מדורה מטופחת מפזרת חום בגוונים של אדום ורמקול פלסטיק בצבע כחול פולט צלילים בשארית כוחותיו .
שלושה אנשים , טווח גילאים זהה. שנה לפה , שנה לשם. לא חברים הכי טובים , אבל מבינים , מחייכים , מפרגנים , לא שונאים .
שלושה אנשים , לבושים כובעי צמר ומעילים . באו מוכנים , מאורגנים . למרות שהם לא יודעים למה הם באמת מצפים .
מכינים תה , מכינים קפה . עוד קרש למדורה שלא היתה מביישת את חג המדורות הקרב ובא (שדרך אגב יביא איתו את פתיחת הקניון הגדול במזרח התיכון, אצלנו בבירת הנגב, כן כן מרגש ! ) צוחקים , רוקדים , משתפים אבל בעיקר מחכים .
מחכים להשפעה מיסטית כל שהיא , מחכים לאובדן חושים, לטשטוש, לעיוות , להזיה , למריחת צבע , למשהו חדש . רוצים הארה, רוצים להרגיש!
#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#
הויז׳ן בעיניים מתעצם ומתחדד , הניגודיות מוגברת לרמה הנכונה, ממש כמו האפקט של האינסטגרם שהופך כל תמונה ליצירה . אני לא משתמש במשקפיי ראייה , אבל אם היו לי כאלה מייד הייתי מוריד אותם .
המוזיקה מקבלת פן חדש , מבינים יותר ויותר שמדובר באומנות ולא בסתם עוד אוסף צלילים.
שברירי אור נמרחים לפסים , כמו כוכבים נופלים. אנחנו רואים אחרת אבל מרגישים the same . אני דיי מאוכזב , מתלהב מהוויזואליות של האיזור אבל עמוק בפנים מתאכזב שנגמרו הפיטריות. ככה אני - חולה סמים .
#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#
השעון מראה 06:19 , האיזור מואר וצלול למרות שחיפושנו אחר השמש איי שם יורדים לטמיון. שמש מוזרה !
המדורה בשיאה אף על פי שהיא כבר לא אפקטיבית. קלטנו שיש אור אז העפנו הכל לאש, כמו ילדים שאספו קרשים לל"ג בעומר מפסח וכל הלילה פחדו שיגמר .
מקפלים הכל לאוטו , מורידים שכבות מיותרות ויוצאים לטיול של בוקר ביער .
#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#_#
הולכים בעקבות שביל ביער הנטוע , כל פרח ועשיו מקבלים יחס שווה, אין אפליות , כל צמח הוא עולם בפני עצמו. כל עץ הוא מאסטר פיס . אפקט הניגודיות עדיין בעיצומו , האור והפסטורליות אפילו מחדדים אותו , ושוב מכה בי ההרגשה המייגעת "באסה שאין עוד פטריות" . היער הרטוב מטל מעורר אצלנו התרגשות והתלהבות כמו של אותם הילדים הנ"ל מל"ג בעומר. משהו שם מיוחד, קסום.
שלושה אנשים מטיילים בבוקר יום ראשון ביער שטוף שמש קסומה , משוטטים ומתלהבים כמו ילדים קטנים, מנסים ללכוד בעיני המצלמה הדיי משוכללת את מה שעיננו חווים ונכשלים כישלון גמור . המצלמה לא מצליחה לשקף את מה שאנחנו באמת רואים .

"חבל שלא הבאנו עוד..."