לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיזיפוס מודאג


סובלנות או שנמות.

כינוי:  צ'וצ'ולינה

בת: 19

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2014

Into my arms


אבא ואני עמדנו מעל הכיור ואכלנו רימון כי היינו עצלנים מדי מכדי לבשל משהו או אפילו לקחת צלחת ולשבת. אבא סיפר לי שכשהם היו ילדים בקיבוץ הייתה תקופה בשנה בה הם אכלו רימון ביום כי בקיבוץ היה מטע רימונים והם קבלו כל יום ארגז לכיתה. הוא סיפר שהם ישבו בשורה על המדרכה עם סכין מפלסטיק ופירקו לרימון את הצורה וכל מיני חתיכות רימון סוררות נפלו על המדרכה ועל הדשא והמיץ נזל להם על הפנים ועל החולצה. הוא אמר שזו הייתה התקופה אהובה עליו בשנה, 'תקופה הרימונים' הוא כינה אותה. ובגלל זה הוא חייב לאכול את הרימון ככה, בצורה מבולגנת כזאת. הוא לא מכיר דרך אחרת. זה מסביר לי הרבה דברים על ההורים שלי ובעיקר מלמד אותי לקחים על עצמי. אני לא רוצה להיות באותו מקום 50 שנה. ככה הרגלים רעים יטמעו בי ואני לא אצליח לשנות אותם לעולם. בסך הכל כיף לי עם אבא, אני מגלה שאנחנו הרבה יותר דומים ממה שחשבתי. שרים באוטו ביחד שירים של כריסטינה אגילרה.

 

הבחוריקו אובסיבי קצת לניק קייב ועל כן השיר הזה נכנס לי עמוק למוח ולנשמה, ממש כמוהו. 

נכתב על ידי צ'וצ'ולינה , 18/10/2014 19:20  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אנחנו מדברים בפלאפון ואני חולה נורא והקול שלי חולה ונמאס לי להיות חולה ואתה אומר שיהיה בסדר ושאתה צריך ללכת ושאתה תתקשר יותר מאוחר ואז אתה באמת מתקשר. כל פעם מחדש שזה מפתיע אותי שאתה באמת מתקשר כאשר אתה אומר "אני אתקשר יותר מאוחר" וזה אשכרה קורה. והסופש איתך היה הדבר הכי טוב שקרה לי בזמן האחרון אבל אני לא רוצה שתדע את זה. אולי כל החשיבות הזאת שאני נותנת לך עוד תבריח אותך הרחק הרחק ממני. אני כל הזמן מדברת עם הקרובים אליי על הפחד משברון לב ומזה שזהו, נקשרתי אליך, אין דרך חזרה. בשישי אנחנו מתראים שוב וזה עושה לי הרגשה חמימה בבטן.

 

"בואי אליי" בלחש נעים וידיים פרוסות לרווחה, יש לאין לברוח. 

 

אני 8.5 קילו פחות ונלחמתי עליהם בשניים בחודשיים האחרונים אבל ביומים האחרונים נשברתי וכל מה שאני עושה זה לאכול אפילו שכבר כואבת לי הבטן, מה לא בסדר איתי?

נכתב על ידי צ'וצ'ולינה , 7/10/2014 18:58  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

32,031
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצ'וצ'ולינה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צ'וצ'ולינה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ