לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אהבה בלתי אפשרית.


"......כי יש אהבות בלתי אפשריות..."


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728




הוסף מסר

2/2009

פרק 7 - אהבה בלתי אפשרית.


פרק 7 -אהבה בלתי אפשרית.

 

"ליללללללללללייילוווו"

אני - "אה אמא." עניתי מתוך שינה.

אמא-"יאללה קווומי כבר עשרה לשמונה את תאחרי".

אני-"שייייט." קמתי מהר התארגנתי התלבשתי צחצחתי שיניים לבשתי נעליים,ארגנתי את המערכת צ'יקצ'אק.

לקחתי את הסנדוויץ' שאמא שלי הכינה,ועמדתי לצאת.

אני מסתכלת לראות מה השעה ,

אני-"אמאאאא!"

אמא-"מה?"

אני-"תמחקי את החיוך מהר אבל!"

אמא-"שבי שבי,הכנתי לך קפה,ועוגה נהדרת! תאכלי יש לך זמן ."

אני-"בטח שיש לי זמן,אמרת לי עשרה לשמונה ,ועכשיו שבע ורבע! את לא נורמלית,זה עוד מצחיק אותך אהה?"

אמא-"כן ,זה מצחיק," והיא באה לכיוון שלי ונתנה לי חיבוק.

אני-"דיי."

אמא-"מה?מה יש לך?"

אני-"סתם."

אמא-"נוו את יודעת שאת יכולה לספר לי הכל."

אני-"לא אני לא יודעת."

אמא שלי ואני פעם היינו מסתדרות מצויין,אבל המצב בנינו קצת התערער כשהתחילה לעבוד במשרד פרסום .יש לה זמן פנוי מאוד קטן,ואין לה זמן אליי.

היא כל הזמן עסוקה,כל הזמן עם היומן שלה,הפלאפון שלה כל הזמן מצלצל.

אמא-"תשמעי ליטוש,אני יודעת שאני בזמן האחרון לא מתייחסת אלייך כמו פעם,אבל באמת שזה לא מכוונה רעה."

אני-"לא מכוונה רעה?אמא,אני שומעת את השיחות שלך עם הבנות האלה,הבנים שאת מיצגת אותם,את כל הזמן איתם,אני שומעת שאת מחמיאה להם אני רואה שאת נותנת להם יותר אהבה ממני!"

אמא-"ליט,זו העבודה שלי.מה אני יעשה?"

אני-"תתפטרי!"

אמא-"את יודעת שאני לא יכולה,זה החלום שלי אני אוהבת את זה.עכשיו בואי נעבור אליך מה קרה?"

אני-"התאהבתי ביוגב אמא."

אמא-"המחנך שלך?"

אני-"כן."

אמא-"אבל הוא כל הזמן צועק עלייך,אני אפילו מתחילה לשנוא אותו מרוב טלפונים שהוא עושה לנו בבית" גיחכה עד צחוק.

אני-"אמא ! זה לא מצחיק,אני מאוהבת בו,אני עושה הכל כדי שאנחנו נוכל לבלות כמה שיותר ביחד."

אמא-"את כמוני,יש לך את הגנים הפרועים שלי." חייכה.

אני-"מזתומרת?"

אמא-"כשהייתי סטודנטית אני הייתי מאוהבת במרצה שלי.זה היה הזוי ואז גם לא מקובל,אבל הייתה לנו אהבה גדולה,והיא התממשה,למרות שכשגילו את זה פיטרו אותו והעיפו אותי מאונברסיטה,אבל..."

אני-"אבא היה המרצה שלך?" קטעתי אותה באמצע!

אמא-"אהאה.כשנולדת לנו,היית ההוכחה לאהבה בלתי אפשרית אך ניתנת להשגה."

אני-"לא הבנתי."

אמא-"שתגדלי תביני..יאללה את צריכה לטוס לבית הספר,עכשיו רבע לשמונה."

אני-"טוב,ביי,יום טוב"

אמא-"ביי ילדה שלי." נופפתי לה לשלום ויצאתי מהבית.

"אה וליטל?"

אני-"אה אמא?"

אמא-"אני אוהבת אותך."

הרבה זמן לא שמעתי אותה אומרת את זה,והיה טוב לשמוע את המשפט יוצא ממנה .

הסתכלתי לה בעיניים,וראיתי כמה אני והיא דומות,שזה מפחיד.

הגעתי לבית הספר דקה לשמונה,חיפשתי את יוגב ,וראיתי אותו מדבר עם המורה לחינוך גופני,ניגשתי אליו.

אני-"בוקר טוב יוגב"

יוגב-"בוקר טוב ליטל"

אני-"טוב ביי"

יוגב-"מה?"

אני-"מה?"

יוגב-"מה זה מה שרצית להגיד לי בוקר טוב.?"

אני-"אממ,כן למה?"

יוגב-"סתם.לא יודע מוזר."

אני-"טוב אני צריכה להיכנס לכיתה ביי!"

יוגב-"ביי"

נכנסתי לכיתה המורה להיסטוריה לא נכנס עדיין,התיישבתי ליד נועה,וספיר הסתכלה עליי במבט מוזר,אבל לא ייחסתי לזה חשיבות.

"בוקר טוב פרינססה."

"אויש תנוחי קורל,"

קורל-"מה אמרתי? "

אני-"הזילזול שיוצא לך מהפה הוא פשוט גורם לי בחילה."

קורל-"איך את רוצה שאני אגיד לך בוקר טוב?"

אני-"אני יודעת?כמו בנאדם?"

קורל-"בכל אופן לא רציתי לדבר איתך על הדיבור שלי,רציתי להגיד לך שאני יודעת"

אני-"מה את יודעת?"

קורל-"על יוגב."

הייתי בהלם,מה היא יודעת? מי סיפר לה? רגע,רק ספיר יודעת על זה.אולי היא סיפרה לה?

קורל-"את באמת נוו את יודעת?"

אני-"לא!"

צעקתי ויצאתי מהכיתה.

המורה להיסטוריה נכנס בדיוק,העפתי אותה עם המרפק שלי וטרקתי את דלת הכיתה,יוגב ראה אותי קצת בוכה,לקח אותי לשיחה

במשך שעה רק דיברנו,אהבתי את זה שדיברנו שתינו,לבד.אחר כך הוא שאל אותי אם אני רוצה ללכת או להישאר אמרתי לו ללכת.

והתקשרתי לאמא שלי,והיא באה לאסוף אותי.

אמא-"מה יש מותק?"

אני-"אמא את יכולה לעזוב אותי פשוט וזהו?"

אמא-"אני רוצה לדעת מה עובר על הילדה שלי,זה קשור ליוגב נכון?"

אני-"בערך."

אמא-"מה הוא עשה לך?"

אני-"זה לא הוא,זו היא."

אמא-"מי זאת?"

אני-"קורל"

אמא-"מה קרה איתה עכשיו?"

אני וקורל לא הסתדרנו טוב משהגעתי הנה,תמיד היו עקיצות תמיד היא לכלכה עליי אני עלייה,לא משהו רציני,

אבל אחרי שהיא התחברה לספיר,לסאפ שלי,השנאה שלי אלייה נהייתה עצומה.

אני-"היא יודעת"

אמא-"מה היא יודעת?את מפחידה אותי"

אני-"על יוגב"

אמא-"שאלת אותה בדיוק ממה היא יודעת?או שסתם.אמרה לך את זה כדי שתפחדי?"

אני-"כשאת אומרת את זה היא לא אמרה לי בדיוק מה היא יודעת."

אמא-"אני חושבת שהיא מנסה להוציא ממך את זה."

אני-"מזתומרת?"

אמא-"היא משחקת איתך בפסיכולוגיה הפוכה,היא אומרת משהו,והיא מנסה להוציא ממך משהו אחר במהופך,את צריכה לשחק את המשחק שלה ."

"תתקשרי תתקשרי אלייה"

אני-"מה להגיד לה?"

אמא-"תתקשרי אלייה,ותגידי לה שאת רוצה לספר לה משהו,ביחידות."

אני-"היא תרצה לשמוע על יוגב."

אמא-"בדיוק.תגידי לה במהופך,כמה את שונאת אותו וכמה את רוצה לנקום בו,כמה שאת לא יכולה לראות אותו,ושיש לך תוכנית נקמה."

אני-"אבל אז זה ירוץ לכל בצפר."

אמא-"שירוץ,כשיוגב ישמע על זה הוא ירצה להעיף אותך מבית הספר נכון?" הנהנתי לאות הסכמה.

"אז כשהוא לוקח אותך לשיחה תגידי לו מה את מרגישה."

אני-"אמא את משוגעת.מה קרה לך? אני לא יכולה להגיד למחנך שלי שאני מאוהבת בו זה מטורף!"

אמא-"מטורף אבל שווה הכל."

אני-"אמא אני לא יכולה להגיד לו."

אמא-"אז אל תגידי,אבל היא תסחט אותך,ובסוף היא תגלה את מה שהיא רצתה לשמוע."

אני-"אני לא יודעת,אני אנסה להוציא ממנה מה היא יודעת.בלי ללכלך עליו."

אמא-"בסדר. איך שאת רוצה" חייכתי וקרצתי לה.

"את רוצה לבוא איתי לעבודה היום?"

אני-"מה באמת את רוצה שאני אבוא איתך?"

אמא-"כן למה לא?"

אני-"לא יודעת."

אמא-"בשביל מה יש לאמא שלך משרדי פרסום? חלמת תמיד להיות דוגמנית לא?"

אני-"אני לא יכולה להיות דוגמנית ,אין לי פנים יפות ושיער ."

אמא-"בשביל זה יש לך את איתי,שרון,ונועם"

אני-"מי הם? אם אפשר לדעת"

אמא-"תכירי אותם תכף ומיד."

היא חנתה במקום שלה היה שלט שחרוט עליו "שייך למנהלת" אמא שלי לא אוהבת שלוקחים לה את מקומות החניה.

אז היא עשתה שלט דיי גדול שלא יחנו לה במקום שלה.

בדיוק מול הבניין הענק היא חנתה.

עלינו 10 קומות,בכל מקום מישהו אומר לה שלום.

"היי מה שלומך מירי?"

"בוקר טוב מירי"

"מה קורה מירי"

"מירי מחכים לך במשרד"

מירי יש לך 3 פגישות"

"תגידי זו הבת שלך? איך אתן דומות,"

כל העולם ואישתו מכירים את אמא שלי. היא כזאת מדהימה שאני מאושרת בשבילה.

נכנסנו לחדר ענק,שם אמא שלי אמרה לי לחכות.

רק אחרי שעה היא חזרה , והציגה בפניי את  איתי שרון ונועם.

שלושה בנים יפים משהו לא מהעולם,והיא עמדה ואמרה להם כל מיני דברים,לא שמעתי כי הם לחשו.

מירי-"אז אתה יודע מה לעשות אה?"

איתי-"בטח,אל תדאגי תסמכי עליי לא תכירי אותה ." וקרץ לי.

שרון-"בואי תתלווי אלינו,אנחנו נעשה לך מ-הפ-ך."

אני-"אוקי." חייכתי והלכתי איתם.

איתי עשה לי פן צבע לי את השיער ,אחר כך קירזל אותו,שרון איפר אותי בקטנה,ונועם הביא לי שמלה מהממת,וורודה פשוט יפייפיה!

איתי-"אוקי,את מוכנה לראות את עצמך במראה?"

אני-"כן " צחקתי .

הוא הביא לי את המראה ואז עצמתי את העיניים כדי  לא לראות.

איתי-"נוו תסתכלי,"

פתחתי לאט לאט את העיניים,וראיתי אותי מכף רגל ועד ראש,

אני-"זאת לא אני,זה זה חלום,"

איתי-"את מהממת,תראי איך את יפה,הכל אצלך מושלם,למה אמא שלך אומרת שאת לא שלמה עם המראה שלך?

אני-"עכשיו? אני יותר משלמה,איתי תודה על הכל אתה מדהים,גם אתה שרון"הפנתי את המבט שלי אליו "וגם אתה נועם" חייכתי אליהם

ואז נתתי להם נשיקות וחיבוקים הודיתי להם כל כך ורצתי לאמא שלי.

אני-"אאאאממממאא"

אמא-"וואוו ליטי,את פשוט...את..את פשוט מדהימה."

אני-הסמקתי"תודה אמא ."וחייכתי אלייה .

"איתי עשה עבודה מדהימה,תמיד רציתי שיהיה לי בלונד,והשמלה מדהימה,אני פשוט אוהבת אותכם!!"

אמא-"הכל בשביל הבת הקטנה שלי" קרצה והביאה לי חיבוק

אני-",אני הולכת ככה לבית הספר."

"ביי תודה,"נשקתי לה בלחי

אמא-"רגע ליטי שנייה." כבר לא שמעתי אותה צועקת יצאתי מהבניין הענק כבר.

לקחתי מונית לבית הספר הגעתי צ'יק צ'אק וכל המבטים היו מופנים אליי.

 

נכתב על ידי , 22/2/2009 09:09  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בת: 26

ICQ: 466415520 

תמונה




315
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל-ילדונת-מאוהבת- אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על -ילדונת-מאוהבת- ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ