למכירה מיצובישי מרופא

לא הצלחתי לישון. כשנרדמתי (לשעה) קמתי לצלילי חזרות טקס יום הזיכרון בבית הספר מתחת לבית (למי שתהה, "אחי הצעיר יהודה" בלולאה אינסופית ומורה שלא מפסיקה לצרוח למיקרופון "שקט!!!!! זה לא מצחיק!!!!!!!!").

הברזתי מהלימודים בכוונה ללכת לים, אבל מזג האוויר לא זרם איתי. טוב, מזל שיום-הולדת חוגגים כל החודש .

החלפת מילים.

אני: מה את אומרת עליה? *שולחת קישור לפייסבוק של מישהי שהתחילה איתי*

אחותי: יש לה אלבום שלם של "אילת 2012" בלי אף תמונת בגד ים. #פהחשדתי

אני: אם היה לי חזה גדול הייתי עושה על עצמי ביד כל יום!

נ: זה כמו שתגידי שבגלל שאת לסבית את מסתכלת על עצמך במראה ומתחרמנת מזה.

אני: אם היה לי חזה גדול יש מצב.

נ: תאמיני שלא!

אני: דווקא נוטה להאמין שכן.

נ: תאמיני לי, איי נואו וואט איים טוקינג אבאוט!!!

שכנעתי את נ' לפתוח חשבון ב"סבבהארוס" כדי שנוכל להשוות תוצאות מבחני אישיות מרתקים בסגנון "איזו אבקת כביסה את/ה?". בינתיים כבר התחילה לדבר עם מישהי (בכל זאת, אתר היכרויות). להלן השיחה:

נ: היא רושמת יותר מדי "חחח". "חחח" כותבים רק לאנשים שאת מכירה ממש טוב!!!

אני: אבל אולי היא ביישנית ובעלת אוצר מילים דל.

נ: או שמשהו ממש ממש ממש ממש מצחיק ואז את רושמת "חחחחחחחחחחחחחחחחחחח". אבל רק אם הוא באמת כזה מצחיק, כי אחרת זה סתם קריפי. מה את חושבת עליה?

אני: נראית נחמדה, אבל שמחה מדי. כמה היא יכולה לכתוב בפרופיל שלה שהיא כל הזמן שמחה ומחייכת? ארבע פעמים היא כתבה את זה מתוך כל עשר השורות שהיא כתבה על עצמה! או שהיא חותכת ורידים ומנסה לחפות על זה.

נ: באמת? לא קראתי. אבל אמרתי לך שהיא כותבת יותר מדי "חחח" (ועושה יותר מדי סמיילים).

אני: אנשים שמחים מדי מלחיצים אותי. אין מצב, היא בטוח חותכת.

נ: אם היא חותכת בשושו זה בסדר.

אני: אם היא חותכת שתהנה לה, אבל אם היא באמת כל-כך שמחה זה כבר באמת מעיד על בעיה.

נ: לא נראה לי שהוא חותכת. לפי הפייסבוק היא נראית בחורה עאלק מגניבה ששומעת אוונסנס ו-3 דורס דאון ופאניק אט דה דיסקו.

אני: זה לא מסתדר לי עם האובר שמחה שלה כי זה הכי אמו. מצד שני זה תומך בתיאוריית חותכת הורידים. ששוב, זה בסדר, אם היא לא הייתה מציגה את עצמה כסופר שמחה.

נ: זה עאלק אמו. זה הפוך על הפוך! זה אמו כאילו מגניב!

אני: אין עאלק אמו. אמו זה עאלק בפני עצמו. זה עאלק פריקי. שזה עאלק גותי. שזה עאלק מרילין מנסון.

נ: שיצא עם סטויה.

אני: סטויה היא השמש וכולנו סובבים סביבה! כל הדרכים מובילות לסטויה!

לשימור.

קסם אישי שופע .

היכולת לצחוק על הכל.

זרימה עם דברים מטופשים (יותר כיף ככה!)

שובבות.

הרפתקנות.

סקרנות.

להמשיך להיות שם כשצריך.

התשוקה ללמוד.

עדכון הבלוג.

תמימות (כי זה עדיף על ציניות).

זיכרון גרוע (עוזר להעלים את מה שטוב שיישכח).

להמשיך להאמין בטוב.

לא להפסיק לאהוב.

לשיפור.

נוירוטיות.

אימפולסיביות.

חשיבת יתר.

רגישות יתר.

חוסר טאקט וכנות יתר.

שנאת מסגרות.

בריחה מכל מה שלא בא בקלות.

התבודדות וניתוק (בא בתקופות, אבל בשאיפה לפחות).

אובר-סלקטיביות.

אובססיביות-קומפולסיבית (כמה חבל שדווקא לניקיון אין לי. אולי אז יום אחד הייתי מנקה את החדר  ).

חוסר סבלנות.

תמימות (כי לא כולם כאלו).

זיכרון גרוע (מונע ממני לזכור חוויות שדווקא הייתי רוצה לזכור).

לעזור יותר להורים.

ללכת יותר לים.

לקרוא יותר בשביל הנפש.

לצלצל ולבקר יותר את סבא (למרות שבכל פעם השיחה מקבלת את התפנית הקבועה של מתי אמצא בחור ואתחתן).

להבין מה אני רוצה לעשות בחיים.

להפסיק לשכוח את כרטיס האשראי במכונת הצילום.

ללמוד סופסוף להכין תה בלי שהקצה שלו ייפול פנימה (אולי השנה תבוא הישועה!).

טוב, יש עוד הרבה על מה לעבוד. אבל עכשיו אם תסלחו לי, יש לי את חברי הטובים לפגוש וכבד אחד להרוס

לאחרונה גיליתי שהרווקות מתחילה להתחבב עלי אף יותר מהמצופה. התובנה המדהימה הזו הגיחה לפתע, עת הבנתי שהחיים שלי הפכו להיות הרבה יותר מעניינים, ובעיקר משעשעים. ניתן להגיד שהקיום שלי כרגע משול למעין קומדיית מצבים מהניינטיז עם מיליון פאנץ' ליינים, מינוס הצחוקים המעצבנים ברקע. התובנה הנ"ל הובילה אותי למסקנה החשובה לאין שיעור, לפיה בזוגיות הבאה שלי לא אזניח את הקשרים האחרים, אשתדל להיות פחות אנטי-סוציאלית ויותר לצאת. מי שנכנס לחיי ונותר, כנראה שם מהסיבות הנכונות. בהמשך לכך, ליקטתי מספר שיחות נבחרות שהצחיקו אותי השבוע. חשבתי שיהיה נחמד להיזכר באלו כשאשוב להיות בזוגיות, אז אחזור לפוסט הזה ואשתדל לקיים את ההבטחה לשמור על קשרים.

נ: אני מדוכאת!!!

אני: לא משנה כמה רע לך בחיים, תמיד תחשבי שלפחות אף אחד מעולם לא גמר לך בפה.

נ: זאת בהחלט מחשבה מעודדת. למרות שאם זה התנאי לחיי אושר נצחיים הייתי מוכנה, חד-פעמי.

א: בתור אחת שהייתה שם, זה לא הביא לי שום אושר ושום נעליים. אם תחליטו אי-פעם לבדוק, זה לא משתלם!

נ: דווקא מסקרן לקבל שפריצים לפה.

א: לסדר לך זין כפרה? בלי בעיה. רק תתאמני בינתיים על בננה ותשתדלי לא לנעוץ שיניים.

אני: יש לי דייט הסופ"ש. אמריקאית. מהממת. סטודנטית לרפואה.

[פאוזה]

טוב, אז לפי הפייסבוק היא מעוניינת בגברים ויש לה חבר עם יותר מדי שרירים בקליפורניה.

ש: מאיפה את מוצאת את כל הריאליות המתוסבכות האלו???

אני: הן מוצאות אותי.

ש: הבחורה הבאה שאת נפגשת איתה תלמד רק קולנוע, ספרות השוואתית או תולדות האומנות!!!

אחותי: אנחנו משפחה של משוגעים.

אני: מה יש לי?

אחותי: פיצול אישיות משולש.

אני: מה זה אומר?

אחותי: שאת כל הזמן מחליפה אישיות בין שלושה אנשים שונים: חנונית הארדקור, ממש מגניבה או סופר פסיכית.

נ: את באה מחר למסיבה?

אני: יש מצב, אם זה יזרום.

נ: יזרום מאיזו בחינה?

אני: זרימה, נו.

נ: אז תזרמי!

אני: כנראה אזרום. אבל את יודעת, להבטיח שאזרום סותר את ההגדרה של לזרום.

נ: נסכם בשושו שתזרמי.

אני: נזרום.

נ: יופי, סגור.

נ: אני רוצה להיות חנונית!

אני: את לא יכולה. את לא חנונית. זה משהו שמתפתח בחינניות מעצמו כמו כרס בירה או סרטן.

נ: אני רוצה להיות חנונית!!!

אני: את מעשנת, שותה מלא ואין לך אף תחביב / תחום עניין חנוני.

נ: אני אוהבת באפי ודר' הו. הא!

ח: אני גאה לדווח ששרדתי שמונה שעות רצופות של הוראת פסיכומטרי לתלמידים חמודים אך טיפשים ביותר, באמצעות התחזות משכנעת לזומבי. אני לא יודעת מה אנשים מברברים בנוגע למתקפת זומבים, אין ספק שאדישות היא ההגנה הטובה ביותר. כל מה שהיה חסר לי זה להזיל ריר וללעוס מוחות.

אני: מעניין מה היית אומרת אם היית מנסה ללמד אותי. בטח היית מנתקת קשר לנצח.

ח: בשבילך גברת, אתעלם מחוקי המתמטיקה. 150 חלקי 10 שווה כל מה שתרצי!!!

אני: אני מתחילה לחשוב שיש איזה דפוס קבוע של הבחורות שמתחילות איתי: לסביות לא נשיות או ביסקסואליות שרוצות ממני רק סקס.

נ: את מתלוננת??? אני רוצה את החיים שלך!!!!!!

סבבהארוס.

ממשיכה לענות על שאלוני אישיות חסרי משמעות בשיעורי ספרדית. בינתיים הוא שינה לי את אפיון הפרופיל לכך:

ברצוני לציין לפרוטוקול שהסיבה היחידה בגינה הוא כתב שאני כל-כך יהירה, היא שבכל אחת מהשאלות בסגנון "האם יש אנשים שלא ראויים לחיות?"/"האם אנשים טיפשים הם נחותים יותר?" עניתי "כן". מה, לא?

Stoya. כי מזמן לא דיברנו על פורנו.

טוב, רשמית אפשר להגיד שלא אפסול אנשים רק בגלל המקצוע שהם בחרו לעצמם. בחיי, נראה לי שאני מאוהבת בשחקנית פורנו. הכרתי אותה במקרה אחרי ששלחו לי סרט איתה, שהפך בינתיים לאחד הסרטים האהובים עלי.

זה הראשון בסדרה של סרטים שמציגים נשים מקריאות קטעים מספרים כשוויברטור מונח להן בין הרגליים (כאשר התמקדות הצילום היא בפלג הגוף העליון בלבד). בסרט הזה היא מקריאה קטע (נפלא, בעיני) מספר שמורכב מטקסטים אירוטיים על נקרופיליה. לא שיש לי משיכה עזה לגופות, או למוות, אבל בשבילה אהיה מוכנה להעמיד פני מתה לנצח. 

*הלכתי להתאמן על חיקויי גופות*

סופ"ש נעים

שמתי לב שלאחרונה הפכתי לטיפוס מעט יותר סוציאלי. כלומר, באמת נפגשת עם חברים ולא מעין הולוגרמה המרצדת להם מדי פעם בנייד ומפזרת הבטחות שווא ללא כיסוי בדבר מפגש עתידי.

הפעם היה זה תורן של שתי חברות האהובות עלי במיוחד. ח' הסטרייטית, מדריכת פסיכומטרי, שמה שמאחד בינינו הוא ההומור המשותף ואהבתנו הרבה אחת את השנייה, המשתווה רק לשנאתנו היוקדת את שאר האנושות. ל' הלסבית, סטודנטית לקולנוע, שמזכירה לי שיש עוד לסביות בעולם, אחרי שכל קשר עם חברותיי הלסביות ניתק ברגע בו לא הייתי מעוניינת בהן. למזלי ל' היא מקרה מיוחד וחובב בוצ'ות, אז כנראה שלנצח אזכה לשמוע את סיפוריה מעוררי הקנאה על סטוצים ברחובות גשומים והשתנות על פלאפונים.

יצאנו למסיבה. הבטחתי לחברתי הלסבית שהערב מוצאים לה בחורה. היא בתגובה: "אני לא רוצה הרבה, אני רוצה בחורה שלא רק תרצה לזיין אותי במסיבה, אלא אשכרה תדבר איתי יום אחרי".

התחלנו לרקוד, כאשר מדי פעם התחילו איתי בחורים. הסטרייטית: "אני לא מבינה, אנחנו בפאקינג מסיבת הומואים ומתחילים איתך! איך זה תמיד קורה לך???"  

-"יותר מדי ידידות סטרייטיות שאמרו לידידים שלהם שהסוד להכיר בחורות סטרייטיות טמון בללכת למסיבות גייז". מיד הוספתי, "מה שכן, תמיד כשהלכתי למסיבות גייז והתחילו איתי, שמתי לב שאותם גברים שמתחילים איתי נראים כאילו הם ממש בקטע של סקס סופר קינקי". סיפרתי על זה פעם לחברה. היא אמרה לי שזה בגלל שיש לי מבט כזה של "בוא תקשור אותי עכשיו למיטה ותצליף בי עם השוט הגדול והעבה שלך יו ביג ביג בוי!". יש בזה משהו. לא עוברות מספר דקות ומתחיל איתי מישהו שלגמרי עונה להגדרה. אנחנו מסתכלות אחת על השנייה ולא מפסיקות לצחוק.

בהמשך המסיבה, לאחר חילופי מבטים מתמשכים, ניגשה אל חברתי הלסבית בחורה והתחילה איתה. אחר-כך הן כבר החליפו חיידקים וטלפונים. המשימה הושלמה בהצלחה

את מרבית המוזיקה לא הכרתי ולכן היה לי המון זמן לנדוד עם המחשבות. מה שבאמת היה מוזר הוא שבניגוד למה שחשבתי, בכלל לא חשבתי על וירוסים, חיידקים, או על לסביות חנוניות בסוריה. למעשה, את כל אותן מחשבות החליפו תהיות לא רצוניות על כל תורמי הזרע הפוטנציאליים והנהדרים שנמצאים ממש לידי. מסתבר שהמחשבה שלי התעוותה לגמרי. מעתה כל בחור עובר סריקה מהירה המנסה להעריך ולשקלל אינטליגנציה, חוש הומור ומראה. כל ידיד הופך לשק אשכים מהלך. זה מוזר, משום שאני ממש לא רוצה ילדים ולא חושבת על ילדים בעתיד הנראה לעין. אני מאשימה את הגניקולוג חובב הלסביות ההוא.

בחמש בבוקר הלכנו ועשינו מסיבה פרטית במכונית עם דיסק ישן של היטמן. הפעם הכרתי את כל השירים. ככה זה כשמזדקנים

סופ"ש מהנה ומלא בריגושים!