לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חיים חלומות וכל מה שקשור



Avatarכינוי:  The one who's not just existing

בת: 25





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2017

מה נשתנה?


כמה זמן לא הייתי פה...

משום מה עלה לי החשק להכנס לבלוג הישן שלי. סתם ככה. לראות מה הדבר האחרון שכתבתי. 

אז זכרתי את השם אבל לא זכרתי איך הוא נראה. את העיצוב אני עדיין אוהבת, למרות שהקטע שלי זה בכלל בעלי כנף כרגע (וכנראה לתמיד הודות לתוכי הכי חמוד בעולם) והתיאור הזה שכתבתי על עצמי הצחיק אותי. אהבתי גם את האייקון של החזיר עם הכנפיים שיש לי מעל התיאור לשון

אז מה השתנה? 

היום אני בת 23, סטודנטית בשנה א׳ להנדסת ביוטכנולוגיה במכללת ספיר (בתוכנית אפיק מעבר אז תחזיקו לי אצבעות שאצליח לעבור לשנה ב׳ בבן גוריון!), טבעונית, עם בן זוג כבר 5 ומשהו שנים (לא זוכרת אם היה לי באותה תקופה של הפוסט האחרון) ו.. זהו?

אז קצת על מה שעברתי עד עכשיו.

בפוסט האחרון שלי איחלתי לעצמי בהצלחה בבגרויות האחרונות שלי ובפסיכומטרי (עלק רציתי להתקבל לעתודה). אז זה לא הלך כמתוכנן.

בפסיכומטרי לא הוצאתי ציון קרוב למה שרציתי אבל טוב שכך. כי 9 שנים בצבא? למה מה קרה?

בבגרויות גם לא הלך כמתוכנן ממש. אין לי נכשלים אבל הממוצע שלי לא הספיק לי כדי להתקבל ישר ללימודי הנדסה בבן גוריון. וזה שלא עשיתי בגרות בפיסיקה גם לא עזר בכלל.

אז אחרי סיום הלימודים התגייסתי לצבא כמובן. החליטו לתת לי את התפקיד מנהלת רשת מחשוב. אז הטירונות הייתה כיפית (כמה שהיא יכולה להיות) וכך גם הקורס. ואז הקורס נגמר והיו צריכים לפזר אותנו. אז כולם קיבלו מכתב ביום האחרון ובו היה כתוב איפה כל אחד צריך להתייצב וכל אחד ידע בדיוק איפה הוא היה צריך לשרת. חוץ ממני. לי היה כתוב שאני איזה גדוד עם איזשהו מספר ולא היה ברור לי מה הולך. גדוד? למה? (באותה תקופה התלהבתי שאני הולכת להפטר מהכומתת בקום ולקבל נעליים גבוהות) אז שאלתי את מפקדת הקורס שלי איפה אני אמורה להתייצב והיא ענתה לי שבצריפין. אז אמרתי לעצמי שסבבה, די קרוב לבית (אני דרומית). אז כמה ימים אחרי נסעתי לצריפין ועשיתי טופס טיולים וכל מה שצריך לעשות ונפגשתי עם מפקד הגדוד. ואוי ואבוי. הוא אמר לי שעוד לא הוחלט באיזו פלוגה אני אמורה לשרת, אם בצריפין או בצפת. פאקינג צפת! אז כמובן שבסוף הוחלט שבצפת. ואז הסיוט הכי גדול שלי התחיל. קודם כל בכלל שזאת הייתה פלוגה קטנה אז לא היה צורך ביותר ממנהלת רשת אחת. היה לי מפקד ראשון מהגהנום. אחרי כמה חודשים הוחלט להעביר אותי למחלקה אחרת, תחת הסמ״פ הכי נסיכה בעולם. התחברתי עם הפקידה שלה והיינו החברות הכי טובות עד שהיא השתחררה. ואז הביאו פקידה אחרת (שאגב הייתה בהתחלה בתפקיד אחר תחת אותו מפקד מהגהנום והעבירו אותה מחלקה) שגם מאוד התחברנו. אחרי כמה זמן הגיע גם זמנה של הסמ״פ לעבור תפקיד ולעזוב אותנו ואז הגיעה מפקדת אחרת גם מהגהנום. הפקידה השנייה הצליחה לברוח לבסיס אחר אך אני נשארתי שם. אני והמפקדת החדשה שלי נשארנו ביחד בערך עד השחרור שלי. כמה ימים לפני הביאו מפקד חדש שלא כל כך יצא לי להכיר אותו (בעיקר כי עשיתי את החפש״ש לי בארה״ב עם המשפחה חיוך)

רוב השירות הצבאי שלי היה סיוט אחד גדול. נהיו לי בעיות חברתיות קשות עד שאני לא מסוגלת להתחבר לאנשים יותר. עכשיו זה לא כל כך מפריע לי.. עד שאני מרגישה שאנשים מתחילים לשפוט אותי ולראות אותי כמוזרה.

אז השתחררתי וטסתי לכל מני מקומות באירופה עם חברים, עבדתי בכל מני עבודות מזדמנות וניסיתי לשפר בגרויות ופסיכומטרי עד איזשהו שלב שהבנתי שלא משנה כמה אשפר זה לא יילך.

אז יום אחד השתכנעתי שהגיע הזמן להתחיל את התואר. אז פשוט יום אחד נכנסתי לאתר של ספיר ונרשמתי לשנה א׳ בהנדסה.

אז היום אני בסמסטר ב׳ וממש מקווה שאצליח לעבור לשנה ב׳ בבן גוריון.

 

נכתב על ידי The one who's not just existing , 30/3/2017 21:50  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



6,549
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThe one who's not just existing אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על The one who's not just existing ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ