לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

למכירה מיצובישי מרופא


הבלוג הרשמי של "העמותה לקידום לסביות חנוניות שנראות טוב בלבוש מינימלי במרחב הציבורי". תרומות (ותמונות) יתקבלו בברכה.

Avatarכינוי: 

בת: 29



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ֳ¶ֳ§ֳ¥ֳ·ֳ©ֳ­. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

קטעים שונים על זוגיות.


בעודי בולסת עוד בצק פילו ברוטב אבקת מרק פטריות במרקם קנדידה, זה היכה בי!

עזבו אתכם סקס, עזבו אתכם כיף, עזבו אתכם אינטימיות או רגשות. היתרון המשמעותי ביותר בבת-זוג, הוא שסופסוף נמצאה המישהי המיוחדת הזאת, דההה צ'וזןןןן וואןןןן, היישות הזרה שתופסת לכם את כל המקום במיטה ולפעמים גם נוחרת ממש חזק, שתלווה אתכם לאורך חייכם, יחד, במסע הסיזיפי אל עבר הסבל הגדול ביותר שידעו היהודים במאה ה-21:

 

חתונות.


תכל'ס עליתי פה על קונספט לקמפיין שיווקי מנצח לג'יידייט:


"מצאו זוגיות עכשיו, או שלנצח תסבלו לבד בחתונות ולא יהיה לכם עם מי להתלונן על המוסיקה.

– ג'יידייט, כדי לחלוק את הסבל ביחד".*


"מצאו זוגיות עכשיו, או שלנצח תסבלו לבד בחתונות ולא יהיה לכם עם מי להתלונן על האוכל.

 – ג'יידייט, כדי לחלוק את הסבל ביחד".*


"מצאו זוגיות עכשיו, או שלנצח תסבלו לבד בחתונות ולא יהיה לכם עם מי להתלונן על המין האנושי.

– ג'יידייט, כדי לחלוק את הסבל ביחד".*


כל הזכויות שמורות לכותבת בלוג זה. אין לעשות כל שימוש בכתוב ללא אישור בכתב מהמחברת. בקשות יישלחו בדואר רגיל, בצירוף מעטפות עם כסף וציורי גורי חתולים חמודים מדי מחבקים דובי פנדה. 



 

חברה שלי ואני התחרינו במי יותר שונאת חתונות, אבל אני ניצחתי כי נגעתי באדום. איזה כיף שזה עדיין עובד קול

 


 

להלן השיחה שהתקיימה כשהזמנתי אותה לבוא איתי לחתונה:


היא: "אני יודעת מה הולך לקרות. את תשתכרי ותנסי לזיין אותי בשירותים, או מתחת לשולחן, או במחסן המזון היבש של המטבח. אני לא אזרום עם זה. נגיע הביתה, אני אהיה סופר חרמנית ואת תהיי שיכורה מדי ותירדמי תוך שתי דקות".

אני: "כן!!! איזה כיף הולך להיות לנו!!!!!!!"

 


 

הזוגיות של ההורים שלי כל-כך יפה, שיש המון קטעים איתם שנראים לי כמו איזו סצינה מרגשת מסרט. למשל לא מזמן הייתי עם אמא שלי בקונצרט והיה שיר שאבא שלי אוהב, אז היא צלצלה להשמיע לו (וגילתה בדיעבד שזה הגיע לתא הקולי ונשמע כמו "גכעצכיעלגעימןגנלענםךילצלחכץ").

או שלפני כמה ימים ראיתי אותם צופים בטלוויזיה, בתכנית עיצוב בתים כלשהי ומחזיקים ידיים.

אבל אני חושבת שהסיפור הכי חמוד היה כשאבא שלי הדביק פירות פסיפלורה, שהוא קנה סופר, על ענפי הצמח העקר שלנו כדי שאמא שלי תשמח שהוא סופסוף הניב פרי.


זה עדיין מוזר לי שהם שולחים ידיים אחד לשנייה לידי, או לתפוס אותם ערומים עם מכונת גילוח חשמלית. אבל זה גם יפייפה בעיני ואני מנסה להבין מה הסוד שלהם.

 


 

הייתה לי שיחה עם חבר שאמר לי שכשהוא שוכב עם חברה שלו, הוא מדמיין לפעמים שהוא עם נשים אחרות. שאלתי אותו אם זה לא מרגיש לו קצת כמו בגידה, או אם הוא לא חושש שזה יגרום לו לבגוד. הוא ענה לי שבעיניו, דווקא המקום הזה של הפנטזיה מוביל לסיפוק הצורך בגיוון.


חשבתי על זה שהפחד הכי גדול שלי הוא להיות בזוגיות מדהימה ואוהבת, אבל לאבד בדרך את התשוקה. אני מאוד נהנית וממש לא קרובה שם, אבל זה עדיין קצת מטריד אותי.

 


 

חברה מהלימודים, שלא דיברתי איתה מהרגע שסיימנו ללמוד והפסקתי להביא לה את הסיכומים שלי, יצרה איתי קשר. היא סופר מוזרה אפילו בעיני, אבל כשלמדנו ביחד זרמתי איתה כי זה הצחיק אותי.

בכל מקרה, לא נהניתי מההתכתבות איתה (כל התכתבות שמתחילה ב"מה חדש?" לרוב מובילה אותי היישר אל כפתור החסימה), אבל הייתי במצב רוח טוב.

בשלב מסויים, בדיוק ברגע שבו עוד תקתוק בשעון חיי האוזל נשמע למרחקים, התחלתי להבין, שכל המטרה של ההתכתבות המשמימה הזאת הייתה כדי שאוביל אותה ליציאה מהארון.

למה לא יכולת להגיד לי את זה 2,000,000,000,000,000 הודעות קודם?!?!??!?!?!?!?!?!?!?! בוכה


כשהבנתי את זה סופסוף, כמובן שלא ע"י אמירה ישירה שלה, אלא הודות לפענוח הרמזים המעורפלים והלא ברורים ממנה, הבנתי שדרך המילוט היחידה שלי מהשיחה הבלתי נגמרת הזאת, היא להיות איתה הכי כנה וישירה שאפשר: "תקשיבי, אני אלך איתך בכיף למסיבת לסביות".

אני עדיין מחכה לתשובה לשון

 


 

ארוחה משפחתית.

מישהו: "תביאו קיסם".

סבא: "יוליוס קיסם!"

 


 

סבתא: "איפה הכוס שלך?"

סבא: "איזו כוס?"

סבתא [צורחת]: "אתה יודע שאני לא אוהבת את ההתחכמויות האלו שלך!!!"

קול צדדי: "לא הייתה לו כוס".

 


 

 

עד כאן! בברכת (משהו שמצאתי בגיבוי הפתקים הישנים של הנייד),

"הבו לי את החנוניות, את עונדות המשקפיים והמאותגרות חברתית! מאוהב"

 

שבת שלום קריצה


נכתב על ידי , 6/9/2014 14:19   בקטגוריות אהבה, אני, אישי, הומור, יחסים, לסביות, נשים, סקס, משפחה, צחוקים, תשוקה, אהבה ויחסים, אופטימי  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יאלללללה מסיבה! קולולולולוייייי!!!!!!


מי היה מאמין שכבר 9 שנים חלפו להן מאז אותו רגע גורלי, בו לקחתי יותר מדי ברצינות את מי שאמר לי "יא משועממת חסרת חיים תפתחי תחביבים" והתחלתי לכתוב כאן. אתחיל בלהודות לחברי הוירטואליים, להם שמור מקום של כבוד נצחי בבלוג זה, וחיבתי הרבה להם נתונה לא פחות מאשר לחברי בעולם האמיתי שמעבר ל-011000100110110001101111011001110110100101101101 ובלילי המילים המוקלדות. בכל זאת, קראתם כאן על כל מאורעות חיי המשמימים, ועדיין, ללא כל הצמדת אקדח לרכה, שוחד, או שליחת תמונות עירום מצידי, החלטתם מסיבה לא ברורה ומרצונם החופשי לחלוטין, להמשיך לבוא לכאן.


איפה היינו? אה כן, התודות. אם אתם לא מהמגיבים הקבועים, סימנתי לכם מהיכן להמשיך לקרוא.


כינוי אחר לגמרי/אני בכינוי אחר/כינוי אחר צ'י/כינוי אחר קקי ביפנית/כל-ואריאציית-כינוי-אחר-שתהיה-לה-בעתיד, שתגיד את ההספד בהלוויה שלי (או לפחות תכתוב את הביוגרפיה). המנויה הראשונה שמלווה אותי כאן מהיום הראשון, והאדם היחיד בעולם שבאמת זוכר כל מה שכתוב כאן, ואפילו הדהימה אותי לפני כמה ימים כשהזכירה לי את הפעם ההיא שלצ' מינתה אותי ליורשת שלה (לפני שש שנים!). עוד אציין, כי לא אפסיק להתלהב לעולם מהעובדה שיש לי חברה דתייה, החושפת אותי למחוזות המרתקים ביותר בעולמם הקסום והאקזוטי של אנשי האמונה, החל מ"מהי משמעות המחשופים בחברה הדתית?", וכלה ב"מתי בכלל ראש השנה/סוכות/תענית אסתר/צום גדליה/יום שישי/אייקון/כל-חג-ומועד-אחר-בלוח השנה-העברי".


Dragon 18 שקורע אותי מצחוק בכל תגובה, ולפעמים כשאני כותבת פוסטים אני צוחקת לעצמי רק כי פתאום אני חושבת מה תהיה התגובה שלו.


המגיבה שמכניסה אבק כוכבים וירטואלי לבלוג רווי קרדיות האבק שלי, המנחה הבאה בערוץ הילדים, הראשונה בתולדות האנושות שהצליחה לשלב סלבריטאות נוער עם חברות במאפיה: דון מינו. אה, ותודה על כל הציטוטים.


Yuutani Chishikawa, יום יבוא ונשתכר ביחד. כן כן, זה יקרה! קול


imprudence, שכתבה לי תגובה בסטלה של כדורי שינה ומאז לא מפסיק לנקר בי החשק.


אייס, שתמיד עושה לי חשק קריצה


ניר וזהו, שאיכשהו אנחנו תמיד מגיעים לשיחות אינטליגנטיות במיוחד על תחת, זין, פטמות והפרשות גוף מהממות שמתחרזות עם "כריך".


פסיכולוג חובבן, שמעולם לא העניק לי טיפול פסיכולוגי ולא חולק את חיבתי העמוקה לציצים, אבל נחמד לשמוע מה יש לו להגיד.


אשת המסתורין והצללים, ביום סוכנת מוסד קטלנית, בלילה המגיבה שזכתה לתואר "בעלת הכינוי המקורי ביותר", גב' "ללא שם". מי ייתן ולעולם לא נריב על בחורה דתייה אתיאיסטית בעלת נימוסים רוסים ומראה מצודד. עדיף לחלוק קריצה


Nofar, שרצתה שאכתוב על "כתום זה השחור החדש". הנה, כתבתי לשון. טוב נו, גם מקדישה לך את הקטע האדיר הזה.


 

SoniHime שכותבת תגובות משעשעות בשעות שבהן רק אנחנו ערות. לבקשתך, מזכירה לך ללכת לקנות תחתונים. זהו, עכשיו אין לך תירוצים.


המתבוללת, שמעתה ועד עולם אדמיין אותה עם רעמת שיער ירוקה ומכנסי עור מאוהב


יובל, פשוט מקסימה.


K a t e, שביום שנעשה תחרות "הקוראת הכי סקסית", הפרס בוודאות הולך אליה.


אם שכחתי מישהו/י אנא קבלו את התנצלותי הכנה!


*לכל הקוראים האנונימיים, אפשר להתחיל לקרוא מכאן*


תודה לישראבלוג על האתר הנפלא, ולכל מי שקראו, הגיבו, התעניינו, ריגשו, הצחיקו, המליצו, שלחו תמונות אינטימיות, והעניקו השראה. וכמובן, כי אי אפשר שלא להתייחס ל-98% מציבור קוראי הנאמנים, לכל אלו שחיפשו ואריאציות שונות של "תולעים במערכת העיכול" ו/או "צואה דמית עם כתמים לבנים" והגיעו לכאן.


ועכשיו, אחרי החלק הפורמאלי ומזיל הדמעה של הנאומים, נעבור לשאר. בהמשך לחגיגות הבלוגולדת 9, ולאור העובדה שלראשונה בתולדות הבלוג (וכנראה גם הפעם האחרונה חיוך) נכנסתי לכאן:

 


החלטתי לאות תודה להקדיש את החלק הבא בפוסט לכל קהל גולשי האתר, כך שכל אחד ואחת ימצאו לפחות משהו אחד שיעניין אותם, זאת בהתאם לכישוריי והידע הרב שלי בנושא.


לחובבי בלוגי המתכונים – ארוחת בוקר מעולה ב-5 דקות הכנה

כעת יוצג המתכון הסודי למאכל ההתמחות שלי. נא לא לגלות לאף אחד, זהו סוד מקצועי ולהזכירכם בלוג זה מוגן בזכויות יוצרים. יש לי חברים במקומות אפלים, ראו הוזהרתם! להלן המתכון:

קחו מחבת. הרתיחו שמן. שברו שתי ביצים. הניחו על המחבת. תבלו עם קורט מלח ופלפל. מזל טוב! אתם בעליהם הגאים של ביצת עין מ-ד-ה-י-מ-ה! (ברצינות, תראו איזה חיוך יפה).




 

לחובבי בלוגי העיצוב - כל מה שצריך כדי להרגיש הכי בבית (של גלניס)

מיטה, מדפי ספרים, ערימות ספרים יתומים על הרצפה בשל מחסור במקום על המדפים, מדף סרטים, כיסא משרדי, מחשב, שולחן, יותר מדי ויטמינים על השולחן, בקבוקי בירה על הרצפה וכמובן מושבת אבק אימתנית החולשת על כל מילימטר פנוי. הייתי גם מציעה לעצב לכם את הבלוג, אבל אני וגווני הצבע הורוד לא הסתדרנו מעולם, וכפי שכבר הבנתם מעיצוב הבלוג המביך שלי, אתם לא באמת רוצים לעשות את זה לעצמכם.

 

לחובבי בלוגי האופנה – בואו נדבר על...בגדים!

ממש הייתי רוצה לכתוב משהו שקשור לאופנה, אך לצערי (ולשמחת חשבון הבנק שלי) את הביטוי "אסון אופנתי" המציאו עלי, הרבה לפני פריצתה החשובה של ליידי גאגא לתודעתנו. על-כן נשאיר זאת למומחים, נסתפק בפוסט תחתוני הבוקסר והבה נקרא לזה יום.

 

לחובבי בלוגי הסקס – סקס של לסביות!!!!!!אחדאחדאחד!!!!1111

מוזמנים לדמיין אותי ערומה עם בחורה אחרת. סיוע למתקשים: יש לי ציצים וואגינה. גם לה יש. את כל שאר העבודה תיאלצו לעשות בעצמכם. מקווה שבאתם על סיפוקכם, ואם לא יש מגוון אתרים שיסייעו לכם בעניין ואפילו לא יגבו מכם, סוטים שכמותכם, כסף. בהצלחה!

 

 

עד כאן פוסט בלוגולדת 9. אני הייתי גלניס, אתם הייתם קוראים אנונימיים שהגיעו לכאן מחיפושי גוגל מטרידים. מי ייתן ומערכת העיכול שלכם לא תדע עוד תחלואות לעולם.


ויאללה מסיבההההה!!!!!!!


נכתב על ידי , 10/9/2013 18:00   בקטגוריות אישי, אני, בלוגים, הגיגים, הומור, כיף, מסיבות, צחוקים, ישרא-בלוג, ישראבלוג, אופטימי, אינטרנט  
181 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תחתוני בוקסר


תחתוני בוקסר הם ללא כל צל של ספק, פריט הלבוש הכי לא מוערך בממלכת הבגדים. מתי בפעם האחרונה שמעתם מישהי רוטנת בחרדה קיומית "וואי אני חייבת ללכת לשופינג! אין לי מספיק תחתוני בוקסר בארון!!! מה אני אלבש מחר בבית?!?!?!" זה פשוט לא קורה. ולמה לא בעצם? תחתוני בוקסר הינם פריט הלבוש הכי רך, הכי מאוורר, והכי מונח נפלא על הגוף בכל מצב צבירה אפשרי ובכל עונות השנה. עם תחתוני בוקסר החיים קלילים יותר, נינוחים להפליא, הצלוליטיס הלך לקנות סיגריות ועדיין לא חזר, ועוד לא התחלנו בכלל לדבר על תחושת המגניבות המתפרצת לכל עבר, עת עיטרת מפשעתך בשלל איורי "יום בחיי טוויטי הציפור".


אז אחרי שהסכמנו שתחתוני בוקסר הם הדבר הכי קרוב ל"ללכת עם ולהרגיש בלי", נותרנו עם השאלה המתבקשת: "כיצד ייתכן כי פריט הלבוש הכי מדהים עלי אדמות, מעולם לא זכה למקומו הראוי בתודעה הקולקטיבית כמלך הבלתי מעורער של ארון הבגדים?" לגמרי לא ברור העניין. אז החלטתי שהגיעה העת לחדול מנורמות חברתיות בזויות ומבזות, ולנקוט סופסוף בפעולה שתעניק לאלו את מקומם הראוי באמת בספרי ההיסטוריה הסובייקטיביים, הידועים בכינויים "חיי חסרי הפואנטה". בהמשך לכך, נדרתי נדר כי החל מרגע זה, כל מפגש חברתי שאקיים בין ארבעה כתלים פרטיים, יכלול קוד לבוש אלגנטי מחייב: חליפת קשקשי עור אנושי משובחת, שמעליה יונחו בקפדנות יתרה תחתוני בוקסר צנועים, בניחוח מפעל אינדונזי ונגיעות DNA של תולעי משי שידעו ימים טובים יותר.


את הפיילוט התחלתי אתמול. ל', משוש חיי, הפרח שבגני, היהלום שבשן הראפר הגנגסטר מהגטו שלי, הציעה להיפגש לאחר חודשים רבים של אינטראקציה מתווכת, עת הוגלתה מרצון למשולש הברמודה של מדינת ישראל, או בקיצור לדרום. הצעתי לה שתבוא אלי ונעשה "מסיבוקסר". הבירות והקטורת התאילנדית עלי, הבוקסר על שתינו. היא זרמה.


היא באה אלי לבושה בבוקסר של Family Guy, בעודי מקבלת את פניה חושנית מתמיד, לבושה בבוקסר מעוטר בציורי בוקסר (הכלב) ומלאה בפירורי חטיף נחושים שהחליטו לקיים מושבת קבע על כל נתח חשוף בגופי. במשך שמונה שעות דיברנו ברציפות, מתעלמות באלגנטיות מהעובדה שאנחנו מדברות כל יום. צחקנו מאותם דברים שכבר צחקנו מהם מיליון פעם, אבל גם נוספו לנו עוד כמה בדיחות פרטיות לאוסף. הבטחנו בפעם המי יודע כמה, שאם לא נמצא זוגיות בימי זקנתנו, נבלה את שארית חיינו במגורים משותפים בלי סקס.


הודעתי לה מראש כי הרכישה הראשונה לדירת הרווקות המזדקנות שורצת החתולים שלנו, תהיה ארון בגדים גדול במיוחד. אצלנו יהיה מקום של כבוד לתחתוני הבוקסר, מעתה ועד עולם שליטיה הבלתי מעורערים של ממלכת הבגדים שלנו.

 

חג שמח קול

נכתב על ידי , 3/9/2013 18:02   בקטגוריות אופנה, אישי, אני, אנשים, הגיגים, הומור, חברות, חברים, חוויות, חיים, יחסים, כיף, לסביות, מחשבות, נשים, סיפורים מהחיים, צחוקים, שטויות, אופטימי, אמיגוס  
95 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
96,526
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , גאווה , נשיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לGlenys אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Glenys ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ