו,ובעצם-אין לי שום סוג של בעלות עליו. אנחנו לא בני זוג,ואין ביננו שום סוג של קשר רומנטי ולפי מה שהבנתי אני לא אמא שלו.והוא ילד גדול מספיק בשביל להבין בעצמו.
אם זה מה שהוא רוצה,זה בסדר,ואני מכבדת את זה.אני לא אכעס אם הוא יבקש להתרחק,אם אני מעיקה. מעליבה אותי העובדה שהוא מנפנף אותי מעליו רק בגלל שהיא אמרה מילה או שתיים.
המלך הוא אחד האנשים הטובים ביותר שפגשתי בחיים. כשהיה לי רע,ידעתי שסוף סוף,אחרי כל השנים שלא היה-פתאום יש אדם שמוכן להיות שם איתי ורק לחבק אותי,וכשקרו דברים שמחים היה מישהו שרצה לשמוע,וכשסתם משעמם לשנינו פשוט לשלוח הודעות טיפשיות אחד לשניה ולהשתעשע.
אולי זה קטנוני,אבל הוא סיפר לי דברים רק אחרי שהם עברו על האוזניים שלה לפני. לפי דעתי הוא חושש שהיא תיפגע אם זו לא היא שתדע ראשונה.
אני לא רוצה לפגוע בה,אני לא רוצה שאף אחד יפגע,אני פשוט רוצה להבין למה מגיעה לי ההרגשה המכוערת הזאת?
גם אני פה.
גם לי מגיע מישהו שיאהב ויעריך אותי.
ואם זה לא בכיוון הרומנטי כמו שקיוויתי,זה משהו מיוחד אחר-שהוא אולי הרבה מעבר לזה,והנה הוא כבר הלך לי.
והכי חשוב בכל זה,
שאני בכלל לא יודעת מה לעשות.
-21:55-
עכשיו נזכרתי במשחק שהחלטתי לשחק עם עצמי אי שם בתחילת פברואר.
החוקים-מתאריך ה-28.2.12 אני לא כועסת על אף אחד.אני לא חיה עם כעסים,לא עם טינה,לא עם רכילות,לא עם כל סוג של לשון הרע.הכל נמחק ולכולם יש דף חדש וחלק.אני אוהבת את כולם,ובאף אדם לא קיים רוע.
כמה פעמים אפשר להיפסל-פעם אחת.מי שיפגע בי פעם אחת,עף מהחיים שלי.
לשלושה אנשים לא סלחתי.לאבא,אמא והמוזר.
למה אני לא מצליחה להעיף אותה כמו שסיכמתי? למה קשה לי כל כך? למה לא העפתי את המלך ברגע הראשון שהרגשתי לא בנוח?
אל תגידו לי הם חשובים לי מדי,כי אני בספק אם עדנה חשובה לי כל כך.המלך לעומתה חשוב לי מאוד,אבל אם זה המחיר אני מניחה שאני צריכה לשלם אותו.
אני מניחה שאני מורידה פרופיל מעכשיו.יצאתי לחפש אנשים חדשים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ספתא סורגת x
