לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הכיוון היומי



Avatarכינוי:  Fields

בן: 26

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2017

חברים מפורסמים


לפני כמה לילות אלכס טרנר מהארקטיק מאנקיז עבר מולי באיזה כנס של כל האנשים שאי פעם הכרתי, אבל כשביקשתי תמונה הוא היה פול מקרטני זקן ומקומט ושיער ארוך ומגוחך, ואני מנסה לצלם תמונה והוא מתייאש ׳כן כן בסדר, בוא נסיים עם זה׳ ואני מרביץ סלפי והוא מסתכל ומבין שהוא פול מקרטני ומוחק לי אותו ואז מחליט להירתם ו׳יאללה צלם עוד אחת׳. אבל אני לא מצליח לצלם תמונה, וכל מי שמקבל ממני את הפלאפון לא מצליח ללחוץ על הכפתור, ואז פול טרנר נעלם, ולכל מי שאי פעם הכרתי יש תמונה עם סר אלכס פול טרנר מקרטני.


בשנה שעברה חלמתי שאני מדבר עם קווין פארקר בטלפון ומזמין אותו לעזריאלי לאכול איתי בהפסקת צהריים. היתה מתקפה והוא נהרג מקסאם והתביישתי ביוהרה הישראלית שלי אבל לא גיליתי לאף אחד שזה באשמתי.


אמרתי לשותף שלי שמוזיקאים מתאבדים כבר בגיל שלנו ממיצוי עצמי ועוד לא הוצאנו אלבום וצריך למהר ולרשום הישגים, אבל אז חשבתי שאולי זה הישג יותר גדול לא להיות מהאלה שהוציאו אלבום והתאבדו, וחשבתי על זה שלא אכפת לי שאיבדתי את הכבל אוקס של המוזיקה מהאוטו כי אני מזמן מעדיף את הרדיו, ושכל השנה אני שכלתי את קווין ואת אלכס ואת תום יורק בלילות אף על פי שהם בחיים, וכדי להבין לרגע את כל הדבילים האלה שוויתרו על ה28 שלהם לא הייתי צריך שיהיה לי אלבום זהב בחוץ ולא טור אימתני בארצות הברית כי גם ככה אין דבר כזה אלבום יותר וההופעות הן פלייבק.


פה בתל אביב אתה שוחה במפורסמים שלא התפרסמו. היו לי חברי בית קפה שבאים עם הלפטופ ומחברות רומנטיות כאלה כמו בניו יורק או בברלין, אבל פעם בכמה זמן הם היו שולפים את הפלאפון שלהם ואז הם היו מקריאים לי מגילות של מחשבות ופלפולים כמו שלי ואני הייתי מעמיד פנים שאני קשוב ומבין למרות שלא הבנתי מה הם רוצים או למה אני צריך לחכות לסוף כדי להתחיל להגיב להם והם היו מבולבלים כי לא היתה לי ביקורת וכשכן היתה לי אז הם אהבו. כשהייתי קטן אמרתי לאמא ואבא ׳אתם יודעים מה אני רוצה להיות כשאני אהיה גדול?׳ והם היו מחייכים ואומרים ׳מה?׳ והייתי אומר להם ׳מבקר סרטים בעכבר העיר׳ והם צחקו נורא על הבחירה ונהייתי הייטקיסט


 

נכתב על ידי Fields , 26/12/2017 15:11  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

27,837
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , מתוסבכים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לFields אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Fields ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ