לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

מיתולוגיה פרטית




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2015

לא-אני (Annata)


 

בחלקים מסויימים שלו, מירון היה נסיך. למותר לציין שבחלקים אחרים, הוא לא היה.


כינרת חשבה שהיא רואה את זה בבוקר האחרון בעין דור כשעברו זה מול זו והיא דילגה מעל תל הנמלים, שלגורלו חששה. כינרת לבשה נעלי פלדיום שגרמו לה להרגיש רצויה ומירון היה עטוף בשמיכה כלשהי.

זה היה בוקר קר. איש לא תיאר לעצמו שבחול המועד של פסח יהיה כל כך קר. כשיצאה לדרך, כינרת ארזה רק סוודר גדול אחד. הסוודר תפס בתיק מקום רב ועם או בלי קשר למקום, היא השאירה בבית את הצלילות של מונרו וסימנון, כדי לפגוש את זו שלה..

בסופו של דבר זה שהיה נסיך בהכי הרבה מובנים, היה זה שהיא לא יכלה להבין. אולי היא היתה חכמה, אבל יונתן הרבה יותר. מששבו לדבר בתום הימים, יונתן דיבר בקדחתנות ובזוך ובתבונה. כינרת רק יכלה לחוש את הניגון של זה, מבלי להבין עד הסוף.

סדר היום של קורס הויפאסנה היה פשוט: מדיטציה מהבוקר המוקדם עד הלילה. עם הפסקות. הם שתקו ובתוך השקט הזה, כינרת יכלה לשמוע בבהירות איזשהו תוך. מה שמעה? זאת לא ידעה להגיד אל נכון.  

אחרי ארוחת הערב ולפני הלימוד עם סטיבן, היתה הפסקה וכינרת אהבה לשבת על כיסא באמצע הדשא ולהתבונן סביבה מבלי לזוז. ציפורים ניהלו יחסים, אישה גדולה התיישבה באנחה עם כוס התה שלה. מירון עבר על השביל במכנסיים מפוספסות.

את מירון היא רצתה עוד קודם. אהבה בתוך הראש ואולי לא רק. הם היו ביחד רק כמה ימים וזה היה רגע של קירבה. אחר כך הם רבו וכינרת לא הצליחה להגיע אליו יותר. היא ניסתה כמה פעמים, אבל מירון הדף כמדומה. אחרי כמעט שנה הופתעו לפגוש זה את זו בויפאסנה. לא הספיקו אפילו לדבר לפני שהשתיקה החלה.

בבוקר האחרון, כינרת הרגישה שהלב שלה עבר ניקוי במתקן לרחיצת מכוניות. יכול להיות שגם מירון ויונתן ואיה, הרגישו משהו דומה, אם כי קרוב לודאי שלא היו משתמשים בדימוי הזה. הלב שלה היה מלא גם בכאב חד וצלול. היא חשבה שכואב להכי מירון לא מחשיב אותה. במהלך הימים לפעמים כל כך כעסה עליו, שפעם אחת חשבה שהוא נראה כמו פסל של גועל. מאידך, ברגעים אחרים היא ללא ספק העריצה את קו הלסת שלו.

כינרת יכלה לראות שהיא עדיין אישה מפספסת ולא היתה כל ודאות שבהמשך היא תפסיק. היא חשבה שמירון יכול לשטוף כמו אקונומיקה את החלקים בעצמה שנדרש להם חיטוי. בפועל, מירון דחה באופן חמור עוד יותר, את כל מה שלא היה נוח לאהוב בה.

כשחלפו השבועות לאחר הרטריט, כינרת  כבר ויתרה על הניסיון לתאר או להסביר את מה שקרה לה שם. היו חוויות, מראות, שכאילו הסבירו הכל ובה בעת חמקו לה מבין הידיים.

פיסות כמו ההופעה החיצונית של שושנה בבוקר צלול תודעה במיוחד. האופן בו הלכה או העמיסה מזון על הצלחת. מנהגה להעביר לעתים כלי נירוסטה ממקום למקום. האופן המהורהר בו איה לעסה, המחשבות של יונתן שמדי פעם עפו בחלל. הבוקר בו מירון נראה כמו נסיך.

כינרת לא ידעה מה כאן מסביר משהו, אבל זה איכשהו תפס איזה חלק חשוב.

או למשל, שבאחד הלילות כינרת התעוררה כשהיא צועקת לאימא שלה. אולי היא השילה כל כך הרבה מרחק, שיכולה היתה לשוב לדמדומי הינקות.

אחר כך הופיעו שלווה, זעם, מחשבות רדיפה וכאב. הכל עבר בסח, כמו קיפוד אחד שראתה חולף במרץ ובטחון על המדרכה. הכל עבר בסח מול עיניה.

לגבי המדיטציה, כינרת ראתה שהמחשבה מורכבת משכבות. כשהצליחה להשקיט את השכבה של הדאגות, התוכניות והפסקנות, נתפסו פזמונים (לפעמים טיפשיים). אחר כך עלו מחשבות דמויות חלום. לפעמים היו גם צורות ודימויים. מירון עורם כיסאות זה על זה באולם ריק. שושנה משליכה קרטונים של פרי לפח אשפה ירוק. יונתן מניח תפילין. סטיבן לועס תפוח בעת מתן הנחיות למדיטציה, מפיק צלילי ריסוק קולניים (כאן היא צחקה בתוכה). היא היתה בטוחה שישנן עוד שכבות שלא גילתה. ביחס לתחושות שבגוף העניינים היו מורכבים ומצחיקים גם כן. מאחורי חשיקת הלסתות, התחבאו זרמים כמעט נעימים. היא גילתה שבמפה הפנימית שלה, ישנן חוליות חסרות בעמוד השדרה.

בערב הראשון סטיבן אמר שככל שאנחנו מסתכלים בעצמנו, ככה קשה לנו יותר למצוא את עצמנו. ממש כמו פו הדוב שככל שהוא יותר חיפש את החזרזיר בתוך הבית, ככה החזרזיר יותר לא היה. תשומת לב מיטיבה למצבי תודעה, מפרקת אותם לחתיכות ועושה אותם נראים. כיוון שהם נראים, הם אהובים. אבל תשומת לב מדוקדקת מראה לנו גם שאין אף אחד שמנווט את הדברים. אף אחד לא הזמין את המחשבה או הרגש. שאלות כמו מי אני? מה קורה? מה זה העולם הזה? נחקרות לא כרעיון אלא כידיעה צלולה ומיידית. חקירה זו היא המשמעות של להיות אינטימי וקרוב, אבל היא מגיעה עם שדים שהתחבאו מתחת.


***

כינרת עזבה את עין דור ונסעה הביתה. כמה דקות לפני כן, מירון פסע לעברה, כאילו גמר אומר כלשהו וחיבק אותה ארוכות. היא הבינה שהוא מלקט אהבה מליבה, אבל הרגישה שיש לה מספיק והיא לא חייבת לקבל ממנו בחזרה. הוא אמר שהוא מסיע את שושנה והיא אמרה ששושנה נראית כמו אריה הומלס ושמכאיב לה להביט בה. מירון אמר ששושנה משתינה על כולם מלמעלה. אחר כך הוא ניגש לבדוק אולי שושנה בכל זאת מצאה לה טרמפ  אחר וכינרת סברה שאם קודם נראה גומר אומר, כעת הוא חוכך בדעתו. אולי התלבט האם יהיה נכון לשכב איתה. היא רצתה להמשיך לשתוק. איה ניגשה לחבק אותה ואמרה שהיא נוסעת צפונה אבל תקפיץ אותה לעפולה. את איה הכירה בסנגהה והן נפגשו פעם בשבוע עם חברים נוספים לתרגול מדיטציה ושיחה. כינרת חשבה שאם יש יופי בחייה בתל אביב, חלק גדול ממנו נובט בסנגהה. מוקדם יותר, כינרת ראתה את איה מדברת עם מירון. היא הבחינה שפיקת הגרון שלו עולה ויורדת כשאיה אמרה – ...אבל היא חשבה על זה שוב. ומירון ענה – אני רוצה יותר.. אם כך, אמרה כינרת לעצמה, הם לא מדברים עלי, כי אני רציתי איתו את היותר. מירון רצה ילדים, אבל פחד שלא יוכל לאהוב אותם עם האישה הלא מתאימה. נראה כי עבורו כל אישה מתאימה לא רצתה ילדים וכל אישה שרצתה ילדים היתה לא מתאימה.

בדרך לעפולה איה אמרה שזה היה ריטריט מטלטל ושנראה לה שהיא עומדת להיות חולה. כינרת אמרה שהיא מרגישה כמו חשופית ושהכל כואב לה באופן בלתי נסבל. מאידך, היא מרגישה שגם בלי עצמי מהודק כשריון, היא שפויה והיא אסירת תודה על הגילוי הזה. איה אמרה שהיא דואגת ליונתן, שלקח את כל זה באופן אינטנסיבי ומבולבל. כינרת אמרה שהתבונה של יונתן עצרה את נשימתה ושהוא לא מבולבל. ואיה צחקה ואמרה – נראה לך יש מצב? כינרת קצת התביישה ואמרה - אין קשר.

חיבקה אותה ונסעה.

כינרת היתה עייפה ומשהו בתחבורה לתל אביב השתבש, כך שהיה עליה לחכות לאוטובוס הרבה זמן. היא עצרה מונית, העמיסה את התיק בתא המטען והתיישבה במושב האחורי. הם סיכמו מחיר. לא הוגן במיוחד, אבל גם לא שערורייתי.

-מאיפה את חוזרת? הנהג התעניין. -חופשה בצפון. היא כבר ראתה את השאלה מתקדמת לעברה -נשואה? -כן.  שני ילדים. אחד בן שמונה עשרה והקטן בן עשר.-. כינרת לא רצתה להתחיל להסביר לנהג איפה היא היתה. היא פחדה לגזור את עצמה מהר מדי אל תוך צורה. היא העדיפה צורה דמיונית. סיפרה לנהג על תינוקות שהיו לה ולא הושלמו, כאילו הם קיימים עכשיו וערבבה חלקי גברים שיחסיה עימם הסתיימו לאדם אחד.

-התחלת צעירה, העיר הנהג. – בגלל זה הגוף שלך לא הרוס. הנהג נראה מבוגר ושדוף. מתעניין. שאל עוד ועוד שאלות על יחסיה עם בעלה. הוא המליץ - גבר תמיד מבסוט אם יש לו סקס. -לא תמיד מתחשק - היא אמרה. -את יכולה תמיד לעשות לו עם הפה, אם לא בא לך חדירה. - גם לזה צריך חשק.

הנהג אמר שהוא צריך להשתין. הוא עצר את המונית בצד הכבוש בסמוך לשדה, דרומית לחדרה. כינרת הביטה בגבו. אחר כך נפתחה הדלת האחורית והנהג נשען קדימה. כינרת תהתה אם תוכל לגבור עליו, אבל הוא הושיט את היד לבקבוק מים. הוא לגם מהמים בעמידה, מפשעתו קרובה לראשה של כינרת.

-מה את עושה כשאת צריכה להשתין ולא יוצא לך?- שאל לאחר שחזר למושב הנהג. -זה לא קורה לי.

כינרת נעצה מבט בנוף והבינה שהנהג מגורה מהשיחה שניהלו. אישה מפספסת. בתוך תל אביב, הם עברו ליד קופת חולים ולנהג זה הזכיר שפעם נכנס לשירותים עם נוסעת במקום דמי נסיעה. -מה אני אגיד לך, לא הייתי מתנגד עכשיו למציצה. הייתי אפילו מוכן לשלם.

מאוחר יותר בבית, כינרת החליטה לא לספר על זה לאף אחד.


אחרי כמה שבועות נשמעה נקישה בדלת ויונתן נכנס.

נכתב על ידי , 29/5/2015 23:45  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של חבצלתקלאסית ב-30/5/2015 13:42
 





כינוי: 

בת: 39





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לחבצלתקלאסית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על חבצלתקלאסית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ