לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

.



Avatarכינוי:  Jane D.

בת: 11





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


4/2019

משהו


בפער הזה מעצבן אותי

הרי אני אותו בן אדם שהייתי בכל הזמן הזה

אז מה השתנה? שאני פה פיזית ועכשיו למילים יש משמעות? כי חשבתי שהייתה להן גם לפני. 

אולי אני לא רוצה לברר עכשיו. אולי חשבתי שפסחנו על השלב המייגע הזה.

רציתי שתדע הרבה לפני

 

זה לא משחק בשבילי ואני לא מבינה מה זאת הקלילות הזאת פתאום כשזה נוגע למציאות

אתה לא חייב לרצות אותי, כמובן

אבל אני גם לא חייבת להיות פה

 

נכתב על ידי Jane D. , 21/4/2019 01:23  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוֹת בְּאוֹת ב-21/4/2019 21:11
 



קצת


מפחדת שזה יותר מדי בשבילו, שאני יותר מדי

שאולי זאת רק אני שרוצה

או שאולי אני משהו זמני 

 

אני קצת מפחדת מזה שלפני זה הוא חשב הרבה קדימה, ועכשיו אני לא יודעת אם הוא חושב קדימה בכלל

קצת מפחדת מזה שכיף לי

ממש הרבה מפחדת מלהרגיש

קצת מפחדת מזה שלקח לנו ככ הרבה זמן

ומזה שאולי זה כל הזמן שיש לנו

בעיקר מפחדת שיעזוב

נכתב על ידי Jane D. , 18/4/2019 21:37  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של WildWolfx ב-19/4/2019 11:30
 




בזמן האחרון אנשים נכנסים ויוצאים מחיי בקצב מסחרר

אני לא באמת מצפה מאנשים שישארו, כנראה כי אני ככ רגילה שהם עוזבים

אבל יש לי בעיה עם אנשים שאומרים לי באופן ברור שהם רוצים להיות שם, או שהם רוצים שאני אהיה שם, ואז ברגע האמת הם פשוט לא שם כי מיליון תירוצים

דחו אותי פעמיים השבוע, הפעם הראשונה הייתה צפויה כי התרגלתי לזה שאין הרבה מאחורי המילים

ובפעם השניה נפגעתי קצת יותר כי האדם הזה ליווה אותי כבר כמה שנים טובות ולא באמת ציפיתי שהקשר יסתיים ככה.

היה לנו קשר מאוד קרוב ואפילו אינטנסיבי לפעמים, על הגבול הדק שבין קשר אפלטוני לחלוטין מול משיכה ששנינו ידענו שנמצאת שם

ואז הוא פשוט נעלם

אני מאשימה את בת הזוג החדשה שלו, אבל זו גם די אשמתו. 

אני לא יכולה להכריח אנשים לשמור איתי על קשר, לא אותה ולא אותו. וכמובן שזה לא מנדטורי אם אין פה רצון הדדי.

אז אני פשוט שומרת מרחק כי להתאכזב כל פעם מחדש זה מתיש.

 

 


 

חידשתי קשר עם מישהו אחר שהיה מאוד קרוב אליי (כבר עשור, מסתבר, בדקנו). חשבתי שהפגישה אחרי שנה תהיה כבדה, יש דברים שהוא עשה שאני באמת לא יכולה לסלוח לו עליהם, הוא יודע את זה, אבל שמתי את זה בצד. הבנתי שכבר לא נחזור להיות קרובים כמו שהיינו וזה בסדר, כי מי שהוא עדיין חשוב לי ועדיין כיף לי בנוכחות שלו ובאופן מפתיע ממש נהניתי. פחות מהמקום, כי זה היה נוסטלגי מדי בשבילי בצורה די רעה, אבל מהחברה. 

זה מרגיש כמו משפחה. שזה לא מוזר בהתחשב בזה שבערך גרנו אחד אצל השניה בתקופה מסוימת בחיינו.

עם ס' אני עדיין לא מוכנה להפגש. הוא איכשהו יודע ללחוץ לי על כל הכפתורים הלא נכונים בשביל להוציא אותי מדעתי ואני ממש משתדלת להיות מאוזנת. 

 

 

יש לי עוד רשימה די ארוכה של אנשים חדשים או חדשים ישנים שנכנסים ויוצאים מחיי

ואני רק מקווה שלפחות חלקם יבחרו להישאר.

 

 


 

אני מהססת עם הוצאת הויזה. אני מרגישה שאולי שנה זה זמן ארוך מדי, שאולי אני לא אסתדר, לא אצליח למצוא עבודה, לא אצליח למצוא איפה לגור, שיתקפו אותי ג'וקים בגודל של מכונית

וזה נורא רחוק וגדול ואני מפחדת מהלבד הענק הזה

כבר איתרתי את כל המסמכים, רק נשאר לי לשלוח אותם

אבל אני לא מצליחה להתנער מהפחד.

אולי בקרוב.

 

נכתב על ידי Jane D. , 13/4/2019 14:11  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Jane D. ב-18/4/2019 21:37
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לJane D. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Jane D. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ