לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

!!!A ROOM WITH A MOOSE


But, I've chosen THIS particular worm-hole because in the end of this Worm-Hole Lies... A ROOM, WITH A MOOSE!

Avatarכינוי:  מיניצן

בן: 20

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2015

רומנטיקה


הפעם האחרונה שכתבתי על אהבה הייתה בגיל 15

זה לפני 5 שנים

זה מיליון זמן


הדבר שמרגיש לי הכי טבעי לעשות זה לרדת על עצמי, כי בגיל 15 הייתי בטוח שאני מגובש עם עצמי והייתי נורא מחויב לרגשות שלי והכי צללתי פנימה לתוך מערכת יחסים.


ביליתי שלושה חודשים עם מי שאני בטוח עד היום שהייתה האהבה הראשונה שלי, למרות שלא הגענו רחוק ולמרות שברמה הרגשית-אינטלקטואלית נשארנו אי-שם בכיתה ד', זה היה באמת כיף, לגמרי התקופה שהפכה אותי מילד לנער.

נשמע מקסים, נכון? אז למה לרדת על עצמי?

אני זוכר שישבנו על ספסל בפינה חשוכה ואפלולית בגן הפעמון אחרי דייט ראשון-ראשון ממש מוצלח, ופשוט אמרתי לה שאני אוהב אותה.

בום. ככה. כמו בפרק הראשון של How I met your mother.

 

"איזה ילד!"

 

זה הדבר הראשון שעולה לראש. אבל במחשבה שנייה..

לאן הילד הזה הלך? חלק מהקטע שלי של לקרוא שיחות ישנות זה להבין באמת איך הפכתי מילד בן 12 שהולך מכות עם מקלדת ובוכה כמו תינוק לתוך כרית כשהחברה הוירטואלית שלו נפרדת ממנו,

למישהו חסר רגשות שכל החיים שלו מתוכננים בשבילו וכל השאר זה תחביבים דמויי תחמושת ורפרנסים לתרבות אמריקאית.

עכשיו ברור שכשאני אומר חסר רגשות אני לא מתכוון בקטע הזה שאני מת מבפנים, אני פשוט באמת באמת לא מבין לאן נעלמתי.

אני לא יכול להאמין שהבן אדם שכתב את הדברים האלה הוא אני.

 

תמיד סקרן אותי מה זה זמן, ואיך אפשר לתפוס אותו, כי איך זה שעכשיו קיץ ובדיוק לפני חצי שנה קפאתי מקור מתחת לשמיכה עבה פי 2,

ומה זה בכלל להתבגר, ואיך זה הגיוני שאני אראה שונה ממה שאני נראה היום - או אחשוב שונה, ואיך ההורים שלי לא בקיאים בתוכניות ילדים כי אינויאשה זה הדבר הכי טוב בעולם, ואיך הדרך שבה אני מתבטא תשתנה, ואיך הרגליים שלי יצמחו והשיניים שלי יתיישרו והמוח שלי יתנוון והכאב החד הזה יהפוך פתאום ‎למשהו שאני רגיל אליו, ואיך אני אשכח את הפנים של הילדים והמשפחה, ואדבר שטויות ואהפוך לעול על החברה.

 

ואיך אני יכול להתחיל לפסוע בשביל הזה בתור ילד קטן עם דמיון-יותר-מדי-מפותח לגילו שמתאהב בפגישה ראשונה ולצאת.. אני.

עם כל השיחות והצדדים שלי שקראתי וניסיתי לחוות מחדש, אני עדיין לא יכול להצביע על התחנות בדרך. זה כל כך כל כך מוזר לי.

 

אז הנה אני שוב כאן. מדבר על רומנטיקה. כן גם הפוסט הקודם היה על רומנטיקה אבל הפעם זה אחרת.

הפעם, זו אהבה.

"אהבה?? מה אתה ילד??"

אני לא יודע. זה מרגיש שונה. 

אני רוצה להאמין שהפסקתי לחשוב על אהבה כי ראיתי בזה משהו מאוד בוגר ומאוד ילדותי גם יחד.. 

איך אני אמור לדעת מה זה אהבה בכלל? אני ילד בן 16, אבל מצד שני אני ילד בן 14 ואני חולק רגשות וחוויות עם מישהי אחרת וזה מרגיש מדהים, אם זו לא אהבה אז מה כן?

אז אני לא יודע עדיין מה זו אהבה.

אני כן יודע שלא הרגשתי שום דבר רומנטי מאז. זה לא שלא היו לי חוויות רומנטיות, אבל לא הצלחתי להיקשר למישהי ברמה הרגשית מאז.

זה כנראה בגלל שאני בן אדם מאוד מיוחד. קשה לי להיקשר למישהי אחרת ככה, כי זה כבר כמה שנים מלווה במעטה של ציניות ומבחנים וזלזול ושיפוט וספקנות, כי נפגעתי בעבר או כי אני לא מוכן להתפשר או כי נהייתי אדיש מדי בשביל מערכת יחסים כנה.

 

אבל איתה לא. עבר כל כך הרבה זמן, ואני מרשה לניצן בן ה 14 להראות את פניו פתאום, והתיאורים המוגזמים ברומו של עולם ועל פעימות הלב שמתגברות עולים ומציפים.

באמת עבר הרבה זמן. הרבה זמן מאז שמישהי הצחיקה אותי, שעוברות שעות איתה ואני לא שם לב. שאני מסתכל על כולה ו-"וואו" בלתי-רצוני חומק בין השפתיים.

זה לא אני. זו היא. זו ללא ספק היא. איזה כיף.

קרוב לשנתיים וחצי שאני על טייס אוטומטי. אירועים סופר משמעותיים עברו עלי, דברים שלא חלמתי לחוות קרו לי, ואני נשאר אדיש.

מערכות יחסים מלאות תשוקה, מצבים רומנטיים הזויים לגמרי, ואני עם אותו פרצוף. סטנדרטי

 

אני ממש רוצה שזה ישתנה. אני מרגיש שזה ישתנה איתה. אני רוצה שזה יהיה שונה, סתמיות היא סתמית. אני רוצה שזה יהיה מיוחד, כי מגיע לי, כי מגיע לה כי היא באמת באמת מיוחדת.

והנה אני שוב זורק סופרלטיבים לאוויר כמו ילד בן 14. לא יזיק לי לשנות פאזה. להרגיש. הרבה זמן לא הרגשתי.

 

אז איתך,

איתך אני מרגיש.

נכתב על ידי מיניצן , 1/11/2015 22:14  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ניצן ב-25/1/2016 19:51
 





4,974
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , פילוסופיית חיים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיניצן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיניצן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2016 © נענע 10 בע"מ