לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

קספר דויד פרידריך, נזיר על שפת הים, 1810


שלוש רצועות צבע נמתחות לרוחב הציור: שמיים, ים ואדמה, והקו האנכי היחיד הוא דמות האדם. המילה Monk (נזיר) באה ממילה יוונית שמשמעותה 'להיות לבד', ופרידריך משתף אותנו בבדידות הזאת. משמעותה של התמונה היא, שכולם נזירים וכולנו עומדים על חופו של הבלתי-ידוע.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2011

שוב... מוזר. קצת.


אוף... מוזר.


מדחיקה כל מיני דברים שקשורים בזוגיות
נימאס לי מיצד אחד ולא בא לי כלום
או שבא לי הכל עד הסוף
יותר לכיוון הכלום...
כל המחסומים פתאום חוזרים
מחסומים של הרגש
שלא נותנים לאף אחד להתקרב
ואני לא יודעת למה הם שם בכלל
אבל בגדול
חוץ מהקטע הזה
סוף סוף טוב לי וכיף לי
ואני מרגישה חופשייה
ואני עושה מה שבא לי מתי שבא לי
ואני פשוט רוצה מישהו לחלוק איתו את החופש הזה.
שיהיה החבר הכי טוב שלי.
ושיהיה סקס טוב.
נכתב על ידי שמור במערכת..... , 2/7/2008 02:54

  אהמ.. אז לא כתבתי איזה שנתיים. כניראה שהשנתיים האחרונות היו ממש סבבה... לא היה לי על מה להתלונן.
כשחושבים על זה באמת היו אחלה שנתיים. מלא טיולים, חוויות...
ופתאום זה צץ. הצורך לכתוב, לפרוק, להתלונן על החיים.
קראתי את הקטע הזה שרשמתי ב2008, דיי מזמן, וקלטתי שמצאתי מישהו לחלוק איתו את החופש. מישהו שיהיה חבר טוב. מה שבטוח - הסקס מעולה...........
איל. נכנס לי לחיים בסערה. לפני חצי שנה בערך. בזמן האחרון נהייתי כזאת אישה, כזאת ריגשי... כבר לא יודעת מה עובר עליי לפעמים. 
טוב לי איתו, אני אוהבת אותו, אבל משהו בפנים אומר לי שאני מפחדת להיפגע. שונאת להיפתח לאנשים. מרגישה כזאת פגיעה... למה? למה למה
למה אני לא יכולה להגיד מה שאני חושבת? למה אני לא מוצאת את המילים לבטא את עצמי בצורה איטלגנטית? פה בכתיבה זה המפלט. אפשר לחשוב על המילים, לשנות ולמחוק. ופנים מול פנים, אני קופאת. שותקת. או מדברת בטון מתבייש וילדותי. שונאת את זה!! רוצה למצוא את הכוח, אבל הוא כבר בי. צא החוצה.
כמו שכתבתי ב2008 שהמחסומים חוזרים, ככה הרגשתי בזמן האחרון. אבל לא עוד! אני מסרבת לקבל את זה שעוד לא התמודדתי עם דברים מפאקינג 2008. רוצה להיות חזקה, מחושבת. קלילה, מצחיקה. כמו השנתיים האחרונות. 
אז מה מקור הבלבול? זה איל? בגלל שהוא מבוגר ממני ב18 שנה? אבל מתנהג כמו ילד שבא לאכול אותו לפעמים כי הוא מותק כזה.. קשה לחשוב על לסיים את זה. יש אהבה, יש סקס, אני רוצה לנצל כל יום שיש לנו זה את זה. אולי בכלל זה הלחץ של להתחיל ללמוד? לעשות משהו מועיל? לבחור מה אני רוצה ללמוד? זה הפחד של לקחת אחריות? לעבוד? זה השאכטות? סתם מצב רוח של מחזור? השנים עוברות ואני כבר לא ילדונת. מרגישה כמו ילדונת. 
ואללה, כוס אמא של "מקור הבלבול". נצא מנקודת הנחה שזה סתם מצב רוח של מחזור ופאקינג נמשיך הלאה. רוצה להריגש טוב, כיף. נימאס מהמרמרה הזאת. כולם שונאים פרצוף ממורמר. גם אני. אז חלאס. לייף איז א ביץ'. 
ואוו. זה אשכרה עבד. אני כבר מרגישה יותר חיובי :)
נכתב על ידי שמור במערכת..... , 3/3/2011 16:48  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  שמור במערכת.....

מין: נקבה




4,097
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשמור במערכת..... אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שמור במערכת..... ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ