לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיזיפוס מודאג


סובלנות או שנמות.

כינוי:  צ'וצ'ולינה

בת: 21

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2017    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2017

תנו לי ללכת מכאן


השינוי התחיל, או הנפילה התחילה. אני עוד לא בטוחה מה מהשניים מתרחש. התחלתי להתפטר מעבודה אחת מתוך ארבע שיש שלי. (מבלי שנחשיב את ההתנדבות שהיא עוד עבודה בפני עצמה). הבנתי את הבעיה בצורה חדה אף יותר כי שברגע שהחלטתי שדי, אני לא מסוגלת להתמודד עם הלחץ יותר - לא היה לי למי לפנות.

אני בודדה ברוב העבודות שלי. זה אני המחשב ומה שאני אצליח לעשות. לפעמים זה משתפר, לפעמים לא אבל רוב זמן זה מסך וקבוצות וואטספ וטבלאות ופייסבוק ופרסומים וקהלי ותמונות ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד עד שאני מתפוצצת כל כמה ימים ואני לא מצליחה להרדם מרוב חרדות אז אני הולכת לסלון ובוכה בזמן שכרמל מסביר לי שאני בסדר ושאני לא כשלון מהלך על שתיים עם בטן ענקית.

הבוקר הרמתי טלפון והתחלתי להתפטר, כולם עסוקים. תנו לי כבר ללכת מפה. תנו לי לסיים עם זה כבר. השארתי מסודר מאחורי אני מבטיחה, למי שיחליף אותי יהו חיים קלים באמת, רק תנו לי כבר לסיים עם זה. בבקשה. ואל תגידו לי שאתה מעריכים אותי ושאני עושה עבודה טובה כי כולנו יודעים שאני לא מתאימה אז אל תגידו שזה רק תקופה ולפעמים לא מצליחים כי אני לא רוצה להתמודד כרגע עם כשלון אני לא מסוגלת להתמודד כרגע עם כשלון כי אני כשלון.

 

נכתב על ידי צ'וצ'ולינה , 20/2/2017 17:22  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




לאחרונה אני מוצאת את עצמי נאחזת במקום הזה יותר ויותר. אולי כי אני שוב מרגישה כמו אז בתיכון, שהכל גדול עליי ושלקחתי על עצמי יותר מדי, יותר ממה שאני מסוגלת. עצרתי רגע את המירוץ והתיישבתי לראות את הפרק הראשון של העונה החדשה של בנות. (אנה) לנה דנהם נותנת לי תקווה. היא מעצבנת, היא נרקיסטית ומעוררת אנטגוניזם אבל מעל הכל היא עושה מה שהיא רוצה. פשוט ככה. היא יודעת להגיד איפה היא מוצלחת ולפרגן לעצמה ואם היא רואה בחור שמצא חן בעייני היא פשוט מתחילה איתו. היא חוגגת את הקיום שלה בלי קשר לאיפה היא ביחס לסטנדרט היופי המערבי. אני לפעמים רוצה להיות קצת אנה. לקום בבוקר, לדעת שאני מוצלחת ולהמשיך את היום שלי בשקט. אז כן, אנה מרוכזת בעצמה, היא מראה של הדור הפוסטמודרני שלנו וכו' וכו', אבל, היא לא מפחדת מהדברים שגורמים לי להרגיש משותקת.


 



אם כבר תיכון אז עד הסוף

נכתב על ידי צ'וצ'ולינה , 15/2/2017 22:03  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של צ'וצ'ולינה ב-20/2/2017 17:22
 





33,371
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצ'וצ'ולינה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צ'וצ'ולינה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ