הכונכיה של עדן.

הלכו לעזאזל כל התקוות לגבי המלך.

סיבה ראשונה-

אם הוא באמת היה רוצה,הוא לא היה מרשה לעצמו להתקרב ככה.הוא אדם ביישן.עצם זה שהוא מסכים לעצמו לגעת וולחבק ולהתקרב בצורה כזאת רק מראה שהוא מרגיש נורא בנוח.הוא לא מתרגש,הוא לא חושש מכלום.
אחנו אחים.

ועכשיו זה דוקא משמח אותי.

זה יותר מאהבה רומנטית,אולי.הוא יהיה איתי לא משנה מה.ואם נריב-אז נשלים ואז נחזור לאהוב.

יש לי אח.

והוא רק שלי.

לא ראיתי אותו ארבעה ימים ואני מתגעגעת נורא.

את ארוחת החג עשיתי אצל מינה ודינה בבועה הרחוקה. היה טעים מאוד,והן כרגיל דיברו המון על עצמן ועל מה שמתרחש בחיים שלהן.גם אני דיברתי קצת,והיה לי נחמד.