לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפור בהמשכים - חצות מעל טירת סטנרוקס


עוד סיפור פנטזיה D;

Avatarכינוי: 

בת: 19





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2008

פרק 2 - מחזירה תגובות (;


אוקי, פרק 2, בבקשה ~
_______________________

פרק 2 - טירת סטנרוקס
ג'יימי הביטה באוטובוס המתרחק מאוכזבת.

היא התקדמה לעבר ביתה זורקת את המכתב שהתקמט בידה לעבר פח הזבל הקרוב.

אבל אז נשמעה צפירה. היא הסתובבה ושם עמד אוטובוס שעליו שלט קטן לבן

"אוטובוס לקוסמים בלבד"

היא שלפה במהירות את המכתב מהפח ורצה לאוטובוס, פן תאחר אותו

כשעברה במפתן הדלת הג'ינס הבלוי שלה וחולצת הT הפכו לחצאית קטנה שחורה

חולצה לבנה ארוכה, נעלי הספורט המלוכלכות הפכו בין רגע לנעלי בובה שחורות

וגרבי הספורט הפכו לגרביונים שחורים ארוכים. לאחר שמיששה את כתפה

שמה לב שגם לבשה גלימה שחורה ארוכה. בעודה מעיפה מבט על היושבים ראתה שגם הם

לבושים בבגדים דומים, מפטפטים בעליזות אחד עם השני.
-

"כרטיס בבקשה" אמר נהג האוטובוס, איש זקן עם זקן ארוך ולבן לבוש בחולצה לבנה ומכנסיים

שחורות, כאילו הולך לנשף. "כ.. כ.. כרטיס?" גמגמה ג'יימי.

אין לה הרי כרטיס! תחושת בלבול הציפה את בטנה. היא ראתה איך שוב הכל מתנפץ לה בפרצוף.

"בתוך המעטפה" אמר הנהג בשיעמום בעודו מעביר יד על זקנו.

היא חיטטה במעטפה ומצאה כרטיס רכבת וכרטיס אוטובוס. הוא לקח את כרטיס האוטובוס

בגסות מידה וסגר את הדלת. היא שוטטה בין כיסאות האוטובוס.

לפתע הבחינה בשני ילדים צעירים בני - 10 שצוחקים על ילד אחר, לערך בן 9.

אחר הילדים היה בעל שיער שחור ועיניים ירוקות גדולות, מוכר להפליא.

"סבאסטיאן!" צעקה ג'יימי על אחיה הקטן. הילד הסתובב במהירות וחיוכו הפך

לארשת תדהמה. "ג'יימי? מה את עושה פה?" היא הביטה בפליאה באחיה הקטן

שבידו גם מכתב במעטפה אדומה. היא הוציאה לאחיה הקטן לשון והמשיכה לחפש מקום.

-
לבסוף מצאה נערה בת גילה לערך, בעלת שיער

בלונדיני ועיניים שחורות, יושבת לבדה ומביטה במכתב, הזהה לזה שג'יימי החזיקה.

"אפשר לשבת לידך?" שאלה ג'יימי בזהירות, כי הנערה נראתה קצת מוזרה.

"מה? אה, כן בטח..." אמרה בחולמניות. היא קיפלה את הנייר הקטן והכניסה למעטפה.

"אמ... אני ג'יימי, בת 14, איך קוראים לך?" התחילה ג'יימי בשיחה לאחר שהתיישבה .

צריך להתחיל ממשהו חשבה ג'יימי בהרהור.

"אה, לין, גם בת 14. את גם חדשה בבית הספר?" ענתה לאחר שהזיזה בעדינות את המעטפה לצדה.

"כן." אמרה ג'יימי בחיוך. לפחות מישהו שמבין אותי חשבה לעצמה.

לאט לאט התפתחה בינהן שיחה ולין התחילה להיפתח אל ג'יימי
-

מהר מאוד הודיע הנהג: "תחנה חמישית ואחרונה, רכבת סטנרוקס"

כל הנוכחים באוטובוס התחילו לרדת. ג'יימי הבחינה בערמת מזוודות לצד האוטובוס.

"מה, אבל לא הבאתי מזוודה!" אמרה ג'יימי ללין בעצבנות.

"זה בסדר, גם אני לא. בית הספר מביא לנו מזוודות. פשוט תחפשי את השם שלך" ענתה בחיוך.

עד מהרה מצאה ג'יימי את מזוודה ורודה שעליה אותיות זהב:
"גיימי הנגסון" . היא לקחה את המזוודה וביחד עם לין רצה לרכבת מס' 6.
-
הרכבת הייתה כבר בתחנה. הם שמו את המזוודות בתא מיוחד למזוודות

וחיפשו תא שנשאר בו מקום. הן נכנסו לתא שבו כבר ישב נער, בערך כבן גילם.

כשהן נכנסו הוא הרים את עיניו מהספר ופלט "שלום" קלוש.

הנער היה יפה תואר, בעל שיער חום פרוע ועיניים כחולות יפות כמו הים.

לין הסתכלה עליו בחיוך ערמומי. ג'יימי נזכרה מה היה סודה של לין, שחלקה איתה קודם לכן.

"יש לי מחלה כזאת קוראים הפנוטרקיה. זה אומר שיש לי חולשה לבנים.

אני פשוט נמשכת עליהם באופן מיוחד כזה. ולכל הבנים."

ג'יימי חייכה בינה לבין עצמה שראתה את לין מנסה לדבר עם הבחור.

ג'יימי התישבה מולם. "היי. אני לין, וזאת ג'יימי... איך קוראים לך?" אמרה וניסה לתפוס את צומת ליבו.

"מייקל." אמר בפשטות בלי להוריד את עיניו מהספר.
-

לאחר שעתיים של פיטפוטים עליזים מצד לין וג'יימי עברה אישה עם מגש אוכל גדול

"רוצות משהו בנות?" שאלה בחביבות. מייקל סגר את הספר

וקנה מן האישה חבילה של סוכריות לופלי. הוא שילם וישב במקומו

"מה אלה הסוכריות האלה?" שאלה ג'יימי. מעולם לא ראתה אותם.

ניצוץ של חיים היה בעיניו ובחביבות פתאומית הסביר "הסוכריות האלה מכושפות.

יש בהן משאלה אחת שיכולה להתגשם לדקה. עם לדוגמא את מבקשת להיות באוסטרליה,

כל עוד את עם הסוכריה יהיה לך דקה באוסטרליה. הם ממש מגניבות."

אמר בחיוך. לין החמיצה פנים לאור העובדה שאל חברתה הוא כל כך נחמד.
-

לבסוף נעצרה הרכבת והתלמידים הנרגשים ירדו מן הרכבת ובידיהם המזוודות.

ג'יימי, לין, מייקל ואפילו סבאסטיאן שהצטרף עליהם עמדו המומים מול
הטירה הגדולה והמפוארת ביותר שראו מימיהם.

טירת סטנרוקס.


 

בבקשה תגיבו ^ - ^

נכתב על ידי , 19/12/2008 09:28  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לכותבת לכם (: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על כותבת לכם (: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ