לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

אמאל'א


יש בזה יופי
Avatarכינוי: 

בת: 47





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2017    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

3/2017

יום שישי המתוק


(השם הוא מחווה לסטיינבק. :-))

 

יום שישי, תשע ורבע החדש שאתמול היה עוד שמונה. אני במיטה ולידי שוכב גור אדם קטן וחמוד. ממיע צבע ושיפץ את החדר ליד מכונת הכביסה, שתי תקרות משופעות בורוד סגול, ותלה לזוהר מנורה יפה. את הכנס שלי באילת ניצל כדי לקנות לה ארונות. החדר הפך להיות כל כך מזמין שהיא החליטה לעבור אליו והשאירה את החדר שלה לפרופרו. אז ממיע תיקן וצבע את הקירות והתקרה של החדר של זוהר לשעבר שנמצא ממש לידינו, קיר אחד בתכלת, קנה ותלה מנורות והחדר נעשה כל כך חמוד שפרופרו עבר אליו בשימחה. עכשיו, אחרי ארבע וחצי שנים, לממיע ולי יש חדר משלנו! חיוך

 

אחד מאיתנו שוכב לידו כל לילה ומקריא לו סיפור לפני שמכבים את העור ואז שוכב לידו עד שהוא נרדם. או אז השני, שנשאר ער, מעיר את המשכיב הנרדם, ולשנינו יש קצת פרטיות. לפחות עד שפרופרו מתעורר ומגלה שנשאר לבד ורץ למיטה שלנו. אבל היום זה קרה בשמונה בבוקר (החדש)! שמחה גדולה.

 

ממיע מתקן וצובע עכשיו את המקלחת של הילדים ואחר כך יתקן ויצבע את המזדרון והחדרים של ירדן ושגיא. כל מה שאני נדרשת לעשות הוא לא להתלונן ולעוזר מעט בניקוי אחרי שמסיים. בעל טוב יש לי. 

 

אנחנו רואים דברים אחרת ולפעמים מאוד דומה, אבל עכשיו זה מרגיש לי משלים. למדנו לריב על הדבר עצמו והרבה פחות לפגוע אישית. אתמול היינו בהופעה של קובי אפללו ומאוד נהנינו. הילדים הגדולים טיפלו בפרופרו עד שחזרנו. נחמד שיש תרבות בישוב הקטן והנידח משהו שלנו.

 

הספקתי לסיים לקרוא מאמר וחצי לפני שהתחלתי לכתוב את הפוסט, ולקרוא פוסט של גם מניפה ואמבטיה. הספק מרשים בעיני! :-)

 

המאמר הדחוי בשיפוט בעיתון טוב ואני שמחה לגביו. מקווה שימצא שם בית טוב. יכול להיות שההגשה שלי היתה יכולה להיות יותר טובה, כמו שאורון שאל בתגובות לפוסט הקודם. בהרצאה בירושלים אמרו לי ששני החלקים של ההרצאה טובים, ואם הצגתי את העבודה במאמר כמו שהצגתי בהרצאה, הוא היה צריך להתקבל לעיתונים טובים. אז זהו, שלא בדיוק. בהרצאה אני מרשה לעצמי ללכת יותר רחוק ברקע ובפרשנות. אולי אני צריכה להרשות לעצמי ללכת קצת יותר רחוק גם בכתיבת מאמרים.

 

עוד שבוע הכנס של הקיפודים בארה"ב. עדיין לא מאוד לחוצה, אבל זה בטח יגיע. עכשיו אלך לעשות מכונת כביסה ולבשל לשבת. שבת שלום וסוף שבוע נעים!

 

נכתב על ידי , 24/3/2017 08:15  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמבטיה ב-25/3/2017 23:04
 



רק לא לקרוא.


מענין שכתבתי על תגובה לדחיה בפוסט הקודם, כי נדחה לנו אותו מאמר, על הסף, מארבעה עיתונים שונים. הראשון אמר שהוא לא מספיק מחדש ומשנה קונספטואלית, השני אמר שהוא פשוט לא מספיק מענין, השלישי אמר שהוא מעניין, אבל פחות מאבולוציה של שיניים של עכבר, והרביעי אמר שהוא לא אקולוגי. עכשיו הוא כשבוע בבדיקה של עיתון חמישי, וכל יום בבוקר אני פותחת את המייל בחשש מלקרוא עוד דחייה. תחזיקו לי אצבעות שיעבירו לשיפוט! קשים חיי המדען!

 

האמת היא, שאני מאוד אוהבת את המאמר הזה, אבל הוא בתחום בו אין לי יתרון אמיתי על מעבדות אחרות, לפחות לא מבחינת טכנית. זה הסיבוב השני של ניסיונות לגביו. הסיבוב הראשון היה לפני שנה וחצי, ובעקבותיו חזרנו על כל איסוף וניתוח הדאטה מחדש. המאמר הרבה יותר טוב, אבל עדיין מתקשה להתחבב על העורכים.... 

 

סיימתי לכתוב את מאמר המחץ והפצתי אותו בין הכותבים האחרים, לשיפוצים ותוספות. עכשיו אני צריכה לקרוא. לקרוא, לקרוא, לקרוא.

 

קשה לי לקרוא!

 

שני מאמרים אני צריכה לקרוא לקורס, כדי להבין את ההרצאות של הסטודנטים והרבה מאמרים אני צריכה לקרוא כדי לראות שבאמת תיארתי את הרקע והקישורים נכון במאמר המחץ. לראות אם באים לי רעיונות לניסויים פשוטים אותם נוכל לעשות כדי לחזק נקודות או בהמשך... 

 

אני לא מצליחה להתרכז מול מסך, בדרך כלל צריכה להגלות את עצמי לסיפריה כדי להתנתק מרעשים פנימיים וחיצוניים כדי לקרוא. אבל כל פעם היה לי תירוץ, שריפה שצצה ודרשה כיבוי מיידי ואיפשרה לי להתחמק מהקריאה. 

 

נגמרו התירוצים.

 

אני צריכה לקרוא. 

 

אחד הדברים שהתחוורו לי כשהגשתי את המאמר הדחוי הוא שאני בעצם לא קוראת מאמרים מאותו סוג. זה הבהיר לי שבעצם אני לא מתעניינת מאוד בתחום. דווקא את המאמרים למאמר למחץ קראתי בעבר, אבל עכשיו אני מרגישה שאני צריכה לקרוא אותם שוב, ולהרחיב. יאללה.

 

לסיפריה.

 

אולי קשור אולי לא, מאוד קשה לי להעביר לליאור גבולות. הוא מרדן קטן ולא מקשיב לשום דבר שאומרים לו, וקשה לי איתו. הוא מזכיר לי את עצמי. כל הזמן לא ולא. הוא כל כך חמוד וקשה לי איתו.

נכתב על ידי , 16/3/2017 10:24  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמאל'א ב-22/3/2017 19:09
 





112,634
הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , 40 פלוס , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמאל'א אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמאל'א ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ