לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיזיפוס מודאג


סובלנות או שנמות.

כינוי:  צ'וצ'ולינה

בת: 19

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2014

מוטיבציה


לא בא לי כלום. הצילום בצבא ניהיה משהו שאני עושה כדי לסיים וללכת, לספק את המוטל עליי ולשקוע לתוך הכלום. אני מרגישה מנוונת עם כל הצילום הצבאי הזה. היום צילמתי השגתי את התמונה שרציתי וזהו. פעם הייתי מחפשת, חוקרת ומנסה להגיע לעוד כל מיני מקומות. נכנסת לאנדרנלין של לשלוח את התמונות כמה שיותר מהר שיעלו אבל הפסיק להיות לי איכפת. כרגיל הקניה של הציוד החדש מתעכבת ואני כבר שבוזה להסתובב עם מצלמה בת 5 שאין לה אפילו תיק. כבר הרבה זמן אני מחרימה ולא מביאה את הציוד שלי כי נמאס. אז היום רציתי טייס מהגב עם ילדה לידו, לא התחשק חיוכים כי די, אני לא מחייכת היום וכולם יכולים לקפוץ לי. הסתכלתי על התמונות של הצלמת השניה ואני כל כך שמחה שהיא נהנת, זה פשוט ניכר בתמונות שלה, הכל מואר. אז אם הסתקרנתם זה מה שיצא:

 

 

 

חפשו אותן בדף פייסבוק חיל האוויר הקרוב לבתיכם. מרגישה שיכלתי יותר, חבל שלא רציתי יותר. חברות התרופות התחילו כבר לייצר זריקות מוטיבציה? תתקשר כבר כוסאמק

נכתב על ידי צ'וצ'ולינה , 21/10/2014 19:34  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Into my arms


אבא ואני עמדנו מעל הכיור ואכלנו רימון כי היינו עצלנים מדי מכדי לבשל משהו או אפילו לקחת צלחת ולשבת. אבא סיפר לי שכשהם היו ילדים בקיבוץ הייתה תקופה בשנה בה הם אכלו רימון ביום כי בקיבוץ היה מטע רימונים והם קבלו כל יום ארגז לכיתה. הוא סיפר שהם ישבו בשורה על המדרכה עם סכין מפלסטיק ופירקו לרימון את הצורה וכל מיני חתיכות רימון סוררות נפלו על המדרכה ועל הדשא והמיץ נזל להם על הפנים ועל החולצה. הוא אמר שזו הייתה התקופה אהובה עליו בשנה, 'תקופה הרימונים' הוא כינה אותה. ובגלל זה הוא חייב לאכול את הרימון ככה, בצורה מבולגנת כזאת. הוא לא מכיר דרך אחרת. זה מסביר לי הרבה דברים על ההורים שלי ובעיקר מלמד אותי לקחים על עצמי. אני לא רוצה להיות באותו מקום 50 שנה. ככה הרגלים רעים יטמעו בי ואני לא אצליח לשנות אותם לעולם. בסך הכל כיף לי עם אבא, אני מגלה שאנחנו הרבה יותר דומים ממה שחשבתי. שרים באוטו ביחד שירים של כריסטינה אגילרה.

 

הבחוריקו אובסיבי קצת לניק קייב ועל כן השיר הזה נכנס לי עמוק למוח ולנשמה, ממש כמוהו. 

נכתב על ידי צ'וצ'ולינה , 18/10/2014 19:20  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

32,068
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצ'וצ'ולינה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צ'וצ'ולינה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ