מיתולוגיה פרטית

אין טעם להעמיד פנים שאני אף פעם לא נופלת יותר זה נכון שלפעמים אני עדיין נופלת ואולי אני קמה יותר מהר אבל זה מה זה עמוק הבור הזה לפעמים ואז זה נראה כאילו אני אף פעם לא אראה את השמש בצבע העכור הרגיל שלה תלאביב אבל קמה יותר מהר אולי מפעם ויש להכל צבע אפור גושדני אך אני אסירת תודה על זה. כוססעמק על הכל. ולפעמים אני כלכך חיה שזה שורף לי בסולאר פלקסוס שלי ואני לא מצליחה לדעת אם עכשיו זה על אמת וזה העולם בצבעים ולא חשיכה נראית ולא זוהר כוזב ולא תחתית במסווה אוויר בגובה מטורף צלול כיין. כוסססססעמק על הדבר שלא היה אמור להיות אני כי אני נולדתי אחרת אוהבתאדם ושדות חרוכיםזהובים באמת, כי זה היה הצבע שלהם בנגב או שגם זה היה חשיכה בתחפושת. כאסעעמק על מה שקרה שהפך את הנפש שלי למגרש טניס ואני הכדור שנחבט וזה מה זה כואב הבטון הזה. כוססססעמק על הנדנד המזדיין הזה חמשדקות צוחקת כי יש אנשים וכיף לי ובלי אזהרה הלבשלי מתפוצץ מכאב משיר של גבריאל בלחסן הזין הזה כי הוא גאון. חוץ מזה נתיבה בןיהודה מתה לפני חודש ואני בכלל לא ידעתי.