לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אשה קשובה

שמי פנינה ,אמא לנדב ,מיכל וענבר. נולדתי בקזבלנקה ועליתי ארצה בגיל 8 היישר לקרית שמונה. אחרי השרות הצבאי סיימתי לימודי ספרות והוראה ב"בר- אילן". ב30 השנים האחרונות עוסקת בהוראת הספרות בתיכון ובמסגרות אחרות . במקביל פרסמתי 4 ספרי שירה .


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2008

איש ואישה


איש ואישה

איש ואישה נשברו.
לא ראו לא שמעו רק אכלו מהתפוח.
מה ארכה הדרך.
מה עמקה
התהום.
מסע. מסע. מסע.
מישהו חייב למהר לתת להם פנס
לראות בין המבוכים והעיקולים
לבוא בנקיקים ולטפס אל הסלעים
מי?
איש ואישה חייבים לדבר.
לקשור מילה למילה
שברים
תרועה
ארוכה
למצוקה.

איש ואישה ממעמקים יקראו.



פנינה אליאני-שורוק 10.10.2008

נכתב על ידי , 8/11/2008 08:09  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ואלוהים צייר אור מחושך


 

ואלוהים צייר אור מחושך / פנינה אליאני- שורוק

 

 

ואלוהים צייר אור מחושך ואת האישה

פיסל מצלע

האדם שחש לבדו.

אז למה כשהיא לצידו –

הוא בדרכו מגביה אליה גבו?

 

בחלל הפנוי נדרכים שני שבילים

מחפשים מחבר.

תוהו ובוהו בוהים ותוהים מה

לעשות בגן? איך לא ליפול חלל?

איך?

 

הרוח בין העצים

שורקת בין התפוחים

להחזיר את הקסם והפחד

של הנחש

להשיל הנשל

לברוא

האור

מחדש

ולהמשיך

ללכת.

 

 

28.10.2008

נכתב על ידי , 8/11/2008 08:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זריחה מפעימה


שוב השכמתי קום.
יש משהו בשעה 5.00 לפנות בוקר שמפעים ומרגש אותי. אני מרגישה כמעט החמצה כשאני מתעוררת מאוחר.
הבוקר זכיתי לצבעים של אש חיה. הכתום והצהוב מחקו את אפלולית הלילה. ממש גרשו אותה במשיכת מכחול עזה. איזה צייר הוא הבורא.
אחר כך הפציעה השמש. תחילה הציצה ומיד הופיעה במלואה שולחת קרניים ישירות, דוקרות וחדות." אני כאן "היא אומרת. וכבר איני יכולה להישיר
מבט. מסנוורת. אני מורידה את התריס להמשיך לכתוב. יום חדש ונפלא מתפעם לקראתי. זה מה שעושה שינה טובה. היא מבריאה.
לעת עתה. מגג הבית שומעת את המיית היונים. כלום יונים של שלום? יונים של בשורה? הערב בצאת השבת נציין את יום הרצח של רבין ז"ל בכיכר. האירוע סמוך לבחירתו של ברק אובמההשחור/לבן לנשיא ארצות הברית. שני האירועים נפלו על פרשת "לך לך" של אברהם אבינו.
מה הקשר? בעולם הגלובלי שלנו יש ויש קשר. היחסים בינינו לבין ארצות-הברית חשובים. אנחנו נציגי העולם המערבי והמואר במזרח התיכון המשחיר בגלימות של איאטולות ואיסלם קיצוני. ברק הכריז על רם עמנואל כמנהל לשכתו. תפקיד מפתח וקרוב לנשיא. ועמנואל הוא
משלנו. גם יהודי וגם בן להורים ישראלים שירדו. הפעם למושג ירידה יש טעם של עלייה. אולי מישהו כוון לכך למען המשימה לה זכה. אי אפשר להתעלם
מיוסף שירד ("בעזרת אחיו") למצרים וזכה לתפקיד ומאוחר יותר עשה למען אחיו. כמובן אי אפשר להתעלם מאברהם אבינו שבחר לרדת, לעזוב את בית אביו ואימו עובדי
האלילים ולרדת מצריימה. אחר-כך אומרים הפרשנים בחר בו האלוהים והבטיח לו להיות אב המון גויים, כחול אשר על שפת הים וכאלפי הכוכבים בשמיים. רציתי לדבר על אישיותו של אברהם המיוחדת והמורכבת ואפילו אנושית. יש בה תכונות יפות מסבירות פנים לאורחים
שבאו לאוהלו.אנשים זרים והוא האיר להם פנים. יש בה באישיותו צד קשה הפוגם בדמות המופת. בכניסתו למצריים הוא מבקש משרי אשתו
היפה להתחזות ולא להזדהות כאשתו. הוא ידע שהמלך יחשוק בה ואל לה להפריע לתוכניתו. ואכן צדק. המלך "קנה" אותה ממנו בעבור
כסף רב. מה קורה כאן? והרי אברהם ירד עם מקנה וכסף ורכוש רב. הוא חוזר על מעשה זה בהזדמנות נוספת. אברהם מלווה גם בבן
אחיו. ישנה מחלוקת על רכוש. כמו במשפחות הכי טובות הקרע מאיים ואורב. אבל האיש אברהם מתגלה בגדולתו. האחיין שהיה לו כבן
חשוב לו לאברהם ולכן הוא אומר לו: הארץ רחבה, בחר לך, אם תימין- אשמיל ואם תשמיל- איימין. לאמור לא פירוד במשמעות של חומה
בין אויבים, אלא בכל מקום בו תהיה אהיה לצידך, מימין או משמאל למען כי משפחה אנו. ואברהם שומר ומלמד את אחיינו פרק
בהלכות מסירות ונאמנות לדם הזורם בעורקים.מצד אחד עוזר ממסייע כלפי חוץ. בבית הוא מתגלה כאיש שמגרש את הגר ובנה ומוכר
את אשתו. הדואליות יש בה פרדוקס ואנושיות.
באשר לאובמה מנהיג ארצות הברית והעולם שבחר להיות מנהיג. בחר לשאת באחריות לעצמו, למולדתו ולעמו.כמנהיג הדמוקרטיה
הגדולה אני מקווה שיטיב לבחור שלום בין העמים וערבות כמעצמה לארצות קטנות ממנה. שידע להיות ערב כמו אברהם.
שיום ההזכרה ה-13 לרבין תדליק לנו אור כעם שכל חלקיו ערבים זה לזה. רק בזה נהיה אור לגויים. קודם נאיר לעצמינו.
זה המקסים אותי בדמותו של אברהם.
אני מקווה שהצלחתי להנחיל משהו מרוחו של אברהם גם לילדי.
אתמול הם באו לארוחת ערב שישי. שמחתי מאוד. הם באו כרגיל עם בני זוגם. הצטערתי על העדרה של כלתי אהובתי המקסימה.
עובדת קשה. אני מקווה שבקרוב תלמד לשים לעצמה סייגים. אולי כשיבוא/תבוא הרך/הרכה.
כבר עכשיו אני זוכה לראות את האחווה ביניהם כמעלה .
לא מובן ולא ברור מאליו ועל כך גאוותי.
כהורים לא תמיד אנו נוטים להלל ולשבח. הזמן שלי לעשות זאת. להגיד להם כמה הם יקרים לי ומה אני רואה בהם.
המסירות והאהבה, הערבות והאחריות זה לזה היא תולדה של האחריות האישית שכל אחד ואחת נוטלים לעצמם.
מותר להם להיות אנושיים, אנשים עם חסרונות ומעלות. בתשתית לקחת אחריות אישית ומכאן תצמח הערבות ההדדית לאח ולאחות
ומשם לקהילה ולחברה.שהכסף לא יהווה מקור למחלוקת ולמריבה. המשפחה והאחווה כערך.
כל אחד מהם הם אברהם בעיני.
הזריחה הולידה לי יום חדש ומבטיח.
אני אוהבת להשכים קום.


נכתב על ידי , 8/11/2008 06:06  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

בת: 66

Google:  פנינה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפנינה אליאני-שורוק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פנינה אליאני-שורוק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ