לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

^^^^משחקי מבוגרים^^^^



כינוי:  ברבית (:

בת: 5





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

8/2008

פרק 2



בפרק הקודם:

אליסה נכנסה הבייתה והורידה נעליים ואת המעיל.

מרינה וג'ון נעמדו לפניה חבוקים.

"מה הפעם?" מלמלה אליסה,היא הייתה רגילה. ג'ון (אבא שלה) בזמן האחרון הסתובב עם מרינה המון.

ג'ון:"יש לנו חדשות טובות היום" אמר והביט במרינה בחיוך.

מרינה:"אנחנו מתחתנים!" היא אמרה בחגיגיות.

אליסה:"מ...מה?".

 

פרק 2

מרינה התיישבה על הכורסא מאוכזבת.

ג'ון:"אל תדאגי, יהיה בסדר,תביני אותה, אימה נפטרה לפני שנה וקשה לה אבל היא תקבל את זה אל תדאגי יקירה"

מרינה:" אתה באמת חושב כך?"

ג'ון:"בטח, היא פשוט לא מכירה אותך, תאמיני לי שכשהיא תכיר אותך יותר היא תאהב אותך"

מרינה:" אני מבינה אותה, גם אני גדלתי רק עם אח שלי, בלי הורים"

ג'ון:" את כל כך מדהימה מרין " הוא נישק אותה.

מרינה:" ואתה יותר. ג'ון, אני רוצה לקנות מתנה לאליסה, מה היא אוהבת?"

ג'ון:" אנחנו נקנה לה את זה ביחד ונראה אם נמצא משהו שהיא תאהב"

מרינה:" רעיון מעולה ! "

ג'ון:" טוב, אני עייף , את באה לנוח קצת?"

מרינה:" בסדר" הם הלכו לחדר.


אליסה שוטטה בחוץ וחשבה על הכל.

היא לא רצתה שאבא שלה יתחתן שוב, היא אהבה את אימה ולא רצתה שאבא שלה יאהב מישהי אחרת.

היא נכנסה למועדון נוער שהיה ממוקם ליד בית הספר והזמינה מיץ תפוזים.

היא הסתכלה סביבה וראתה בחור יפה ומשני צדדיו שתי בחורות בלונדיניות.

הנמוכה לומדת עם אליסה בכיתה, קוראים לה קטיה אבל כולם מכנים אותה סינדי.

הגבוהה לומדת  בכיתה י"א, אחותה של סינדי.

לה קוראים ויקה אבל כולם מכנים אותה ברבי.

לשתיהן פוני ישר ושיער חלק בלונדיני פזור בעדינות.

אליסה הביטה לתוך עייניו של הבחור.

הוא היפנט אותה.

"ליסה, המיץ שלך" אמר הברמן.

"כן, תודה" אמרה אליסה ולגמה מהמיץ.

"או הנה ליסה" צחקה ברבי ברשעות.

-אויי לא - חשבה לעצמה אליסה.

"בואי אלינו" אמרה ברבי.

אליסה התקרבה אליהם בחיוך.

"שבי" אמרה ברבי ודחפה לעברה כיסא.

ברבי:"זה קיריל, הוא חדש בעיר, נכון מותק?"

קיריל:" כן"

אליסה:" נעים מאוד, אליסה"

קיריל:" נעים"

ברבי:" טוב אני צריכה  לחזור הבייתה"

קיריל:" ביי ברבי"

ברבי:" אני כל כך שונאת ללכת לבד בלילה"

אליסה:" אז סינדי תבוא איתך"

ברבי הזעיפה פנים.

קיריל:" כן זה רעיון נהדר, ואני אכיר את אליסה, נכון?" הוא קרץ לאליסה.

סינדי:" בואי ויקה"

ברבי וסינדי יצאו מהמועדון.

"נו מה את מפגרת?! היית צריכה להמציא משהו!!!" צעקה בכעס ברבי.

"נו סליחה...לא ידעתי" התנצלה סינדי.

ברבי הידקה את שפתיה בכעס ומלמלה "לעזאזאל".


אליסה:" אז אתה חדש פה"

קיריל:" כן באתי מהמרכז"

אליסה:" מגניב! אף פעם לא הייתי שם. איך שם?" שאלה בהתלהבות.

קיריל הרים גבה.

קיריל:" איך אף פעם לא היית שם? בכל אופן, ממש טוב שם, אני חושב שיותר טוב מאשר פה אבל שיהיה"

אליסה:" באיזו כיתה תלמד?"

קיריל:" י"א עם ברבי"

אליסה:" מסכן..."

קיריל:" למה?"

אליסה:" אתה כנראה עוד לא הספקת להכיר אותה. כולם כבר שמעו עליה ותאמין לי לא לטובה"

קיריל:" תספרי לי קצת עליה" הוא גיחך.

אליסה:" קרציה לא נורמאלית כל מה שהיא עושה זה להציק, לסכסך ולעשות מזימות מרושעות "

קיריל:" נשמע לא טוב" הוא אמר והם צחקו.

אליסה:" כן...וסינדי? בכלל שפוטה שלה, עושה כל מה שאחותה אומרת לה"

קיריל:" אוי ואבוי... טוב, לפחות יש אותך" הוא חייך ואליסה הסמיקה.

קיריל:" רוצה לטייל קצת?"

אליסה:" בטח" היא אמרה והם הלכו.


אליסה פקחה את עייניה בחיוך, קיריל מצא חן בעייניה מאוד.

ג'ון נכנס לחדרה.

ג'ון:" בוקר טוב חמודה מה שלומך? את באה לארוחת בוקר?"

אליסה:" עזוב אותי...לך אל מרינה"

ג'ון:"ליסה, חמודה...אנחנו לא מתחתנים"

אליסה:" מה זאת אומרת?" היא התיישבה ופקחה את עייניה לרווחה בהפתעה.

ג'ון:" אנחנו לא מתחתנים"

אליסה:"אבל אמרת אתמול שאתם כן"

ג'ון:" ליסה, אנחנו לא מתחתנים. בסדר? ועכשיו לכי לאכול ארוחת בוקר, מרינה בישלה המון דברים טעימים"

אליסה:" מה היא ישנה אצלנו?"

ג'ון:" רק הלילה יקירתי, ועכשיו קומי אחרת תאחרי לבית הספר"

הוא יצא.

אליסה חייכה למחשבה שתפגוש את קיריל, ולזה שמרינה וג'ון לא מתחתנים.


"נו אמרת לה?" שאלה מרינה את ג'ון.

ג'ון:" כן יקירה, אמרתי לה" הוא התיישבה מול מרינה והם התחילו לאכול.

מרינה:" אני מקווה שלא תחליט אחר כך לא להתחתן איתי"

ג'ון:" את מדברת שטויות"

אליסה נכנסה .

מרינה:" בוקר טוב ליסה"

אליסה:" בוקר" אמרה בעגמומיות ומזגה לעצמה תה.

מרינה:" רוצה חביתה? אולי סנדוויץ'?"

אליסה:" אני לא רעבה, תודה" אמרה ויצאה.

מרינה וג'ון החליפו מבטים .


אליסה עברה במסדרון ביה"ס.

"היי ליסה חכי" צעק דימה.

אליסה הסתובבה.

אליסה:" בוקר טוב דימה"

דימה:" היי ליסה. מה קורה? למה את כזאת מדוכאת?"

אליסה:" לאבא שלי יש חברה..."

דימה:" נו? זה מעולה!"

אליסה:" מה מעולה בזה?! אתה לא מבין?! היא על בטוח רוצה לקחת את מקומה של אמא! אבל אני לא אתן לה לעשות את זה"

דימה:" ואם יתברר שהיא אוהבת את אבא שלך והיא בחורה טובה?"

אליסה:" בבקשה דימה אל תטיף לי טוב? אני יודעת מצויין מה אני צריכה לעשות"

דימה:" רק ניסיתי לעזור"

אליסה:" אני לא צריכה את העזרה שלך!"

דימה:" סליחה ליסה..."

אליסה:" היי הנה זואי וריטה!!"

זואי:" היי דימה, היי ליסה"

אליסה:" מה קורה ריטה, זואי?"

ריטה:" הכל טוב על הבוקר מה כבר יכול להיות"

זואי הנהנה בהסכמה.

ריטה:" ומה אצלכם?"

דימה:" אצלי שום דבר..."

אליסה:" אצלי דווקא יש המון מה לספר!! חדשות טובות ורעות, ממה להתחיל?"

ריטה:" טובות"

זואי:" רעות"

דימה:" נערוך הצבעה?"

ריטה:" שיהיה נתחיל מהרעות"

אליסה:" לאבא שלי יש חברה"

זואי:" אמרנו מהרעות"

דימה:" אליסה חושבת שזה רע."

אליסה:" תודה דימה אבל אני יכולה לדבר לבד. כן, זה רע. אני לא אתן לאף אחת לקחת את מקומה של אמא שלי!!"

ריטה:" אוי אליסה זה באמת שטויות. אבא שלך לא צריך להיות בודד כל שארית חייו" נאנחה.

זואי:" חוץ מזה, אולי היא בן אדם טוב"

דימה:" זה מה שאמרתי"

אליסה:" אוף, אתם לא מבינים. עזבו נעבור לטובות"

אליסה:" אתמול הכרתי בחור מדהים שבא מהמרכז, קוראים לו קיריל ו-"

קיריל:" היי!! ליסה!!" הוא התקרב אליהם בהתנשמות.

אליסה:" היי קיריל" אמרה בחיוך.

קיריל:" רוצה אחרי הבצפר נלך לטייל?"

אליסה:" בטח!"

קיריל:" טוב אז אני זז, ביי"

אליסה:" ביי"

דימה:" אז זה קיריל?"

אליסה:" כן"

זואי:" חמוד"

ריטה:" נראה לא רע"

דימה:" טוב בואו אנחנו נאחר לשיעור" הם הלכו לשיעור.


קיריל נכנס לכיתה של אליסה.

קיריל:" אמרנו שאנחנו הולכים לטייל"

אליסה:" אויי נכון... שכחתי. אני מצטערת, יש לי אימון, אני בחוג ריקוד"

קיריל:" באמת? גם אני רקדתי בעיר שגרתי בה. אני יכול לבוא גם?"

אליסה:" בטח, בוא יש לנו מאמנת ממש טובה, קוראים לה אנסטסיה"

הם יצאו מהכיתה.


"אחת שתתים שלוש" אמרה אנסטסיה בקצב.

קיריל ואלסיה נכנסו לאולם.

אליסה:" סליחה שאיחרנו. זה קיריל הוא רוצה לצטרף לקבוצה"

אנסטסיה:" אין לנו זמן לפטפט קדימה אליסה לשורה הראשונה וקיריל לשלישית נראה איך הוא רוקד"

[http://www.youtube.com/watch?v=Or-PajUn1c4&feature=related תדליקו את השיר]

"אחת שתיים שלוש וארבע ואחת שתיים שלוש ארבע חמש שש שבע אחת שתיים אליסה קצת יותר גמישות כן ככה מצויין אחת שתיים שלוש כן, אחת שתיים שלוש ארבע קיריל יפה מאוד ויקה יותר קצב אחת שתיים שלוש" אנסטסיה נתנה הוראות.

"טוב הפסקה" הודיעה אנסטסיה.

ברבי:"תראו איזה בגד קנו לי ולסינדי, יקר מאוד, מהמרכז" השוויצה וכולם התאספו סביבה וסביב סינדי.

אליסה גלגלה את עייניה.

אליסה:" את לא חייבת להשוויץ בזה"

סינדי:" את פשוט מקנאה" ירתה.

אליסה:" אני?! מקנאה?! מה יש לקנאות..שתי בלונדיניות טיפשות עם בגד יוקרתי..."

ברבי:" תרגעי זונה"

אנסטסיה:" ויקה!! להרגע בבקשה או שתעופי מפה!!"

ברבי הידקה את שפתיה בכעס כמו כל פעם שהיא מתעצבנת.

סינדי:" מפגרת!" מלמלה והם חזרו לרקוד.


מרינה וג'ון נכנסו לאולם וצפו בהם רוקדים מהצד.

מרינה:" תראה איזה בגד ריקוד יש לאחיות לושקין. אולי נקנה כזה גם לליסה?"

ג'ון:" נראה לך? זה עולה הון!!!"

מרינה:" ג'ון, אנחנו גם ככה תקועים, קדימה, בוא נקנה לה בגד ריקוד חדש ויפה"

ג'ון:" בסדר, רק נחפש את הזול ביותר כי גם ככה אין לנו הרבה כסף"

מרינה:" אני אוהבת אותך יקירי "

ג'ון:" בואי"


ברבי וסינדי הלכו באיטיות לעבר כיתה י"א.

ברבי:" טוב, שפכי, מה הרעיון שלך?"

סינדי:" אנחנו נכתוב לקיריל מכתב בשמה של אליסה"

ברבי:" נחמד... יפה אחותי שיחקת אותה, לומדת ממני לאט לאט אה?"

סינדי:" ברור ויק, את הרי כ"כ חכמה"

ברבי:" בסדר בואי כבר נעשה את זה. אבל מה נכתוב?"

סינדי התחילה לכתוב:

"קיריל!

אתמול הכרתי אותך והבנתי שאתה לא בשבילי

אני מבקשת ממך לא לדבר איתי יותר

לא לגשת אליי

ולא להסתכל עליי

תודה, אליסה ס."

סינדי:" נו איך?" היא הראתה לאחותה את המכתב.

ברבי:" מצויין!" חייכה ונתנה כיף לסינדי.

הן החביאו את זה על הכיסא של קיריל וברחו משם בצחקוקים.


אליסה וזואי הלכו הבייתה, ריטה הייתה צריכה להשאר עם המאמנת לדבר.

זואי:" ומה את מתכוונת לעשות עם קיריל?"

אליסה:" לא יודעת...אני חושבת שאני מאוהבת בו"

זואי:" מאוהבת? את בקושי מכירה אותו"

אליסה:" ראית אותו, הוא חלומי"

זואי:" כן כן, מה שתגידי"


"אבא, אני בבית" צעקה אליסה.

מרינה יצאה מהמטבח.

מרינה:" אליסה! מה קורה? איך היה בבית הספר? קניתי לך משהו, בואי לחדר"

אליסה:" איפה אבא?"

מרינה:" הוא עוד מעט יבוא, הוא בחנות. קדימה תראי מה אני ואבא קנינו לך"

אליסה:" שיהיה" אמרה באדישות והן הלכו לחדר.

לפני אליסה היה מונח בגד ריקוד חדש ויפהייפה דומה לזה של אחיות לושקין.

אליסה:"זה...זה מדהים"

מרינה:" בשבילך" חייכה.

אליסה:" רגע, את מנסה לקנות אותי במתנות?!"

מרינה:" לא..זה..לא מה שאת חושבת"

אליסה:" לכי תז...עזבי!"

מרינה נשארה המומה ואליסה הסתגרה בחדרה.


קיריל נכנס לכיתה ראשון וראה את המכתב.

הוא קרא אותו במהירות ויצא מהכיתה.


"היי קיריל" צעקה אליסה לעבר קיריל שהתעלם ממנה.

"קיריל!!" היא רצה אחריו.

"קיריל מה הבעיה שלך?!"

הוא הסתובב אליו ו...

 


זה הכל להיום [: תהנו

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי ברבית (: , 5/8/2008 19:07  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 1


שלום! קודם כל אני רוצה להציג את עצמי בקצרה:
אני אנונימית בת 14 מהצפון.

אני כתבתי המון סיפורים, את רובם הפסקתי באמצע כי לא היה לי כוח וחשק להמשיך ואת רובם כתבתי במחברות שאיבדתי כל הזמן.

בקיצור, אני מקווה שאני אתמיד בסיפור הזה.
אני משקיעה בו מאוד.

הסיפור מבוסס על סרט רוסי שאני מאוד אוהבת אבל חלק מהדברים הם גם פרי דמיוני בלבד

אז אין לי מה להגיד חוץ מתהנו!

אז ואני אתן קישורים לשירים מתאימים ביוטיוב אז תדליקו כשאני אגיד D:


"אההההההההההההההההההההההההההההההה" .

המכונית של אולגה עפה והתגלגלה לשולי הכביש.

[http://www.youtube.com/watch?v=Y2lhkCQkhu8 תדליקו את השיר].

"מהר תזמינו אמבולנס!" צעקה אישה אחת לשני גברים שעברו ליד המקום.

גבר נמוך עם שיער שחור קצר ישב במכונית שחורה בסתר ליד המקום ונסע משם במהירות לאחר שלקחו את אולגה באמבולנס.

המכונית שלה הייתה מרוסקת לגמרי ושרופה במקצת.

~~~אחרי שנה~~~

"אבא אני הולכת לטייל טוב?" אמרה אליסה לאביה.

"בטח חמודה רק תקחי מעיל, קריר בחוץ".

היא יצאה מהבית לבושה במעיל קל, היא הלכה לכיוון הכביש, איפה שאימה נהרגה בתאונת דרכים.

זה קרה לפני שנה שאליסה הייתה בת 13.

אולגה הייתה בחורה גבוהה ובלונדינית, היא הייתה זמרת רוק.

אף אחד לא יודע איך התאונה קרתה.

אליסה הניחה זר פרחים ליד פסל קטנטן לזכרה של אולגה.

"אמא,את אפילו לא יודעת עד כמה אני ואבא מתגעגעים אלייך" אמרה בקול חנוק ודמעות זלגו מפניה.

היא נישקה את הפסל והלכה באיטיות בחזרה לביתה.


"אה...מרינה?" אמר ג'ון לבחורה בלונדינית יפהייפיה בעלת עיינים כחולות שישבה במיטתו של ג'ון וקראה ספר.

מרינה:" כן יקירי"

ג'ון:"איך את מרגישה?" התיישב לידה.

מרינה:" מעולה, ויש לי חדשות מאוד מאוד טובות!!"היא חייכה חיוך רחב והניחה את הספר על המיטה.

ג'ון:"אני שומע" חייך וליטף את שיערה של מרינה.

מרינה:"אני ואתה...נהיה הורים!!!!" היא אמרה וחייכה חיוך ענק.

ג'ון:" מה? לא יכול להיות! זה הרי מעולה!!!" הוא צחק וחיבק את מרינה חזק.

ג'ון:"טוב, אז גם לי יש חדשות טובות"

מרינה:" כן?"

ג'ון:" כן גבירתי" הוא צחק.

ג'ון":קודם אני צריך להביא משהו" הוא אמר וקם.

מרינה:"טוב אני מחכה" היא צחקקה.

ג'ון חזר מהר עם משהו מאחורי גבו.

הוא נעמד על הברכיים ולקח את ידה של מרינה המופתעת.

מרינה:"ג'ון, מה אתה עושה?"

ג'ון:" גברת מרינה, התנשאי לי?"

מרינה התחילה לצחוק.

מרינה:" אתה רציני?"

ג'ון הוציא טבעת אירוסין מדהימה.

מרינה:"ג'ון! בטח שאני מסכימה" היא אמרה וחיבקה אותו חזק.

ג'ון"אבל זה לא רק בגלל הטבעת נכון?" הוא מלמל והיא נישקה אותו.


אליסה נכנסה הבייתה והורידה נעליים ואת המעיל.

מרינה וג'ון נעמדו לפניה חבוקים.

"מה הפעם?" מלמלה אליסה,היא הייתה רגילה. ג'ון (אבא שלה) בזמן האחרון הסתובב עם מרינה המון.

ג'ון:"יש לנו חדשות טובות היום" אמר והביט במרינה בחיוך.

מרינה:"אנחנו מתחתנים!" היא אמרה בחגיגיות.

אליסה:"מ...מה?".


אני יודעת שזה יצא קצר אבל זה מה שיש בינתיים (:

 

נכתב על ידי ברבית (: , 5/8/2008 15:00  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





329
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נוער נוער נוער , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לברבית (: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ברבית (: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ