לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החיים מעבר למה שאחרים רואים


"כשאנחנו אוהבים עמוקות בכיוון אחד, אנחנו אוהבים עמוק יותר בכל הכיוונים."

Avatarכינוי: 

בת: 25

MSN: 



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2015

"תהיה חזק".


"אני מצטער."

הוא אמר לה דבר ראשון, כשפתחה את הדלת ואחרי ששמט מעליו את התיק, ששקל יותר משיכל לשאת, ולא בגלל החפצים שבתוכו.

היה הביטה אליו, לא מבינה.

"על מה?" שאלה.

"אני מצטער", הוא אמר שוב, וחיבק אותה בחוזקה, מצמיד אותה אליו כמו שהצמיד את קת הנשק לחזהו וירה ללא הפסקה, בניסיון לפלס אליו את הדרך ולשמור עליו, כמו שהבטיח לה.

היא חיבקה אותו חזרה, והרגישה את קצב פעימות הלב שלה מתגבר.

לאחר דקה ארוכה שנראתה כמו נצח, היא ניתקה בחיבוקו בעדינות.

"מה קרה?" שאלה, מפחדת לשמוע את התשובה, אבל לא יודעת להגדיר מה התשובה שהיא כה חוששת ממנה.

שתיקה. היא ראתה אותו חושב, שוקל את המילים, מתלבט מה לענות, או אפילו פוחד לענות.

פוחד להוציא מפיו את המטען הכבד, שישנה לה את החיים ושהוא לא יוכל לקחת בחזרה.

"לא הצלחתי לשמור עליו." אמר לבסוף. ושנא את עצמו כל-כך באותו הרגע.

תחילה הסתכלה עליו, לא מבינה.

ואז הבינה.

הוא הלך. אחיה הגדול, הגיבור, זה שהיה מציק לה אבל שמר עליה מפני כל מי שניסה לפגוע בה; זה שהייתה צועקת לעברו שהיא כבר לא יכולה לחכות שייצא מהבית, אבל בעצם אהבה שהוא נמצא; זה שצרחה עליו שהיא שונאת אותו, אבל בעצם אהבה אותו בכל ליבה.

זה שדמיינה אותו עומד לצידה בחופה, יחד עם שאר משפחתם, ומברך אותה ראשון בסוף הטקס.

הוא שוב חיבק אותה. היא לא הצליחה לעצור את הדמעות.

היא הרגישה כל-כך מוגנת בזרועותיו, ויחד עם זה כל-כך חסרת ישע.

 

***

"תהיה חזק."

נזכרה שאמרה לו, אחרי שהתעוררה. ככל הנראה איבדה את הכרתה רגעים לאחר החיבוק של אהובה.

"הוא רצה שתדעי שהוא אהב אותך", אמר לה אהובה שישב לצד מיטתה. "ושהוא שמר עלייך, על אחותך, ועל אמא ואבא עד הרגע האחרון."

היא הביטה אליו בעיניים ריקות.

"אני.. אני לא יודעת מה לומר. אח שלי צריך לחזור בקרוב.. אוי, על מה אני מדברת?" היא כיסתה את פניה בידיה.

"תהיה חזק." זה המילים האחרונות שאמרה לו. מאהובה ביקשה שישמור עליו, כי ידעה שאחיה לא יהסס לסכן את עצמו לטובת אחרים.

"תהיה חזק". זה מה שנשאר לה ממנו. או לו ממנה.

 

***

אחותה הקטנה חיבקה אותה בחוזקה. הן נצמדו ובכו ביחד, כשהן מלוות אותו בדרכו האחרונה.

בגשם.

ריק. חוסר. קושי בנשימה. זה מה שהרגישה.

שהיא נחנקת.

שהיא לא יכולה. היא פשוט לא מסוגלת לעמוד בזה.

וצנחה לאדמה.

 

***

הצפירה התחילה. היא עמדה עם כל הסובבים וטקס, והביטה לשמיים.

חיפשה סימן כלשהו. ממנו. זכר. ניצוץ.

 

טיפת גשם פגעה באפה. היא מיצמצה, כדי לעצור את הדמעות.

 

"...יהיו חללי מערכות ישראל עטורי הניצחון חתומים בלב ישראל לדור דור."

 

'אמן', חשבה בליבה.

 

 

נכתב על ידי , 21/4/2015 22:50  
הקטע משוייך לנושא החם: יום הזכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





11,213
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לויקצ'ה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ויקצ'ה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ