לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיזיפוס מודאג


סובלנות או שנמות.

כינוי:  צ'וצ'ולינה

בת: 22

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2017    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2017

חברה שלי 1#


גרמניה טובה אליך? אני מאוד מקווה שכן, ישראל חביבה אליי לא יותר, לפעמים מחבקת ולפעמים קרה ומעליבה. אני מקווה שגרמניה מחבקת אותך כל הזמן, עוטפת אותך בעליי השלכת שלי ומשרה עליך שלווה. לפעמים אני חושבת על הנקודה בה נהיינו חברות. אתם מכירים את הקשרים האלה שהם אתה יכולים להגדיר במדויק מתי הפכתם ממכרים לחברים של ממש? איך בין רגע הפכתם לאנשים שחולקים שותפות גורלית, הבנה ללא מילים, אנשים שהם הבית האמיתי ואיתם לא צריך גג וקירות אלא רק מבט וחיבוק בימים קשים. 

ישבנו בקומה השניה של הבניין שפונה מערבה בנופשון הישן. היה אחה"צ והשמש הכתה בפנים באור צהוב שלא משאיר מקום להסתתר. כרגיל משכנו את הזמן עד המקלחת ונשארנו עם כתבי בוץ וריח של מטע תפוחים ולכלוך מתחת לאבצעות שנעלם רק אחרי שהעצים נהיים עירומים. אני חושבת שחלקתי איתך את התחושה התמידית שאנשים לא ממש רואים אותי. הם לא מצליחים לתפוס מי אני ועל כן מופתעים ממני אחרי שהם מכירים אותי לעומק. ואת הבנת. לא פירטת פשוט אמרת שאת מבינה בדיוק על מה אני מדברת ויכלתי לראות בתור העיינים שלך שהיו סגורות בגלל השמש שאת מבינה. לא הרבה מבינים, הרבה אומרים שהם מבינים אבל הם רק מנסים להיות אמפטים.

זאת הבנה ששמורה לאלה שמתארים אותם בתור "אנשים שקטים". אין דבר כזה אדם שקט. אדם הוא מערכת טבע בה כל העונות ואף יותר, שוכן אביב פורח וסתו מלנכולי שחגים אחד מסביב לשני. ישנו אדם מוכנס, אדם שלא פנו אליו, אדם שדעתכם לא התעמקה בו. אך הוא אינו שקט.

 

אני פשוט מתגעגעת אליך זה הכל.

 

נכתב על ידי צ'וצ'ולינה , 15/10/2017 15:05  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Daughter of winter ב-15/10/2017 17:10
 




בשישי בערב כשהדירה התמלאה בכמות אנשים שלא צפינו אליה והסמים עשו לי יותר מדי רעש במוח לקחתי את ענבל לרחוב למטה כדי לברוח מכל ההמולה והאנשים שרצו להגיד לי שלום או זיהו אותי בגלל כל השטויות שכתבתי באיוונט. הוצפתי רגשות שלילים על איך אריאל לא רצה אותי ואל איך הבחור למעלה הראה עניין ועכשיו כבר לא ועל איך שנפגעתי ובכל זאת אני עושה לבחור אחר בדיוק את מה שעשו לי ואני יודעת שהכל זה פחד מהתמודדות, כמו להתמודד עם כל האנשים שהגיעו. הרגשתי יפה אהובה ומופתעת מכמה חברים יש לי ושאנשים מחבבים אותי ורוצים להיות בחברתי, חרדה חברתית שמנותקת מהמציאות. כמובן שאני משתפרת ומשתדרגת משנה לשנה והרבה פחות איכפת לי מה אומרים או מה חושבים ואני משתדלת בעיקר להנות מכל הטוב שקורה סביבי אבל אני לרוב מתה מפחד שהכל יסתיים ואני אשאר לבד.

 

בשש בבוקר שכבתי ערה ליד בחור יפה עם עיינים כחולות שמבריקות כל הזמן. הוא נרדם והחזיק לי את היד ואני לא הצלחתי להרדם. 

 

נכתב על ידי צ'וצ'ולינה , 8/10/2017 09:33  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





34,017
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצ'וצ'ולינה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צ'וצ'ולינה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ