לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

גברים שולטים בעולם, ונשים שולטות על גברים.


"את הרעל שבפנים צריך להוציא החוצה. יש מיליון דרכים לעשות את זה. אני כתבתי את הכל, וכשקראתי את זה מאוחר יותר הבנתי כמה התחזקתי".

Avatarכינוי: 

בת: 30



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2019    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

6/2019

רגע אחד


קוראים בשם שלי, פעמיים! 


הוא התחיל לקרוא המהרשימה, נעצר וחזר לקרוא שוב מהשם שלי.


אז זה טוב לוידיאו שבובי צילם אותי, בדיוק עולה לבמה.


עליתי ולקחתי את התעודה, לחצתי ידיים, עשיתי תמונה וירדתי מהבמה.


זהו.


ארבע שנים, 119 נקודות זכות, 24 קורסים, רובם של 6 נקודות, מלא מבחנים, שני מועדי ב', נכשל בקורס אחד עקב מרצה משעממת שלאחריו עם מרצה הרבה יותר שפיצית הוצאתי 92, כל זה... מתנקז לרגע אחד. אפילו לא חמש דקות. אולי שתיים. עליתי, לקחתי, לחצתי, הצטלמתי, ירדתי. זהו.


אני יושבת מול הדף, בסך הכל דף! מסתכלת עליו.


בוגרת B.A, מדע המדינה, יחסים בינלאומיים ותקשורת.


 


כל היום אתמול הייתי על קוצים, בעיקר מעצם העובדה שאני צריכה לעלות על במה. אני אישה של מאחורי הקלעים, אני זאת שדוחפת אנשים להתראיין, לעלות על במות, ברדיו, בטלוויזיה - פתאום צריכה בעצמי לעמוד על במה. למרות שאני אחת ממאות שעלתה על הבמה, ולמרות שאף אחד לא באמת שם לב, כל היום אתמול הייתי כמו קפיץ מתוח, עד שירדתי מהבמה הזאת!


 


ישבתי עם התעודה על הברכיים, והיה בא לי לבכות. כמה עברתי. התחלתי את התואר הזה בטעות בכלל, בגיל 25, המשכתי כי הוא באמת סיקרן אותי ואחרי כמה מבחנים שהוציאו לי את המיץ החלטתי שאני הולכת על זה בכל הכוח, אני אסיים תואר ויהי מה! רציתי להוכיח לעולם ובעיקר לעצמי שאני מסוגלת. והלכתי על זה עד הסוף. כשאומרים דם, יזע ודמעות.. באמת, לא יודעים למה מתכוונים. אבל התואר הזה, הושקעו עליו דם, יזע ודמעות עד אשפוז בבית חולים. שעות של עבודות, סופי שבוע ארוכים בחרישה למבחנים, לימוד של קורס שלם 24 שעות לפני מבחן שבסוף בנס הוצאתי בו 77, לגור בתל אביב ולא ללכת לים, ולא לצאת למסיבות כי אני בתקופת מבחנים, לא לתכנן טיולים לחו"ל עם בובי ביחד כי אני צריכה ללמוד למבחן, לתקתק סמינריוניות לפני החתונה, להשכיר דירת שלושה חדרים כדי שיהיה לי חדר ללמוד. זה דרש כל כך הרבה, ובעיקר נחישות. בעיקר רצון מאוד חזק.


 


אני מסתכלת על הדף הזה, מה אני אעשה איתו עכשיו? חוץ מעוד שורה יפה בקורות חיים? אני כבר עובדת במקצוע. אבל בתכל'ס, אני לא מתחרטת לרגע. למדתי המון. גם בפן הכללי, גם בפן האישי, על פוליטיקה, על תקשורת, על מנהיגים, על יחסים בין מדינות, על כישלונות בהתנהלות מדינה ועוד ועוד.


הכי חשוב, זה שלמדתי הרבה על עצמי. בלי התואר הזה, אני בטוחה שהייתי במקום אחר בחיים.


 


תודה לאלו שתמכו בי לכל אורך הדרך והו-הו איזו דרך זו הייתה.


ובעיקר, תודה לעצמי, שלמרות שהיו כל כך הרבה פעמים שאמרתי לעצמי "למה אני עושה את זה לעצמי?" לא ויתרתי. 


 

נכתב על ידי , 17/6/2019 07:36  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פוניקס ב-18/6/2019 10:23
 





84,149
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצ'י אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צ'י ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ