לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

אכפתיות זה שם המשחק.


Unless someone like me cared a whole awfol lot, nothing is going to get crashed. it won't.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2013    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2013

שאלות של גבולות


אז לאחרונה (עם כל מה שקרה בחדר ועם אחי הגדול וזה) עולות בי המון שאלות.

 

כשמישהו פוגע במישהו אחר. מדובר פה על הרווח או על היחס שבין העונש לעזרה.

מתי צריך לסלוח ומתי לא?

למי צריך לסלוח ולמי לא? למה?

מי צריך בכלל לסלוח? רק זה שנפגע ישירות? או גם אנשים מסביבו?

אפשר לא לסלוח אבל להישאר חברים? מה זה בכלל אומר אז ה'אי סליחה' הזה?

האם רמת הפגיעות של הקורבן בתחום שבו פגעו בו אמורה להשפיע על החלטות שכאלו?

האם נכון להתקרב למישהו אחרי שהוא חצה גבול שכזה?

האם נכון שאני בתור אני (ולא בתור שום גורם מקצועי או משהו) ארתם לעזור למישהו? או שלהשאיר את זה לאנשים שבחוץ?

האם הייתי יכולה לראות את הצד השני אם הפגיעה הייתה בי?

האם רמת הכעס שלי או האי סליחה או העזרה או לא חשוב מה אמורות להיות בכלל מושפעות מכמה קרובה הייתה הפגיעה אליי?

ואם אני מסוגלת לראות את הצד השני רק כשהפגיעה לו בי, למה זה הופך אותי?

 

 

אוף.

ואם הוא לא יציב בנפשו? אז אפשר לסלוח לו? אז צריך לסלוח לו? אז זה בכלל אמור להקל על מה שהוא עשה?

ומאיזה קו אפשר להכתיר מישהו כלא יציב בנפשו?

ומאיזה קו בכלל הפגיעה נחשבת חמורה? ועד כמה היא חמורה אמור להשפיע על שיפוט בשאלות אחרות?

אפשר לתמוך בשני הצדדים?

 

אני לא יודעת מה לעשות. אני לא יודעת איך להתנהג. אני לא יודעת מה לחשוב. אני לא יודעת איך להרגיש.

 

 

והיי, סתם לסיום, יש לי כמה שאלות על מערכות יחסים. על מערכת היחסים שלי.

אני יודעת שאני אוהבת אותו, כל כך הרבה, אני מרגישה את זה חזק ובכל הלב. אין לי שום ספק לגבי זה. אפילו לא קל שבקלים.

אבל עדיין מדי פעם עולות בי מחשבות על להיפרד. לא קונקרטיות, אבל עולות.

מה לחשוב?

 

איזו תקופה מבלבלת.

נכתב על ידי מרת אכפת לי , 16/12/2013 00:40  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



די


לפעמים מתחשק לי שאני אהיה האדם היחיד בעולם ולא יהיה פה אף אחד אחר.
לפעמים בא לי שאני לא אהיה קיימת.
לפעמים בא לי לא.
נכתב על ידי מרת אכפת לי , 7/12/2013 18:37  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  מרת אכפת לי

בת: 16




5,568
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למרת אכפת לי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מרת אכפת לי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ