לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


I need irrelevance, intelligence,A new tattoo a lot more sex


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2018

אומץ.


לפני כמה חודשים, חברה מאוד טובה שלי שאני אוהבת עד עמקי נשמתי, ניגשה אליי ואמרה לי שיש לה איזה רעיון ושהיא רוצה להציע לי אותו. ישר הדלקתי סיגריה והקשבתי לה בדריכות. היא סיפרה לי בהרחבה על כל מיני תקופות חשוכות בחייה שהיא החליטה שהיא רוצה לנקות מעצמה ואז אמרה שהיא רוצה להתחיל לעשות פעם בחודש, ערב של כל החברים הקרובים שלנו ולבחור מראש נושא שעליו נדבר. זה יכול להיות דיון, מישהו שרוצה להקריא משהו שכתב בנושא, להתעמת מול אדם שאולי הנושא כרוך בו בעקיפין. כל דבר. כמו הסיגריה, גם אני ישר נדלקתי. ידעתי שחבורת האנשים שלנו הם אנשים שתמיד כיף לשמוע ולהכיר יותר לעומק. אמרתי לה שאני עפה על זה ושמצידי, אפשר להתחיל לארגן. תוך שבוע כבר קבענו תאריך ומקום מפגש וכל החברים שלנו אישרו הגעה. 

את הערב הראשון עשינו בבית שלה, כי בעצם כל הרעיון הזה בא ממנה. בהתחלה ישבנו ואכלנו ארוחת ערב ושתינו קצת ואז יצאנו החוצה לחצר שלה וישבנו בספות במעין מעגל כזה והנושא הראשון (משפחה) עלה על השולחן. היא דיברה בצורה היפה הזו שהיא יודעת, הסבירה בפירוט כמה שזה מקום בטוח ושכולנו פה אנשים אוהבים ואם יש נושא מסוים שגורם לך להיסגר אל עצמך, אתה לא חייב לדבר. זה מקום גם בשביל להקשיב.

כמה מאיתנו דיברנו, במיוחד אני (קודחת) והעליתי נושאים כואבים שלאו דווקא פירטתי עליהם בעבר. ידיד שלי דיבר בהרחבה על כל החיים בצל אח חולה ואפילו חברה שהיא לא מהאנשים הוורבלים כל כך, פתחה את הפה וסיפרה על המשפחה החדשה שבנתה לעצמה. הערב הראשון היה מעולה והרגשתי כאילו אני גיליתי את החברים שלי מחדש. באותו ערב כבר קבענו את התאריך הבא וכולם אמרו שאין מצב שיפספסו.

 

לפני שבוע, המפגש היה אצלי בבית. אני גם זו שהציעה את הנושא הספציפי לאותו הערב והתקבל פה אחד שכולם מעוניינים לדבר על זה. בחרתי את הנושא של תקיפה מינית. 

אני לא דיברתי באותו ערב כי לא מצאתי הרבה מה להגיד, זה נושא שחונק אותי מדי. זה נושא שמכניס אותי ללחץ בכל פעם שהוא עולה. 

אבל חברתי הוגת הערב, דיברה. והיא לא רק דיברה, היא גם הכינה טקסט כתוב מראש. היא הסבירה בהתחלה עם גמגום לחץ קל שהיא כתבה את כל זה לפני כי לא רצתה להסתכן בכך שלא תמצא מילים לתאר.

היא התחילה לספר את סיפורה וישר עלו דמעות לעיניי וגם לשאר החברים, נשברנו. בסוף הערב ביקשתי ממנה שתשלח לי את הסיפור כי הרגשתי שאני חייבת אותו אצלי. היא כל כך ריגשה אותי עם הכנות שלה ועם העובדה שהיא מי שהיא כיום ושהמקרה ההוא, לא הצליח לשבור אותה.

החלטתי להעלות את הטקסט הזה לפה (כמובן באישורה) כי אני פשוט חושבת שצריך לקרוא את זה. לא משנה מי. צריך לקרוא את זה.

 

 

"כשהכרתי אותו, לא התאהבתי. כמובן שלא, מי מתאהב בדייט ראשון? רק פסיכים. אז פשוט התאהבתי בו בדייט השני. לא האמנתי שהבחור הזה יוצא איתי.

כשהמלצרית אספה את הכוסות שלנו מהשולחן בדייט החמישי, הוא ליטף לי את היד והסתכל לי אל תוך העיניים ואמר משהו יפה, זה יכל להיות גם התווית של בקבוק המים של מי עדן אבל זה היה יפה מבחינתי. כשהוא הכניס את האשראי לארנק, הוא שאל אותי אם אני באה אליו. סירבתי. עדיין לא הרגשתי מוכנה לשכב איתו וגם הייתי צריכה ללכת לדירה כדי לאסוף את הקקי של הכלב הלא מחונך שלי.

הוא התאכזב קצת אבל זרק חצי חיוך ונישק אותי. כשהיינו בדרך לאוטו שלו, הוא אמר משהו לא ברור ואז עוד משהו לא ברור. אז שאלתי למה הוא התכוון. ואז הוא הסתכל עליי ואמר, "לדייט הבא אני אגיע רק אם תתני לי קצת." הבנתי למה הוא התכוון אך אמרתי לו שלא הבנתי. רציתי להבין אם הוא באמת אמר את מה שהוא אמר, "כמה תחזיקי אותי עוד, אה? יש גבול לכמה דייטים אני יכול לסחוב." נחנקתי. הרגשתי שזה לא באמת הגיוני שהוא אומר את זה, הבחור שחשבתי שבאמת יכול להיכנס לי ללב.

אחרי כמה שניות של בלבול בראש, הוא תפס לי את היד ואמר, "אני צוחק. חשבתי שהבנת שאני צוחק." הנושא נכנס מתחת לשטיח ולא העליתי אותו לראשי שוב. עד שבוע לאחר מכן.

התגעגעתי אליו קצת כי הייתי בנסיעת עבודה ולא היה לנו זמן בקושי לתקשר דרך שיחות וואטאסאפ קטועות. הזמנתי אותו אליי לארוחת ערב. אכלנו אוכל בינוני שעמלתי עליו כל היום ואז התחרמנו על הספה כאילו אנחנו בבית של ההורים שלי בגיל 16, מנסה לא לגנוח כדי שלא ישמעו אותי למטה.

בשלב מסוים, הבנתי שהידיים שלו עוברות את הגבול אז הזזתי אותו. ואז הפה שלו היה במקום שלא רציתי שיהיה והזזתי אותו. אחרי כמה פעמים, זזתי ממנו ואמרתי, "רגע. רגע. יש לי פיפי." באמת היה לי פיפי אבל יותר היה לי התלבטות האם לעשות איתו משהו מיני גם אם אני לא מרגישה מוכנה עדיין רק כדי שימשיך לצאת איתי או שלא לוותר על זה ולתת לזה לקרות מתי שצריך. ואם זה לא נאה לו, הוא יכול ללכת. אני תמיד רציתי להיות בסוף עם מישהו שיכבד את ההחלטות שלי ולא ינסה לשכנע אותי אחרת.

כשיצאתי מהשירותים, הוא כבר שכב על המיטה שלי בלי חולצה, ישר אמרתי לו שהוא מרגיש יותר מדי בנוח ושיבוא לסלון. הוא תפס אותי ביד והושיב אותי עליו, גרם לי לאי נוחות קלה אך לא נתתי לעצמי לשקוע בזה.

הוא החל לנשק אותי ולהגיד דברים יפים ואז הפך אותי על המיטה.

אני זוכרת שאמרתי "לא." פעם אחת ויחידה. פעם אחת. מעבר לכך, הרגשתי כאילו אני חלק מסרט אילם. אין סאונד שיוצא ממני חוץ מהרעש של העור שלי נחבט.

הידיים שלי היו מעל ראשי, מוחזקות ביד שלו. היד השניה הייתה עסוקה בלהוריד ממני את התחתונים.

אני לא זוכרת איך זה נגמר, אני לא זוכרת מתי הוא הלך. אני לא זוכרת מתי הבנתי מה קרה באותו הרגע ואיך אני מרגישה. אני בעיקר זוכרת את עצמי מתעוררת באמצע הלילה במיטה, עם רגליים קפואות ותחתונים במורד הברכיים.

כמה זמן לאחר מכן, שכבר מצאתי את עצמי בשלבי הדחקה מטורפים, נתקלתי בסרטון באינטרנט על תקיפות מיניות וזה העלה בי טריגר שלא יכולתי להתעלם בו. במעין אינסטיקנט של רגע, צילצלתי לחברה הכי טובה שלי של אותה התקופה וביקשתי ממנה שניפגש. לא היה לי אכפת שזה אמצע יום עבודה, הייתי צריכה לדבר איתה.

נפגשנו בבית קפה ולא הפסקתי לדבר עד שכוס הקפה שלי הייתה קרה לחלוטין. חיכיתי לתגובה שלה, לחצי מילה שאולי תגרום לי להרגיע את הסערה בתוכי אך היא אמרה את המילים שעד עכשיו נעוצות לי בלב עם מסמרים חלודים, "מה ציפית? הוא גבר. את לא יכולה למנוע ממנו סקס, מה את ילדה? מה את מופתעת שזה קרה ככה? היית צריך לתת לו וזהו." כאפה אחרי כאפה אחרי כאפה אחרי כאפה.

באותו הערב לא הפסקתי לבכות והרגשתי כמו האדם הבודד בעולם. לבד עם הרגש, לבד עם הפחד, לבד עם האשמה.

היום, אני כותבת את המילים האלו לראשונה על דף חלק (אינטרנטי כי אני מיליניאלית) ומספרת על עצמי. בלי פחד. רק עם אומץ."


נכתב על ידי Dani sweet , 7/12/2018 22:55  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  Dani sweet

מין: נקבה




3,102
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , סקס ויצרים , ירוקים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDani sweet אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Dani sweet ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ