לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הנה להקה של שחפים לבנים בחלון, עפים הם רחוק וגבוה מבלי להביט אחורה.

כינוי:  Mrs.m.

בת: 22





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2015


אהובי ואני כותבים שירה.

הוא פורט עלי מילה ועוד מילה,

מסתכל לי על הפופיק בערגה

כאילו היה הוא תיבת תהודה,

אני מודה

שאחרי קצת יותר משנה

החלפתי זוג עיניים לראות אותו לראשונה.

 

אצלו אני קוראת
כל קמט הוא אמת,
כל חריץ בעור שמת,
הוא לי כמו ברייל לעיוורת
עם חדוות קריאה כמו סרט
הוא עטוף כמתנה


מתנים קצת אהבה שמתעקמת
ערומים על המיטה שמתנגנת,
אם זה היה תלוי בעוצמה שמתעצמת
לא היינו צריכים עוד שום מילה.

 

13.1.15 10:20

נכתב על ידי Mrs.m. , 13/1/2015 17:35  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אתמול רבתי בבוקר עם אדם. בתקופה האחרונה אני מרגישה שאולי אני נלחמת על המערכת יחסים בשביל להיות באחת, ולא בגלל אדם.

בערב נפגשנו, והוא אמר לי שאנחנו בשלב של לבדוק את הגבולות אחד של השני, וניסיון להתרחק ופחד ממערכות יחסים, ונפל לי האסימון שהוא צודק.

אני באמת נטפלת לשטויות בלי סיבה, ומפחדת מדברים סתם. אנחנו לוקחים דברים באיזיי ויהיה בסדר. עוד ארבעה ימים יש לנו חודשיים. זה מפחיד.

לא פלא שאני מעמידה אותו בכל כך הרבה מבחנים.

 

היום העברתי שיעור שלישי לילדים והיה ממש נחמד למרות שהרגשתי שבאתי לא מוכנה בעליל.

בסוף השיעור תלמיד אחד שאני יושבת לידו בשיעורים חיבק אותי. אני מתה עליו ממש. יש לו קצת הפרעות קשב, אבל הוא כל כך חכם שזה מדהים.

 

ממש בא לי לקנות אוטו. אני מנסה לחסוך קצת בהוצאות בשביל זה. קיבלתי עכשיו מהמנהלת שלי 600 ש"ח על ניהול של שני עמודי פייסבוק, וקבענו

שזה יהיה השכר הקבוע שלי, אז אני מתחילה לנהל את ההוצאות שלי ובאמת לעקוב אחריהן. אני מקבלת 2,200 כל שלושה חודשים על שכר דירה, מה

שאומר שהקצבה החודשית שלי עומדת על 1300 פחות או יותר.

עברתי השבוע בבית מרקחת והמנהלת של הבית מרקחת שאל אם אני רוצה לחזור לעבוד שם. אמרתי שאם אין לו בעיה עם זה שאני סטודנטית, אז יכול

להיות נחמד, אבל המנהל של הסופר פארם לא אוהב אותי. אני מניחה שהוא ניסה לדבר איתו כי הוא ממש רצה שאני אחזור, אבל הוא לא התקשר אלי ולא

כלום, אז אני מניחה שהמנהל דחה את זה על הסף.

אז היום נתתי את הפרטים שלי בחנות טבע, ואני מקווה שאולי הם דווקא כן ילכו על זה. עשיתי חישוב שאם אני עובדת שתי משמרות של שבע שעות בשבוע,

יוצא לי באיזור ה1,100, שזה בהחלט מספיק לחיות נורמלי, אז אני מקווה לטוב, ואני אתחיל באמת לחפש יותר טוב. אני באמת רוצה אוטו. נמאס לי

מהטרטורים, נמאס לי לבקש מאבא את המכונית ושהוא אומר שאין בעיה, ואז "אבל את יודעת שכשתחזרי לא תהיה לי חנייה" וכאלה, של.. אז בשביל מה

אתה מסכים בכלל?

אם אני ואדם נשרוד עוד אני בטוחה שהוא יעזור לי עם דלק וכאלה, כי אני אקפיץ אותו ללימודים ולעבודה, ומקווה שיהיה מגניב בכללי. נראה.

 

יאללה, שנה טובה לכם.

נכתב על ידי Mrs.m. , 1/1/2015 19:34  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





36,142

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMrs.m. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Mrs.m. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ